דילוג לתוכן העיקרי

כיצד מתפרשת אגדת רבי יוחנן והרופאה לנוכח שאלת גניבת דעת?

לכבוד הרב הגאון שליט"א,
שלום.
בגמרא יומא דף פ"ד, "ר' יוחנן חש בצפידנא אזל גבה דההיא מטרוניתא עבדא ליה מלתא חמשא ומעלי שבתא אמר לה בשבת מאי אמרה ליה לא צריכת אי מצטריכנא מאי אמרה ליה אישתבע לי דלא מגלית אישתבע לאלהא דישראל לא מגלינא נפק דרשה בפירקא והא אישתבע לה לאלהא דישראל לא מגלינא הא לעמו ישראל מגלינא והא איכא חלול השם דמגלי לה מעיקרא מאי עבדא ליה." (פירוש רש"י: והאיכא חלול השם, שהיא סבורה שעבר על שבועתו. דמגלי לה מעיקרא, מההיא שעתא גלי לה לא נשבעתי לך כי כך אמרתי.)

לגלול את המגילה לפני הברכה: פתרון בבית וזהירות בציבור

תוכן
הרמב״ם מתאר גלילת המגילה כולה לפני הברכה שלאחריה. בבית הונהגה חזרה על הפסוק המתחיל ומרדכי יצא לאחר סיום הקריאה, כדי לאפשר את השלמת הגלילה ורק אז לברך. הבירור מבדיל בין כפילה בקריאת חובה לחזרה של רשות, ושומר על הזהירות משינוי מנהג הציבור בלי הכנה ושיקול.
תגיות

מדוע הקדימו בני הכפרים את קריאת המגילה?

תוכן
תקנת יום הכניסה אפשרה לבני כפרים מסוימים להקדים את קריאת המגילה לשני או לחמישי, בתנאים מוגדרים ובמניין. ההבחנה בין כפר לעיר נוגעת גם לעשרה בטלנים ולמוסדות הציבור. התקנה אינה נוהגת בזמן הזה; ביאורים שונים תולים זאת בחישוב מועדי הפסח, בסכנה או בצורך בפיקוח על קיום המצווה.
תגיות

קוראים את המגילה: כוונה, הקשבה וכתיבה כשרה

תוכן
הדיון בכוונה מבחין בין קריאה רגילה בפורים לבין כתיבה, דרשה או הגהה, ובין כוונת מצווה לריכוז בתוכן. שמיעה בפועל אינה זהה לנמנום. בהמשך נידונים קריאה בישיבה ובכמה קולות, מגילה בתוך הכתובים, דיו, עיבוד העור ושרטוט, תוך שימור מחלוקות הרמב״ם והפוסקים על חומרי הכתיבה.
תגיות

ספק בעיר ופורים בשבת: מתי קוראים ומתי מברכים?

תוכן
בעיר שספק אם הייתה מוקפת חומה בימות יהושע קוראים בשני הימים ומברכים רק בארבעה עשר. כשבית דין עיבר את השנה לאחר קריאת המגילה, חוזרים וקוראים באדר הסמוך לניסן. קריאת המגילה נדחית מפני שבת, אך בקיום שאר מצוות היום מוצגת הבחנה בין סדר פורים משולש בשולחן ערוך לבין הבנה בדברי הרמב״ם המשאירה אותן בשבת.
תגיות

למה ירושלים חוגגת פורים ביום אחר — ומה הקשר ליהושע?

תוכן
זמני המגילה נקבעים לפי ערים שהיו מוקפות חומה מימות יהושע, כדי לשמר את נס שושן ולחלוק כבוד לארץ ישראל. נבחנת המחלוקת על ערי חוץ לארץ, ולאחריה תקנת ימי הכניסה לבני הכפרים, תנאיה והטעמים לכך שאינה נוהגת בזמן הזה.

קריאת התורה בפורים: מדוע אין כופלים את הפסוק האחרון?

תוכן
לפי ההכרעה למנהג בלדי, קוראים בפורים את תשעת פסוקי ויבוא עמלק בלי לכפול פסוק. הכלל של עשרה פסוקים אינו מחייב כאן תוספת, מפני שזו הפרשה השלמה, וכפילה סתמית יש בה פגם. הדיון מבחין בין הידור המוסכם בעיקרו לבין שינוי הפוגע בהכרעה תלמודית, ומציג שלושה מנהגים שהיו בתימן.

שני ימי פורים, עם אחד: מי יוציא את בני ירושלים?

תוכן
מי שקיים את פורים ביישוב פרוז אינו נעשה בהכרח חייב בקריאת חמישה עשר בבואו לירושלים. הבירור מבחין בין שיטות בקביעת הזמן ובין חיוב מסופק לחיוב ודאי. חילוק זמני הפורים מתבאר בהמשך כפתח להתבוננות בהשגחה הנסתרת, בלי לגרוע מן הערבות והאחדות של כל ישראל.
תגיות
Subscribe to תלמוד ירושלמי