מי עדיף בקריאת המגילה, הבקי בקריאתה אך לוקה בשמיעתו או הבריא בשמיעתו אך אינו בקי בקריאת המגילה?

מספר שאלות:
א. מה דינם של אותם חוטי דם (עורקים וורידים) הנמצאים בעופות בירך בשוק ובכנף. ותו"כ אכילה נחשפים. האם אין דינם שצריך להסירם לפני ההכשרה ואם כן אין אפשרות לבשל חתיכות שלמות של העוף?

ב. מה דינן של כליות העוף באכילה? האם ניתן להכשירן יחד עם הירך (כשהן מחוברות ודבוקות בה)? ומדוע במשחטות מסוימות מסירים אותן מו העוף?

ג. מה דינו של מוח עצמות העוף, האם מותר באכילה על סמך הכשרת חלקי העוף קודם הבישול?

ד. מהי המסורת הקדומה בכתיבת "כימי השמים על הארץ" בסת"ם, האם ץ גדולה?

ה. מהי המסורת הקדומה במגילה -

מותר לקרוא תהילים בפסח?אם לא באיזה ימים לא?
מותר לקרוא תהילים ביום שבת?אני שואלת כי יש פרקים ליום השבת,אבל אני חושבת ששמעתי ממישהו שלא קוראים תהילים בשבת

כבוד הרב,
יש לי כמה שאלות לגבי ההגדרה "הלכה למשה מסיני." במשנה תורה הלכות תפילין פרק ג:א רבינו כתב ש-"שמונה הלכות יש במעשה התפילין, כולן הלכה למשה מסינ.יי האם רבינו התכוון שכל הפרטים, על הצורה\מבנה של תפילין, שהקב"ה צווה למשה עליהם בהר סיני או שהם מהתקופות של הסופרים? למשל האם לפעמים רבינו כתב "הלכה למשה מסיני" בהבנה שזה הלכות שמשה לימד\קיים עם בית דינו או לפעמים אפשר לגיד שהם "דברי הסופרים" - שהם קיימו בדור שלהם? אם כן מתי הם ממש ממשה רבינו בעצמו?

בברכה

שלום רב, מהרי"ק כתב בספרו הליכות תימן כי "לא היו נוהגים לאכול סוכר בפסח מחשש חמץ" -

- איזה חשש חמץ היה בסוכר בתימן?
- האם ישנו חשש חמץ גם בסוכר כיום בא"י ובעולם? ואהם יש הבדל בין סוכר בצבעים שונים?

ברוך תהיה

בס"ד
שלום לכבוד הרב,

האם יש לקבוע מזוזות רק בצד ימין או שיש גם אפשריויות אחרות,

בברכת התורה,