מה דין אדם שאחרים ביטלו עבורו איסור, האם האיסור שבוטל יותר עבור האחר?

היש להשוות איסורי שבת למאכלות אסורות שהרי השבת חמורה יותר ואין זה מצוי ובכגון זה אין גוזרים גזירות?

האם יש הבדל בדין בין הרמה העקרונית לבין הרמה המעשית תוך בחינת נסיבות הארוע?

מדוע מחלק מרן השו"ע בדין המברך ברהמ"ז בטעות על שתיית יין יצא י"ח ואילו בדין הטועה בברכה לאחר אכילת דייסה לא יצא י"ח?
היש לדון מקרה זה כדין דברים הבאים בתוך הסעודה שאינם מחמת הסעודה שחייבים בברכה אחרונה רק אם נאכל לאחר הסעודה?
היות ושאלת הברכה בטעות לא נידונה בתלמוד ולא נפסקה ע"י רבינו הרמב"ם, כיצד איפוא יש להכריע בשאלה זו?

מרן השו"ע מביא דעת היראים שאם אכל תותים בשבת ונגב ידיו הריהו חייב משום צובע, האם לשיטת הרמב"ם יש לחוש לדעה זו?

מהם הגדרים לאיסור מלאכת צובע בשבת, האם ניגוב ידים מזהמות נכלל במלאכת צביעה או בפעולה של הסרת לכלוך?

מדוע התירו לסנן יין צלול בשבת ולא חששו לאיסור מלאכת צביעה למרות שמסננת הבד קבלה הגוון של היין?

האם ירקות עליים נכללים בין הפרות המתחדשים משנה לשנה שיש לברך עליהם "שהחיינו"?

היש להבחין בברכה זו בין פרי האדמה (מלפפון וכיו"ב) לבין פרי העץ?

פירות הנאכלים כטפילה לסעודה ותבלינים, האם הם בכלל פרי חדש שיש לברך עליהם "שהחיינו"?

באילו תנאים, לפי פסק הרמב"ם ופסק השו"ע, לא יחשב איסור יחוד שהיית אשה עם גברים?

מה חמור יותר, איסור גבר עם שתי נשים או איסור אשה עם שני גברים?

מדוע בהלכות אבל התירו לקבור תינוק, שטרם שלמו לו 30 יום, בלוויה שכוללת אשה אחת ושני גברים?

האם הכלל הנ"ל בבישול דווקא או אף אין בישול אחר אפיה או אחר קליה או אחר צליה?
מה פסק הרמב"ם בכלל זה ומהי שיטתו של מרן השו"ע בקשר עם הכלל הנ"ל?
הניתן להשוות את דין עלי התה אשר טרם שיווקם לצרכנים עוברים תהליך קליה לדין פולי הקפה שקולים אותם קודם לטחינתם?

מדוע נכללו ר"ח, חנוכה ופורים במנין הימים שאין נפילת פנים והרי אין בהם חובת שמחה או עונג וכד'?

היש קשר בין המנהג שלא ליפול ע"פ לבין האיסור שלא להתענות ושלא להספיד באותו יום?

בהל' מגילה פוסק הרמב"ם שאין להספיד ולא להתענות אף בי"ד וט"ו לאדר א' כימי הפורים, מה ניתן ללמוד מכך?

מהו מקור ההלכה שפסק מרן השו"ע המחייב נטילת ידיים ליוצא מבית הכסא גם אם לא עשה צרכיו?
לשיטת הרמב"ם האם יכול לברך "אשר יצר" לפני שניקה את ידיו?
לדעת האחרונים, האם נטילת ידיים בנסיבות אלו חלים עליה כל דיני נט"י כולל נטילה בכלי?

מהם גדרי רשות הרבים בערים מיושבות, האם יש להתייחס לרוחב הרחובות ולנפח התושבים העוברים בהם?

כיצד ניתן לשיטת הרמב"ם להכשיר את ההוצאה בשבת ל"רשות הרבים", האם די ב"צורת פתח"?

כרם שנטוע סמוך לו שדה תבואה, האם די בהצבת עמודים וקנה על גביהם בין שתי השדות ע"מ להימנע מאיסור החמור של כלאי הכרם?