צביעת שיער בפורים לגבר
שלום עליכם הרב.
האם לפי הרב קאפח מותר לגבר לצבוע שיערו דרך תחפושת בפורים?
2. האם לפי הרב קאפח מותר לגבר לחבוש פאה או שיער ארוך על ראשו דרך תחפושת?
יום נוסף של קריאת מגילה אינו תמיד מצדיק ברכה נוספת. בעיר שמעמדה מסופק קוראים בשני הימים, אך הברכה נשמרת לזמן הקריאה של רוב העולם. מכאן נפתח עיון במצבים שבהם לוח השנה או השבת משנים את סדר המצוות: עיבור שנה לאחר פורים, הקדמת הקריאה ופיזור מצוות היום בפורים משולש.
האזינו לבירור הברכה בעיר מסופקת ולהבחנה בין הקדמת קריאת המגילה לבין זמנן של יתר מצוות פורים.
עיר שאין יודעים אם הייתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון קוראת את המגילה בארבעה עשר ובחמישה עשר, בלילה וביום. על הקריאה מברכים בארבעה עשר בלבד, מפני שהוא זמן הקריאה לרוב העולם. ביום הנוסף קוראים מחמת הספק ואינם מברכים, לא לפניה ולא לאחריה.
בתשובת הרמב״ם לאנשי צור, שנהגו לברך בשני הימים, מודגש שהספק אינו מתיר ברכה שאינה צריכה. אפשר לקיים את המצווה בלי ברכה, והברכות אינן מעכבות את עצם הקריאה. הובא גם הרקע למנהגם: היו בין חכמי המקום מי שנמשכו אחר שיטה אחרת בדין ברכה על עשיית מצווה מספק. המחלוקת מוסברת, אך אין היא משנה את הכרעת הרמב״ם שלא לברך ביום המסופק.
לגבי שאר מצוות פורים, כגון סעודה, משלוח מנות ומתנות לאביונים, הוצגה בשיעור ההבנה שגם הן נוהגות בשני הימים בעיר מסופקת. הדבר נאמר כהבנה וכמנהג המתואר, לצד השאלה מדוע נדרשת קריאה נוספת במצווה שמדרבנן. ההלכה שהובאה בקריאת המגילה אינה מתבטלת בגלל השאלה.
בזמן שקידשו את החודש על פי הראייה יכול היה בית דין לעבר את השנה גם לאחר שכבר קראו את המגילה באדר. במקרה כזה חוזרים וקוראים באדר השני בזמנו, כדי לסמוך את גאולת פורים לגאולת ניסן. גם הקריאה החוזרת היא בברכה. אין זה המצב הרגיל בלוח הקבוע שבידינו, שבו השנים המעוברות ידועות מראש.
לפי הביאור המוצע בשיעור, אין להגדיר למפרע את הברכה הראשונה כברכה לבטלה: בשעת הקריאה היה זה אדר, והציבור פעל לפי חיובו אז. החלטת בית הדין שינתה לאחר מכן את סדר השנה, ומעתה יש לחזור ולקיים את המצווה באדר הסמוך לניסן.
הדיון בעיבור השנה מבהיר את ההבדל בין הלוח הקבוע לבין קידוש על פי ראיית הלבנה ועדות לפני בית הדין. הלוח הקבוע עוקב אחר המהלך הממוצע; בקידוש על פי הראייה יש משקל לעדות ולסמכות בית הדין. בשיעור מתואר הלוח הקבוע כפתרון הנוהג בהיעדר חכמים סמוכים, ולא כביטול עקרוני של קידוש על פי הראייה.
מכאן אין רשות לכל קבוצה לתקן את הלוח לעצמה. השאלה על שינוי עתידי בחשבון נענתה בזהירות: תחילה צריך לברר אם אכן יש צורך, וכל יוזמה כזאת מחייבת הסכמה רחבה של חכמי ישראל. המחלוקת ההיסטורית בין חכמי ארץ ישראל וחכמי בבל בימי רב סעדיה גאון הובאה כדי להמחיש את הסכנה של מועדים שונים באותו עם, ולא כהוראה לשנות כיום את הלוח.
אין קוראים את המגילה בשבת, שמא ייקח אדם שאינו בקי בקריאתה את המגילה אל מי שיכול ללמדו, ויעביר אותה ארבע אמות ברשות הרבים. לכן מקדימים את הקריאה לפני השבת, ובשבת שואלים ודורשים בהלכות פורים כדי להזכיר את היום.
