ממתי מונים את שנות הערלה, מיום שנשתל האילן היות והוא ניטל עם הגוש שלו או מיום שהועבר לעציץ? 

האם הנחתו של העציץ ע"ג משטח בטון מבטלת את הגדרתו כעציץ נקוב ויתחייב בדיני הזרעים רק מדרבנן?

הניחו את העציץ במרפסת מקורה, האם לעובדה זו יש השפעה על דין הפרשת תרו"מ ודין הערלה?

באילו תנאים יתחייב שחיטה העובר שנמצא בבטן אמו למרות שחיטת אמו? 

האם הפטור משחיטה של בן פקועה תקף לכל תקופת חייו? 

באלו נסיבות גזרו חכמים על שחיטה של בן פקועה משום "מראית העין"?

מהו בסיס האיסור לפת של גויים ומהם התנאים להתיר ברמה העקרונית פת זו?

האם בהעדר גורמי כשרות בחו"ל ניתן לסמוך על היתר פת נחתום של גויים?

הרוצה לעקוף בעייה זו באמצעות אפייה עצמית מקמח גויים שנופה כדין, האם יתחייב בהפרשת חלה?

מה דין אדם שאחרים ביטלו עבורו איסור, האם האיסור שבוטל יותר עבור האחר?

היש להשוות איסורי שבת למאכלות אסורות שהרי השבת חמורה יותר ואין זה מצוי ובכגון זה אין גוזרים גזירות?

האם יש הבדל בדין בין הרמה העקרונית לבין הרמה המעשית תוך בחינת נסיבות הארוע?

כיצד יש להתייחס לפליטה של הטעם הפגום מהבישול בכלי שלא הוכשר לפסח?

היש צורך להכשיר את כל הכלים שנתערב בהם כלי חמץ או להתייחס לכך בהתאם לדיני הביטולים בתערובות?

היש הבדל בדין אם נתערב כלי החמץ בכלים כשרים לפסח בערב פסח לבין הדין כאשר נתערב בפסח?

היש לחשוש שכלי זה יבלע הפליטה של הכלים שהוגעלו בתוכו או שהם עצמם יבלעו הפליטה של האחרים?

מהי טיבה של הכשרת כלים ע"י הגעלה עפ"י התלמוד כולל בהקשר עם מאכלות אסורות?

היש צורך להחליף המים בכלי זה ע"מ שיהו בשיעור המבטל את הפליטות של הכלים הרבים שהוגעלו בתוכו?

מיחם שחיממו על גביו מאכלים חלביים, האם תיאסר שתיית המים בארוחה בשרית?

הניח פת ע"ג מכסה המיחם לחימום או הפשרה, כיצד יכשיר המיחם לשימוש בפסח?

מהי הדרך ההלכתית המומלצת לחימום מאכלים ע"ג המיחם באופן שלא יגיעו לחשש מאכלות אסורות?

מדוע נפסק להלכה (הרמב"ם / שו"ע) שלא ילעס אדם חיטין בפסח ויתן על

הלכה היא בידוע שיין נסך אוסר בכל שהוא בגלל חומרת ע"ז, האם בכל תנאי ובכל מצב?

היש תנאים שמזיגת יין לכוס של גוי לא תאסור היין שבבקבוק למרות דין "ניצוק"?

מהי הדרך ובאילו תנאים ניתן להכשיר את בקבוק היין שנאסר משום "ניצוק"?