מתוך כלל הקרבנות וענייני הקודש והמקדש, התייחד קרבן פסח בראשוניות ובהתחדשות שלו, שמלוות את עם ישראל מימי קדם ועד ימינו אנו. קרבן פסח הוא הראשון מהקרבנות שהקריבו אבותינו כעם, ובו נפרדו ונטהרו מטומאת מצרים. לאחר מכן , פסח הוא הקרבן הראשון שעסקו בו כלל ישראל מיד לאחר כניסתם לארץ (יהושע ה, י), וקרוב הדבר שברית המילה ההמונית שמוזכרת בפסוקים הסמוכים לו (שם, ב-ח) נעשתה גם כהכנה לו, וכבר עמדו על כך המפרשים (אברבנאל ואלשיך שם, ב). בשלישית, מוזכר פסח יאשיהו כמאורע מאחד שהשתתפו בו כלל ישראל, ובכללם עשרת השבטים שחזרו לארץ, ולמעשה נכנסו אליה בשנית (מל"ב כג, כא-כג ודהי"ב לה, יז-יט; וברש"י מל"ב שם ובמיוחס לרש"י דהי"ב שם).
אף בימי שיבת ציון מוזכרת עשיית הפסח כנקודת ציון משמעותית )עזרא ו, יט-כא(, והמיוחס לרש"י (שם, יט) מבאר כי הפסח נעשה 'בניסן זה הבא אחר אדר זה שהושלם הבנין בו'. הכתוב עצמו מעיד 'כי הטהרו הכהנים והלוים כאחד כלם טהורים', לאמור: בפסח התחדשה הטהרה כמציאות ציבורית.
כנס השקת הספר - דברי פתיחה מאת הרב עזריה אריאל ולאחר מכן שיעור של הרב המחבר הרב הראל דביר.
https://www.youtube.com/watch?v=RZTmTU5gLQg