בדברי הרמב״ם בהלכות מגילה וחנוכה, פרק ראשון נידון גם ארבעה עשר החל בשבת, מצב אפשרי כאשר קובעים את החודשים על פי הראייה. בלוח הקבוע שבידינו חמישה עשר עשוי לחול בשבת, אך לא ארבעה עשר. שתי האפשרויות המתוארות בהלכה משקפות אפוא שתי מציאויות שונות של קביעת הלוח.
בסדר שנפסק בשולחן ערוך למוקפים שחמישה עשר שלהם חל בשבת, מצוות פורים נפרשות על שלושה ימים. ביום שישי קוראים את המגילה ונותנים מתנות לאביונים, מפני שעיני העניים נשואות למקרא מגילה. בשבת קוראים בתורה את עניין עמלק ואומרים על הניסים; ביום ראשון מקיימים את הסעודה ומשלוח המנות. דחיית הסעודה נשענת על ביאור הירושלמי המבחין בין שמחה התלויה בקביעת בית דין לבין שמחת השבת הקבועה.
לעומת זאת, הרמב״ם אינו מזכיר את סדר שלושת הימים הזה. בשיעור מוצעת הבנה שלפיה בדעתו הסעודה ומשלוח המנות נשארים בשבת. גם מתנות לאביונים בשבת, בשווה כסף, מובאות כהבנה בדעתו, ולא כלשון מפורשת המוסכמת על הכול. בעניין העברת המנות הוצעה האפשרות שהמקבל יבוא אל מקום המנה, במקום ליצור בעיית הוצאה. אין בכך היתר גורף לטלטל או לשנות את דיני השבת.
בסיום הובא טיעון נוסף מן הגזרה על המגילה: האיסור נבנה על חשש מצוי של העברה ברשות הרבים. הדבר משמש טענה בדיון אם רשות הרבים צריכה דווקא שישים ריבוא העוברים בה. זו ראיה המוצעת במסגרת המחלוקת על הגדרת רשות הרבים.
מסקנת הדברים
יש להפריד בין עצם קיום המצווה לבין הברכה ובין הקדמת קריאת המגילה לבין זמנן של שאר מצוות פורים. בעיר מסופקת קוראים בשני הימים ומברכים רק בארבעה עשר. כשפורים של מוקפים חל בשבת, סדר שלושת הימים שבשולחן ערוך וההבנה המוצעת בדברי הרמב״ם מוצגים כשיטות נבדלות, תוך שמירת דיני השבת וסמכות קביעת המועדים.
מתי קוראים ומברכים בעיר שספק אם הייתה מוקפת חומה?
קוראים את המגילה בארבעה עשר ובחמישה עשר, בלילותיהם ובימיהם. מברכים על הקריאה בארבעה עשר בלבד, מפני שזה זמן הקריאה לרוב העולם. בחמישה עשר קוראים מחמת הספק בלי ברכה לפניה או לאחריה. הספק בחיוב אינו מתיר ברכה שאינה צריכה.
האם בלי הברכות יוצאים ידי חובת קריאת המגילה?
הברכות אינן מעכבות את עצם מצוות קריאת המגילה. משום כך, במקום שהחיוב מסופק אפשר לקרוא בלי ברכה, ואין צורך לברך כדי לתת תוקף לקריאה. בתשובת הרמב״ם לאנשי צור הובהר שהקריאה הנוספת מחמת ספק אינה מתירה להם לברך גם ביום השני.
מה הדין אם בית הדין עיבר את השנה לאחר קריאת המגילה?
במציאות של קידוש החודש על פי הראייה, אם קראו באדר ואחר כך בית הדין עיבר את השנה, חוזרים וקוראים באדר השני בזמנו ובברכה. פורים נקבע לאדר הסמוך לניסן כדי לסמוך גאולה לגאולה. אין זה המצב הרגיל בלוח הקבוע שבו השנים המעוברות ידועות מראש.
האם הברכה הראשונה מתבררת אז כברכה לבטלה?
לפי הביאור המוצע בשיעור, אין לראות את הברכה הראשונה כברכה לבטלה: באותה שעה היה זה אדר והציבור היה חייב לנהוג כך. החלטת בית הדין המאוחרת שינתה את סדר השנה ויצרה צורך לחזור ולקיים את המצווה באדר הסמוך לניסן. זו הבחנה פרשנית בשיעור.
מדוע מקדימים את קריאת המגילה כשזמנה חל בשבת?
