שלום עליכם
שלחתי לרב שאלה על חלוקה בחיים עפ"י הכלל שלא לשנות בין הבנים (ונכדים)...
בבקשה ענו לי בכל מקרה

שלום לרב
הרמב"ם כותב בהלכות נחלות סוף פ"ו שלא ישנה אדם בין הבנים כדי שלא יקנאו וכו' כמו אחי יוסף ויוסף.
האם יש כללים בנושא החלוקה בצורה אוביקטיבית למשל כשמדובר במתנות כספיות גדולות (לעת זקנה) לנכדים (וילדים) לפי אילו שיקולים הולכים? יש הפרש גילאים ויש נשואים עם ילדים לעומת צעירים יותר ויש מצב כלכלי משתנה וגם שיקולים של מה אותו אחד הולך לעשות עם הכסף ועוד...
או בכל מצב הרמב"ם מתכוון שיקבלו בדיוק אותו דבר?
האם הדבר נידון בשו"תים? היכן?
תודה וישר כח

לק"י

שלום כבוד הרב,
כתב הרמב"ם בהלכות ברכות:
יט. לט אדם את ידיו במפה, ואוכל בהן פת או דבר שטיבולו במשקה, אף על פי שלא נטל ידיו. המאכיל לאחרים, אינו צריך נטילת ידיים; והאוכל, צריך נטילת ידיים, אף על פי שאינו נוגע במאכל, אלא אחר הוא המאכילו. והוא הדין לאוכל במגרפה, שצריך נטילת ידיים. כ. אסור להאכיל מי שלא נטל ידיו, אף על פי שהוא נותן לתוך פיו.

מצד אחד התיר רבינו אכילה ללא נטילה אם אינך נוגע ישירות בפת (לט אדם וכו') ומצד שני חייב נטילה למי שמאכילים אותו למרות שאינו נוגע בפת. אודה לך אם תוכל להסביר סתירה לכאורה זו של רבינו

בברכה

לכבוד הרב שלום

הייתי רוצה לדעת מה היא ההגדרה של דברי אגדה..??
ולמה לא פוסקים ממנו להלכה..והיכן אפשר לראות זאת כתוב..?

שלום הרב,

רצוני לדעת לפי איזה מורה הוראה נהגו התימנים לפסוק הלכה לפני הרמב"ם?

תודה מראש!

לכבוד הרב השלום וברכה.
1. כיצד התיחסות רמב"ם בנושא מעשר כספים? האם זה חובה?
2. האם מותר לנו לבחון את הקב"ה "ובחנוני נא בזאת"?
3. בכספי מעשר מותר לקנות ספרי קודש אישיים או חפצי קודש כגון תפילין?
תודה לכבוד הרב ושלום.

שלום וברכה לכת"ר

כידוע, שיטת הרמב"ם ומשנתו בעינייני עוה"ב, תחיית המתים וכו' לא מקובלת ברוב ככל קהילות ישראל ו\או חכמי ישראל, ובנוסף אף לא על רוב יהודי תימן.
שאלתי היא לאור הנחיית כת"ר להרבות במשנת הרמב"ם, איך יתיישבו אי ההתאמות בין מש"ה למקובל בעמ"י?
הלא גם יהודי תימן, שהיו האמונים ביותר על מש"ה, לא קיבלו את הרמב"ם במקומות שבהם הייתה להם מסורת אחרת (ברכה"ש, תפילת השחר וכיו"ב),
אם כן איך ננהג אנו במקומות בהם לא נתקבלה מש"ה בקרב כלל ישראל?
ואין אני שואל כלל על מחלוקות הלכתיות, אלא בעיקר אמוניות והשקפתיות.

מהמבקש חכמה מהחכמים באמת.