היש חובה ליטול הידיים פעמיים בגלל חשש שמא יחזרו המים ויטמאו את הידיים?
כיצד הכמות המינימלית (רביעית) של מים מספיקה לנטילת שתי ידיים?
היש להגביה את הידיים בזמן הנטילה או שיש להשפילן לארץ?

מה משמעות הזימון ומהי שיטת הרמב"ם במקרה דנן?
היש הבדל ברוב אוכלי הפת לחיוב הזימון בעשרה לעומת הרוב שלא התפללו לצירוף לתפילה?
מהי שיטתו של השו"ע בנדון, כאשר השלישי אוכל ירק או פרי או אף שותה האם יצטרף לזימון?

לשיטת הרמב"ם אין חובה להוסיף מחול על הקודש, האם למרות זאת יתחייב באיסורי שבת או שרשאי לפחות לבקש מבני ביתו לעשות מלאכה עבורו?

הקדים ערבית של שבת מבעוד יום, האם רשאי להתפלל מנחה טרם חשכה?

מה הדין אם רוב הקהל קבלו עליהם השבת, האם מחייב את היחיד שטרם קבל שבת?

האם כיוון המכשיר ביו"ט כאשר הלהבה דולקת מותרת משום שנחשבת גרמא או אסורה משום קירוב כיבוי?
מלאכת כיבוי, האם מותרת ביו"ט משום אוכל נפש או שסיבה זו אינה רלוונטית ואסורה בכל מקרה?
היש לחשוש בהנמכת הלהבה משום איסור כיבוי כמו המסיר שמן מן הנר או שמדובר בהקטנת קצב זרימת הגז?

וכבר פשט המנהג, שהרמב"ם כינהו טעות, לברך ברכות השחר בביהכ"נ שלא סמוך לעשייתן. כיצד התייחסו לכך המקובלים? היש קשר בין ברכות התורה לברכות השחר ומדוע איננו מברכים שוב ושוב כשלומדים תורה כמו עיטוף בטלית או הנחת תפילין? מהו המבחן הקובע לתחולה חדשה של מצוות לימוד תורה, המעבר מהלילה ליום הבא או שינתו של האדם בלילה וקומו למחרתו?

מי שאוכל בנסיבות שאין לו בשר בין השיניים, האם גם אז יתחייב זמן המתנה לאכילת חלב?

מהי התכולה של גזירת חכמים, האם דווקא בשר או אף מרק בשרי שאינו כולל שיירי בשר?

בנסיבות שמדובר בבליעה ולא בלעיסה וטחינה בשיניים, האם ניתן להקל ולהתיר אכילת חלב ללא המתנה?