אין קוראים מגילה בשבת מחשש שאדם שאינו בקי ייקח אותה אל מי שיכול ללמדו ויעביר אותה ארבע אמות ברשות הרבים. לכן מקדימים את הקריאה לפני השבת. בשבת עצמה שואלים ודורשים בהלכות פורים כדי להזכיר את היום.
מהו סדר פורים משולש לפי השולחן ערוך?
כשחמישה עשר של מוקפים חל בשבת, קוראים את המגילה ונותנים מתנות לאביונים ביום שישי. בשבת קוראים בתורה את עניין עמלק ואומרים על הניסים. את סעודת פורים ומשלוח המנות מקיימים ביום ראשון. חלוקה זו היא סדר פורים משולש שהוצג לפי השולחן ערוך.
מהי ההבנה המוצעת בשיעור בדברי הרמב״ם על פורים בשבת?
בשיעור מוצעת הבנה שלפיה הסעודה ומשלוח המנות נשארים בשבת, אף שקריאת המגילה מוקדמת. גם קיום מתנות לאביונים בשבת בשווה כסף מובא כהבנה בדעת הרמב״ם. אין זו הצגה של סדר מוסכם על הכול, ואין בכך היתר גורף להוצאה או לטלטול בשבת.
האם הדיון בלוח השנה מתיר לשנות כיום את מועדי החגים?
לא ניתנה בשיעור הוראה מעשית לשנות כיום את הלוח. השאלה על תיקון עתידי נענתה בתנאי שיתברר צורך אמיתי ובהסכמה רחבה של חכמי ישראל. המחלוקת ההיסטורית בימי רב סעדיה גאון הובאה כדי להזהיר מפיצול העם למועדים שונים.
שלום עליכם הרב.
האם לפי הרב קאפח מותר לגבר לצבוע שיערו דרך תחפושת בפורים?
2. האם לפי הרב קאפח מותר לגבר לחבוש פאה או שיער ארוך על ראשו דרך תחפושת?
לכה"ר שלום
האם ניתן לקיים מצות מתנות לאביונים ע"י שיתן לפני פורים ע"מ שיזכה במתנה רק כשיגיע פורים?
ילמדנו רבנו ושכרו כפול
בבית הכנסת בו אני מתפלל הועלתה בעיה. בשבת זכור אמורים לחגוג עליה לתורה - בר מצוה לילד בן למשפחה שאינה שומרת שבת ואינני יודע עד כמה מנהלים אורח חיים דתי. היות והמפטיר בשבת זו חובתו מדאורייתא ועל בר המצוה לכווין להוציאנו ידי חובת קריאת מחית עמלק. אבקש חוות דעתו של הרב - האם ניתן לדרוש שלא יוכל הילד לקרוא המפטיר או שמא אין בעיה כלל
מהי הגדרת מתנה לעניים דווקא ביום פורים ומה נשתנתה מתמיכה וצדקה לעניים שחובתם במשך כל השנה?
הניתן להמיר יעוד של מתנות לאביונים למצוות חשובות כגון פדיון שבויים? האם חל גם על העניים שקבלו המתנות?
מי שפושט ידו בפורים, האם יש לחקור ולדרוש ע"מ לתת לו מתנות לאביונים או ניתן להסתפק במתן פרוטה?
האם המושג "בן יומו" מחייב שינוי במועד קריאת המגילה בלבד?
כיצד ינהג בקריאת התורה כאשר יחזור למקום מגוריו ביום שבני עירו קורים המגילה?
מהו הסדר הרצוי לקיום משתה פורים ע"מ שלא להשתבש ולפגוע בכללים הלכתיים מקובלים?
מה הכוונה שצריך במשלוח מנות לשים כל מנה בכלי בפני עצמו? האם זה לדעת כולם, או שכל הדעות מסכימות שכך צריך לעשות?
לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א לכארוה מלשון הרמב"ם בהלכות מגילה ב ט"ו " ושותה יין עד שישתכר וירדם בשכרותו" משמע שמצריך שישתכר, פשוטו כמשמעו, והיה נ"ל שמ"ש "וירדם בשכרותו" היינו כדי לפתור את הבעייה של רבינו אפריים מעובדא דרבה ור"ז, שכך לא יזיק. כמו כן קצת משמע שישתכר עד כדי כך שירדם משכרותו ולא כמו שנהוג לומר ברמב"ם שישתה מעט יותר מלימודו וילך לישון, שזו למעשה דעת הכלבו. אך צ"ע ממ"ש רבינו במ"נ ח"ג פ"ח על השכרות.