שלום הרב.
האם הרמב"ם סובר כי המצווה לא להיות טמא היא תמידית או שמא רק כשישנה אפשרות של מגע עם קדושה או שהטומאה מבטלת המגע עם הקדושה? שהרי אומר הרמב"ם כי מותר לאכול חולין טמאים למרות שנאמר "והיה מחניך קדוש" (למרות שמדובר במקרה אחר). או שמא עדיף לא לאכול מאכלות טמאים למרות ההיתר לאוכלם? שמסתמא ישנו ענין שיהיו כל עם ה' טהורים תמיד.
בתודה מראש...

שלום רב.
אני יהודי מתחזק והבנתי שבשר שהוא עם דם מותר לשים אותו על מנגל ואז לאכול בלי להמליח שעה ובלי לשטוף את הבשר. שאלתי היא האם בשר שכזה שהוא עם דם מותר לתבל אותו בתבלינים כגון פפריקה ואז לצלות אותו על המנגל ולאכול. אני שואל מפני שיכול להיות שהאיסור פה הוא שהתבלינים סופגים את הדם ואז בעצם אני אוכל דם. או שלא והצלייה עושה את ה"עבודה" גם עם התבלינים שעל הבשר.
תודה רבה.

שלום רב. לפי הבנתי הרמב"ם פוסק שצריך לעשות חליטה לבשר, אבל מצד שני הוא פוסק שמספיק 20 דק' למליחה, שאלתי היא האם במצב שבו מלחו את הבשר ליותר משעה או תחום אחר של זמן, כבר לא צריך לעשות חליטה. שאלה שניה היא : אני חייל, האם בצבא אני גם צריך להקפיד על בשר שעשו לו חליטה (שזה אומר שאני בעצם לא אוכל בשר בצבא בכלל) או שאפשר להקל בזה, ולאכול רק בשר חלק (יש לי אפשרות כזאת בצבא)
תודה מראש

הלכות מ"א פ"ו כ סכין ששחט בה, אסור לאכול בה רותח: עד שילבן הסכין, או ישחיזנה כולה במשחזת, או ינעצנה בקרקע קשה עשרה פעמים; ואם חתך בה רותח, מותר. וכן אינו חותך בה צנון וכיוצא בו מדברים החריפים, לכתחילה; ואם הדיח הסכין, או קינחה בכלי -- מותר לחתוך בה צנון וכיוצא בו, אבל לא רותח. - האם אותו הדין לסכין שחתך בה בשר לא מוכשר (או בשר מוכשר שלא נחלט)
2. פ"ו ה"ב דם האדם -- אסור מדברי סופרים, אם פירש; ומכין עליו מכת מרדות. אבל דם השיניים, בולעו ואינו נמנע. הרי שנשך בפת, ויצא עליה דם -- גורד את הדם ואחר כך אוכל, שהרי פירש. - האם מותר למצוץ פצע ביד מהדם שבו ואח"כ לירוק אותו?

לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א,
1) הלכות מאכלות אסורות, פרק ו', הלכה י': ... מדיח הבשר תחילה, ואחר כך מולחו יפה יפה, ומניחו במלחו כדי הילוך מיל; ואחר כך מדיחו יפה יפה, עד שייצאו המים זכים; ומשליכו מיד לתוך מים רותחין, אבל לא לפושרין -- כדי שיתלבן מיד, ולא ייצא דם. האם אפשר לומר שרבינו התכוון ללמד אותנו שעלינו לחלוט את הבשר מייד לאחר המליחה?

לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי שליט"א
1)(א) הרמב"ם פוסק בהלכות חנוכה פ"ד ה"ה וז"ל אין מדלקין נרות חנוכה קודם שקיעת החמה אלא עם שקיעתה ע"כ. ומארי יוסף קאפח ז"ל ממש עם שקיעת החמה - דהיינו לאחר שקיעתה עד צה"כ, משמע שזמן השקיעה הוא לפני צה"כ. לעומת זאת בהל' שבת פסק הרמב"ם (פ"ה ה"ד אות י"ד) וז"ל משתישקע החמה עד שיראו שלשה כוכבים וכו'. ומארי כתב שם שקיעת החמה לדעת רבינו היא תחילת צה"כ ואינו העלמות החרס מן האופק אלא לאחר העלמות השמש ע"כ ולכאורה זה סותר את מה שכתב מארי בהלכות חנוכה, דהיינו, בהל' חנוכה הזמן לפני צה"כ ואילו בהל' שבת בצה"כ?

שלום לרב
שלחתי שאלות אלו כבר אך לא ראיתי תשובה להן ולכן אני שואל שוב. (לדעת מורי)-
1. עד כמה צריך לצלות בשר? האם חצי בישול מותר? האם יש בעיה בדם שנותר בתוך הבשר?
2. מה הדין בכבד? צריך צליה מלאה?
3. האם עוד חלקים בעוף/בשר הכשרתם בצליה בלבד?
בתודה מראש וסליחה אם הרב ענה כבר, אינני מוצא את התשובות. חודש טוב. תכתב ותחתם בספר מחילה סליחה וכפרה.

לכבוד הרב, שלום רב!
!! שמעתי על כך שיש צורך להכשיר את הבשר עד 3 ימים מיום השחיטה.
1. האם נכון?
2. האם תוכל להפנות אותי למספר מקורות לעיון?
3. כיצד אוכפים משגיחי הכשרות את קיום הכלל בקצביות השונות?
4. במצב בו יש לי בשר שלא הוכשר קפוא, לדוגמה סטקים, האם מותר לי לעשות אותו על האש או שמה דינו כטרפה? אשמח מאוד לקבל את תשובתך בנידון, בכבוד רב!
ברי שרעבי

שלום לכבוד הרב קניתי בשר קפוא חלק לפי הבית יוסף שהומלח והוכשר בחו"ל בהשגחת הרבנות הראשית לישראל. אשתי הפשירה אותו וחתכה אותו ושמה את חתיכות הבשר בקערת המים. המים היו אדומים מאד מאד. אשתי שטפה את הבשר 3 פעמים ועדין המים היו אדומים. רק בפעם הרביעית המים יצאו בהירים. היות והיינו בספקות שמא הבשר בכל זאת לא הוכשר הקפאנו שוב את הבשר.
1) אם הבשר מוכשר כיצד זה שעדין יוצא המון דם מהבשר?
2) האם יתכן שיצא כ"כ הרבה דם משום ששכחו להמליח אותו?
3) מה הדין כעת של הבשר וכיצד ניתן לאכול אותו?
4) האם היה מותר לאכול את הבשר הזה לאחר החיתוך הראשון גם אם ראינו את הדם שיוצא למים?

לכבוד הרב,
שלום! האם לדעת הרב מותר לאכול עוף במסעדה אשר לה כשרות רגילה, ללא בשר חלק כשיטת הספרדים? שהרי עם העוף אין בעיה, והבעיה חלה רק על הבשר - האם יש מקום לאסור אכילת העוף באותה מסעדה? אודה לרב אם יוכל להביא לי את הדיעות השונות במקרה והם חלוקות, ע"פ הרבנים הגדולים, ר' עובדיה יוסף ור' מרדכי אליהו שליט"א וכד'.
בתודה,