פורים בקרית אונו
שלום לכבוד הרב,
מה הדין לפי מנהגינו בדבר מצוות ימי הפורים בעיר קרית אונו?
שלום לכבוד הרב,
מה הדין לפי מנהגינו בדבר מצוות ימי הפורים בעיר קרית אונו?
שלום לרב אני יודע שחלק מהתימנים שגרים בירושלים, השנה בפורים ביצעו משלוח מנות בשבת. האם אין בזה בעיה של קנין בשבת?
תודה רבה.
בקריאת מגילה,
1- מי שקרא 'המולך מהודו', וקרא 'המולך' בהתאמה של ע"ז (מולך)
לא יצא י"ח?
2- 'רצפת בהט ושש',
האם יש הבדל במשמעות המילה בין 'רצפת' עם פ"א דגושה או רפויה.?
אני יודע שהמנקדים מנקדים אותו רפויה ולא דגושה.
ויעף עלי אחד מן השרפים ובידו רצפה דישעיה עם שוא נח ופא דגושה ומשמעו גחל
משא"כ דאסתר שוא נע ופא רפויה ומשמעו קרקע מרוצף
שלום לרב
לפי מורנו הרב יוסף קאפח,
1. האם תמני חייב לשמוע מגילה אסתר בנוסח תימן?
2. האם תמני יכול לעלות לקרוא בספר תורה לא תמני?
3. אישה בהריון חייבת בתענית אסתר?
4. אבלות בפורים, מה מותר ומה אסור ומה חייב?
5. איך מקיימים את מצוות החג בימנו?
תודה וסליחה על האריכות.
הרב שלום,
ראיתי שיש נוהגים בברכת המזון בחנוכה ובפורים לומר "ועל הניסים" עם ו' בניגוד למנהגנו "על הניסים".
ממה נובע ההבדל?
האם מצווה זו מוגבלת רק בדרך של משלוח לנזקקים או עדיף "שיהו עניים בני ביתך"?
שלום.
מגילת אסתר כשרה שהוסיפו בה סימני הטעמים/פיסוק בדיו (שחור או צבע אחר), האם יוצאים ידי חובה בקריאה בה
לק"י לכבוד הרב רצון ערוסי יצ"ו, שלום רב פסק רבנו הרמב"ם בהלכות תעניות "משנכנס אב ממעטין בשמחה" ושם גם ביאר מהו המיעוט (בניין נטיעה וכו'). אולם לא הזכיר רבנו בהלכות מגלה "משנכנס אדר מרבין בשמחה" (אלא רק ביום פורים כתב שלא מתענים ולא מספידים) לפיכך נתעוררו לי שתי שאלות
1. מה הכוונה "להרבות בשמחה"? הרי את כל המצוות צריך לעשות בשמחה וכ"פ רבנו בסוף הלכות לולב.
2. האם רבנו התעלם מאימרת חז"ל זו "משנכנס אדר מרבין בשמחה" כיוון שלא נתבארה אצל חז"ל כמו שביארו "משנכנס אב ממעטין בשמחה"? בברכה דוד משה
בתלמוד נאמר ש"קריאת המגילה היא ההלל", האם על בסיס זה ניתן להכשיר את קריאת ההלל?
הקורא הלל יום יום נחשב כמחרף ומגדף וכיצד ניתן להקל ולפרוץ את כללי אמירת ההלל השומרים על מעמדו היחודי?
מדוע חכמי ישראל גזרו שלא לקרוא מגילה בשבת והרי יכלו להורות לקרוא ההלל במקרים שכאלו?