איך נהגו התימנים לפסוק לפני הרמב"ם?
שלום הרב,
רצוני לדעת לפי איזה מורה הוראה נהגו התימנים לפסוק הלכה לפני הרמב"ם?
תודה מראש!
לפי מסורת שהיתה להם, וכן לפי הוראת חכמיהם. והוראות חכמים מחוץ לתימן שנראו להם, כמו רס"ג.
אבל המסורת שהיתה להם, ושיטתם בלימוד ובהוראה, נמצאה תואמת לזו של הרמב"ם, ולכן הוא הפך להיות רבם, כי הם הוגים בתורתו, הלכה למעשה.
תכנים לקריאה נוספת
כהן וגרושה
לכבוד הרב,
הרמב"ם בספר המצוות, מצוות לא תעשה קס"ב, כותב ביחס לכהן שבעל גרושה ללא קידושין:
"ובאור זה שכהן הדיוט נאסרו עליו הנשואין כמו שאמרנו לא יקחו והוא איסור הנשואין אבל אינו לוקה עד שיבעול כמו שקדם באורו. אמנם אם בעל בלא קדושין אף על פי שזה אסור עליו ומוזהר ממנו ופסלו לכהונה אינו לוקה משום זה כי לא באה האזהרה מזה."
מבואה צרה (פרוזדור) המוליכה אל פתח הבית, האם חייבת במזוזה?
האם מבואה זו לא תתחייב במזוזה היות ואינה מקיימת התנאי של מידות ארבע אמות על ארבע אמות?
עשרת התנאים שמנה הרמב"ם לחיוב המזוזה, האם חלים גם על שערים המביאים לבית דירה למרות שאינם מקורים?
באילו נסיבות לא יתחייבו במזוזה אף מבואות או חדרים המביאים אל מקום שימוש האדם?
הרגיל לכתוב ביד שמאל, על איזה יד יניח תפילין?
מהי הגדרת האיטר, האם לפי רוב פעולותיו או שיש להתחשב בפעולת הכתיבה הנעשית על ידו ביד שמאל ?
הלכה היא שהאיטר בכהנים נחשב למום, האם בנסיבות שנזכרו יפסל הכהן?
תשובה דומה בנושא-
הרגיל לכתוב ביד שמאל, על איזה יד יניח תפילין (לאחינו בני אשכנז)?
משנת רבינו
לק"י
שלום רב לכבוד תורתו.
מס' שאלות לי אליך כבוד הרב ואם אפשר ענה עליהן עם מקורות, תודה רבה.
-האם לדעת רבינו יש גן עדן וגיהנום, ואם לא מה יש, ואיפה אוכל למצוא חומר על זה.
-אבי נפטר לפני מספר חודשים ומקשים עלי האנשים שמסביבי שאומרים שחייב אני לומר קדיש ולהתפלל כמעט כל הזמן, מה לעשות בנידון?
-מתי והאם אפשר להתפלל לפי הנוסח הקדום?
-איפה אוכל למצוא שעורים של מארי קאפח במשנת רבינו ועוד בכלל שעורים ברבינו?
-ממרח תמרים שרסקו אותם ממש מה הברכה עליהן?
-איך אפשר לפנות אליך בשאלות שתענה עליהן בהלכה היומית?
תרגומו של הגר"י קאפח למילות ההגיון
שלום, לאחרונה למדתי את מילות ההגיון לרמב"ם בתרגומו של הגר"י קאפח. במהלך הלימוד עלו לי כמה שאלות. רציתי לשאול את מר מה מהן טעויותיי שלי, מה מהן משל המדפיס ואם יש מהן גם בבחינת שגגה היוצאת מפי השליט. א- שער ג, עמ' מג, הרב קאפח תירגם כלשון הקדמונים [מלבד אחיטוב]: 'הדברים', המקור: 'אלכלם', למה לא תורגם 'המילים' שהרי כך תירגם בכל הפרק וכן בצורת היחיד בסמוך? האם בגלל הדמיון לאלכלאם שבפתיחה ובשער א? [אב"ת- הדבורים, אחיטוב- המילות, ביבש- דבורים] ב- שער ה, עמ' נט, הרב קאפח תירגם בדומה למתרגמים הקדמונים: 'הפיכת', המקור: 'אנקלאב', למה לא תורגם 'עיקול' שהרי כך תירגם בהמשך וכן ברשימת הסיכום?