דילוג לתוכן העיקרי

האוכל בשר חי בשבת, האם מותר למלוח הבשר לפני אכילתו?

תוכן

לשיטת הרמב"ם, היש לחשוש במליחת הבשר החי לאיסור עיבוד אוכלין?
האם יש גדר של איסור בורר ודש בהוצאת הדם מחתיכות הנאכלות של הבשר החי?
היש דמיון בין איסור טבילת כלים בשבת להכשירן לשימוש למליחת הבשר כדי להכשירו לאכילה?

היש חובת בדיקת חמץ גם בחדרי השרותים והמקלחות?

תוכן

האם חמץ שעלול להימצא במקומות שכאלו דינו כמבוער?

הישנן נסיבות שתתחייב בדיקת חמץ אף בחדרי רחצה וחדרי שרותים?

חסר בית שקבע מושבו על ספסל ציבורי וכיו"ב, האם חייב בבדיקת חמץ במקומו?

קבל משלוח מנות שאין עליהם הכשר, היש חובה להודיע לשולח?

תוכן

היש הבדל בדין בין פריטי מזון שנרכשו בחו"ל לבין דין פריטי מזון שנרכשו בחנות בא"י?

בנסיבות שמשלוח המנות האמור היה אחד מתוך שתי מנות, האם השולח יצא ידי חובתו?

אם ימכור המקבל את המנות לגוי, האם הכסף שיקבל נשאר בהגדרת "משלוח מנות"?

שסק ערלה שנחנט בין ר"ה לט"ו בשבט שנתערב בפרות מותרים, מה דין התערובת אם אין בה פי מאתיים להתיר?

תוכן

מהו המועד הקובע (ר"ה) לענין מנין שנות הערלה בפרות?
מה דינה של תוספת הזמן מר"ה עד ט"ו בשבט שנקבע לפרי שניטע 44 יום לפני ר"ה ?
מה היחודיות בפרי השסק וההשפעה שלו על דיני הערלה בנסיבות שבשאלה?

מנין שנות ערלה

א.עץ שפירותיו חונטים אחר ט"ו בשבט-ניטע גלוי שורש באדר תש"ע- מתי לפי הרמב"ם מותרים פירותיו לאכילה ? ב. ייחור בעציץ "חורי רבנות" על מצע "פרלינג" שהשריש באביב תש"ע ובאביב תשע"א הורכב . הרוכב הורכב על הכנה בגובה יותר מטפח מעל אדמת העציץ .באביב תשע"ב יינטע באדמה. מתי יותרו פירותיו לפי הרמב"ם ? ג. היש התייחסות של מורי בעניין?

שתיל אילן נושא פירות המועבר משקית ניילון לעציץ נקוב על משטח בטון, מה דינו לגבי תרומות ומעשרות וערלה?

תוכן

ממתי מונים את שנות הערלה, מיום שנשתל האילן היות והוא ניטל עם הגוש שלו או מיום שהועבר לעציץ? 

האם הנחתו של העציץ ע"ג משטח בטון מבטלת את הגדרתו כעציץ נקוב ויתחייב בדיני הזרעים רק מדרבנן?

הניחו את העציץ במרפסת מקורה, האם לעובדה זו יש השפעה על דין הפרשת תרו"מ ודין הערלה?

בן פקועה שנמצא מת ואין ידוע אם נשלמו חדשיו, האם לשיטת הרמב"ם ניתר בשחיטת אמו?

תוכן

באילו תנאים יתחייב שחיטה העובר שנמצא בבטן אמו למרות שחיטת אמו? 

האם הפטור משחיטה של בן פקועה תקף לכל תקופת חייו? 

באלו נסיבות גזרו חכמים על שחיטה של בן פקועה משום "מראית העין"?

היוצא לחו"ל בנסיבות המותרות, האם רשאי לאכול פת נחתום של גויים?

תוכן

מהו בסיס האיסור לפת של גויים ומהם התנאים להתיר ברמה העקרונית פת זו?

האם בהעדר גורמי כשרות בחו"ל ניתן לסמוך על היתר פת נחתום של גויים?

הרוצה לעקוף בעייה זו באמצעות אפייה עצמית מקמח גויים שנופה כדין, האם יתחייב בהפרשת חלה?

Subscribe to מאכלות אסורות