מכיוון שבימים אלו שליח ציבור מוציא ידי חובה גם את היודע להתפלל, האם ניתן להסתפק בשמיעה ועניית אמן?

איזה גדר של הסגת גבול יש בשינוי מנהגים קדומים ואילו בעיות הלכתיות עלולות להתעורר עקב כך?

בהל' תפילה (פ' ה') משמע מדברי הרמב"ם שבפריסה על שמע ניתן לסמוך על ש"צ ואילו בהל' ק"ש (פ' ט') משמע שהש"צ מוציא י"ח את שאינן יודעין לקרוא, כיצד ניתן ליישב הסתירה?

היש שוני בין הכללים של יציאת י"ח בברכות לבין יציאת י"ח בתפילות ומה מקורו של שוני זה?

הניתן להתייחס לברכות ק"ש לכתחילה כמו תפילה היות והן מהוות תחנונים ואולם בדיעבד יצא י"ח אף מי שבקי למרות שסמך על ש"צ?

הרמב"ם לא התייחס למצב שכזה ולא מנה אותו עם שאר האיסורים, מהי א"כ דעתו בנסיבות אלו?
"כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם", האם יש נסיבות שרצוי להסתיר את שם האומר?
מהם האיסורים שעלול לעבור עליהם מי ש"גונב" רעיונות הלכתיים וחידושי תורה של אחרים?

היש נסיבות של חובת הפרשת תרו"מ מיין למרות שהופרשו תרו"מ על הענבים טרם אכילתם?

ענבים מיובאים מחו"ל או ענבים שנגמרה מלאכתם ע"י גוי שגידלם בא"י, האם חייבים בהפרשת תרו"מ?

האם גמר מלאכה אצל הגוי פוטר חובת הפרשת תרו"מ אף אם קנה הענבים לצורך עשיית יין מהם?

מה הטעם לשיטת רבינו הרמב"ם לחיוב נטילת ידיים לפני תפילת שחרית, האם קשור דווקא ליקיצה מהשינה?

האם חייב לברך על פעולות הקשורות במעשים גם אם לא בצע פעילויות אלו?

האם במצוות לימוד תורה "יומם ולילה" יש חובה מתחדשת בתחילת כל יום ויום ואין היום הולך אחר הלילה?

מה משמעות החומרה של חכמי ישראל שאסרו בשבת להניח תבשיל אפילו מעל גבי התנור?

היש תקנה לאיסור זה באמצעות הנחת התבשיל ע"ג חצובה או ע"ג סיר הפוך שיונחו מראש על הפלטה?

באלו נסיבות יותר בשבת להניח תבשיל ע"ג הפלטה ולא יאסר גם לא מטעם "עובדין דחול"?