באלו נסיבות מציאות התולעים בפרות והירקות לא יאסרו את אכילתן?
מהי הדרך ההלכתית לפעולה במצבים כאלו ע"מ שניתן יהיה לאכול הפרות והירקות ללא חשש תולעים?
האם יש לחוש לשיטות המחמירות ולהמנע בכל מקרה מלאכול פרות וירקות החשודים כמתולעים?

האם משערים בדם שפירש לכאורה בבישול, כנגד החתיכה בלבד או כנגד כל התבשיל ?
האם יש מקום להתיר הבשר גם לסומכים על פסקיו של השו"ע ?
הרמב"ם בעקבות התלמוד לא התייחס לארוע שכזה, האם ניתן להקיש ממה שפסק בענין חליטת חמץ ?

לשיטת הרמב"ם, היש לחשוש במליחת הבשר החי לאיסור עיבוד אוכלין?
האם יש גדר של איסור בורר ודש בהוצאת הדם מחתיכות הנאכלות של הבשר החי?
היש דמיון בין איסור טבילת כלים בשבת להכשירן לשימוש למליחת הבשר כדי להכשירו לאכילה?

האם חמץ שעלול להימצא במקומות שכאלו דינו כמבוער?

הישנן נסיבות שתתחייב בדיקת חמץ אף בחדרי רחצה וחדרי שרותים?

חסר בית שקבע מושבו על ספסל ציבורי וכיו"ב, האם חייב בבדיקת חמץ במקומו?

היש הבדל בדין בין פריטי מזון שנרכשו בחו"ל לבין דין פריטי מזון שנרכשו בחנות בא"י?

בנסיבות שמשלוח המנות האמור היה אחד מתוך שתי מנות, האם השולח יצא ידי חובתו?

אם ימכור המקבל את המנות לגוי, האם הכסף שיקבל נשאר בהגדרת "משלוח מנות"?

מהו המועד הקובע (ר"ה) לענין מנין שנות הערלה בפרות?
מה דינה של תוספת הזמן מר"ה עד ט"ו בשבט שנקבע לפרי שניטע 44 יום לפני ר"ה ?
מה היחודיות בפרי השסק וההשפעה שלו על דיני הערלה בנסיבות שבשאלה?