כבוד הרב שליט"א
שלום וברכה.
על פי הרמב"ם, פרק ג' מהל' ציצית, חיוב ציצית מדאורייתא הינו רק בבגד צמר או פשתים. כל שאר מיני הבגדים חיובם הוא מדרבנן "כדי להזהר במצוות ציצית"(הל' ב).
בדברי מורי בהערה י' על תמיהתו של הרד"ע, הוא כותב "...וטלית קטן אין בו מצווה דאורייתא ויש להזהר בו כמ"ש רבנו לעיל הל' ב' כדי להזהר במצוות ציצית".
האם ניתן להסיק מכך , שמעיקר הדין, טלית קטן של ימינו, שמטרתו היא "כדי להזהר במצוות ציצית" (על פי הסברו של מורי), אין חיוב שיהיה מצמר או פשתים? וכדי לקיים "כדי להזהר במצוות ציצית" ניתן לעשותו משאר מינים?

שלום לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, במהלך קריאת פרשת בלק שמעתי שהקורא קרא "וַיִּקָּר ה' אֶל - בִּלְעָם" כאשר הוא מטעים אם התיבה הראשונה מלרע במקום מלעיל. האם יש בכך שינוי משמעות המחייב להחזיר את הקריאה? בברכת התורה, אליעזר

שלום הרב, נתבקשתי לשאול עבור מפעל דין מזוזות במקומות הבאים: חדרי מחסן מקלט - משמש כחדר מנוחה לעובדים גויים חדר עבודה - ריתוך משרד - עובד גוי שמוציא דוחות, העובדים הגויים מסתכלים במחשב בתועבות חדר לשטיפת כלים מקרר תוצ"ג/ חדר קירור יציאה אחורית - באיזה צד לשים?
תודה ובברכה,

לק"י שלום לכבוד הרב ה' יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים ויזכה להגדיל תורה ולהאדירה
1. האם לפי הרמב"ם מותר לברך על ספר תורה שאינו כתוב על גוויל. והאם יש חילוק בין :
א. ספר אשכנזי, ספרדי או תימני.
ב. האם יש נפקא מינה מאיזה עדה מורכב הציבור. כיוון שכתוב אין קוראין בו וכו' מפני כבוד הציבור. והאם הרב מוכן להרחיב בעניין מעט בבקשה.
2. האם יש בעיה להניח מכסה של סיר תוך כדי בישול - למשל לצורך ערבוב, על הכיריים? ( הכיריים הפשוטות עם הברזלים.. לא משטח ישר)
תודה רבה וכל טוב

שלום לכבוד הרב,
א. הרמב"ם כותב בהלכות ברכות שעל פלפלים וזנג'ביל היבשים אינו מברך לא בהתחלה ולא בסוף משום שנחשבין כתבלין. השאלה: מדוע אם כן על המלח מברכים שנ"ב הרי גם במלח נחשב כתבלין?
ב. הרמב"ם כותב בהלכות ברכות ב/9 כי בברכת חתנים אם מדובר באלמן שנשא אלמנה אין מברכים אותה אלא ביום הראשון בלבד. כיצד נוהגים בגרוש שנשא גרושה?
ג. הרמב"ם מונה בהלכות ספר תורה 20 דברים הפוסלים ספר תורה ואסור לברך ולקרוא בו. שאלה: בתשובה לשאלה שנשאל הרמב"ם הוא עונה תשובה הפוכה כי מותר לקרוא בספר פסול והראיה כי עשו זאת גדולי הדור ואין פוצה פה ומצפצף הא כיצד?

שלום לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, אני משתתף בשיעור במשנה תורה המועבר ע"י רב מקומי. השיעורים החלו בספר המדע וכרגע אנחנו בספר אהבה. כעת הנושא הנלמד הוא הלכות תפילין ובמסגרתו הרב אמר לנו שהדור שלנו דווקא בסדר מבחינת הנחת תפילין כי היו תקופות שבהן מעטים בעם ישראל היו מקיימים את המצווה. כדי להוכיח את דבריו הוא ציטט את דברי בעלי התוספות בגמרא בהם נאמר לגבי מצוות הנחת תפילין שהיא "רפויה בידינו", לפי הרב המעביר את השיעור, פירוש הדבר הוא שמעטים היו מניחי התפילין באותה תקופה באזר מגוריהם של בעלי התוספות ולפי דבריו ישנה גמרא נוספת ממנה ניתן ללמוד שקיום המצווה היה "רפוי" גם בימי בית שני.

שלום לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, מדוע כאשר המניח תפילין אינו יכול להניח אלא את התפילה של ראש או את של יד הוא מברך ברכות שונות במקום ברכת להניח תפילין. נגיד שיש לו גבס בפרק הזרוע, אזי יברך להניח תפילין ויניח את התפילה של ראש, מדוע יברך במקרה זה "על מצוות תפילין"? בברכת שבוע טוב, אליעזר

לכבוד הרב ערוסי, היכנתי טלית בשביל עצמי. עשיתי את הנקב לציצית שלשה אגודלים מן הצדדים, אך כאשר התחלתי לקשור את הציצית, הקשר גרם לבגד להראות כאילו שהיא התכווצה, ועכשיו נראה לעין שיש פחות משלוש אגודלים מלמטה לחור (אף על פי שבאמת, כשהקשר לא מתכווץ אותה, יש כשיעור). האם זה כשר? אם לא איך אוכל לתקן אותה?
תודה רבה.