כולנו יודעים את עבודתו הכבירה של הגאון האמיתי רבי יוסף קאפח זצוק"ל להוציא כתבי חכמי תימן לאור. בכתבים אלו רואים בעליל איך חשיבתם ופסיקתם של הקדמונים הייתה קרובה מאוד לזו של הרמב"ם, דהיינו שיטת הרמב"ם היא שיטת יהדות תימן. לכן אני שואל, מדוע מכון מש"ה אינו משקיע בפירושי חכמי תימן על הרמב"ם כגון רבי סעדיה עדני שהיה חכם מעמיק ביותר (יצא לי להתוודע לפירושיו הקצרים והקולעים), כך יוכלו בחורי הישיבות ללמוד סוגיות ש"ס ורמב"ם עם פירושי אבותיהם הקדמונים, שיראו איך הם הבינו את דברי הגמרא בצורה כ"כ בהירה.

אני עוסק כרגע בהלכות נידה והנה בשאלה האם אישה צריכה לבדוק ביום הוסת, נראה שהב"י הבין וכן הר"ן על הרי"ף בשבועות כי שיטת הרמב"ם שכל אישה שיש לה וסת קבועה צריכה בדיקה ביום הוסת עצמו, ואם לא בדקה אינה צריכה בדיקה לאחרי יום הוסת. לא מצאתי ברמב"ם חיוב בדיקה ביום הוסת. האם מנהג האוחזים בשיטת הרמב"ם לבדוק ביום הוסת בעונתה לאישה שיש לה וסת קבועה?

שלום כבוד הרב ידוע שהרמב"ם שמונה את סימני הזיהוי של המשיח, מתחיל מ"יעמוד מלך מבית דוד" ואם המלך נלחם מלחמות וכופה את התורה על העם וכו` אז הוא בחזקת משיח. אבל כדי למנות מלך עלינו צריכים סנהדרין ונביא, כמו שאומר הרמב"ם בעצמו, ואיך יתכן שיהיה לנו בגלות סנהדרין ונביא? ולפי זה איך יכול להיות בגלות מצב של "יעמוד מלך מבית דוד"? ודוחק לתרץ שהרמב"ם מדבר רק אחרי שתחזור הנבואה והסנהדרין. וראיתי שיש מתרצים ומבינים בדעת הרמב"ם שכשאין נביא אפשר למנות מלך גם בלעדיו, כמו שהיה בימי החשמונאים ובימי בר כוכבא. אבל לא מצאתי מקור ברור לכך ואשמח לשמוע את דעת הרב גם בזה.

לק"י
לכבוד מורנו ורבנו
אמרו חכמים "זכה תהה לו סם החיים ,לא זכה תהה לו סם המוות"
משנת הרבמ"ם זיכתה אותי בסם החיים, אך חברתית גזרה עלי
גזר דין מוות. כיצד ניתן לאחות בין שניי הפכים אלו
בכבוד רב

לק"י
שלום לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי הי"ו
1. כידוע מארי פוסק עפ"י רבנו שבמקרה שאין כהן, עולה הלוי מרביעי ואילך. לא ברור לי בהערת מארי (פרק יב הלכה יט הע` נז)כיצד מארי מבין את רבנו כך, נראה דוווקא לפי ההלכה משלישי ואילך (גם אם התפרדה החבילה).
2. לגבי סוף ההלכה הנ"ל: "וכן לא יקרא לוי אחר לוי וכו" לא ברור למה התכוון רבנו האם מרביעי ואילך או משלישי ואילך?
3. מה קורה לגבי שני וחמישי ושבת כשאין כהן, האם לוי לא יקום כלל, או רק משני ואילך? מה מנהג תימן?

שלום לכבוד הרב.
מעיון במורה ובהקדמות למשנה נראה שהרמב"ם מתייחס באופן דואלי לסוגיא.
רציתי לדעת האם מסקנתו הסופית היא במורא בו הוא כותב שלכל בריה תכלית בפני עצמה? (והאם באופן עקרוני הוכרע כמורה כשיש סתירות בהיותו מקור מאוחר יותר)

ומה לגבי תכלית הבריאה בכללותה?
מופיע בהקדמה למשנה מהדורת שילת (עמ` נז): "כי תכלית עולמנו ומה שבו אומנם היא- איש חכם וטוב" (ועיין בהערה 15 למטה- שאולי ישנם תכליות נוספות בעולמות אחרים) כשהגירסה המקורית היתה "תכלית העולם".

ילמדנו רבינו בפרוטרוט את דברי הרמב"ם בפרק חמישי בהלכות תשובה, הלכה ד` והלכה ה` בעניין הבחירה החופשית אם להיות צדיק או רשע, באספקלריה שהכל בידי שמיים והכל קבוע וידוע מראש והקב"ה הוא הקובע לפי רצונו מי יהיה צדיק ומי יהיה רשע.
בברכת תכתב בספר החיים ובספר הזכרון ובספר מחילה סליחה וכפרה

האגרת הנ"ל בענין אסטרולוגיה מופיעה בשם אגרת לכמי קהל עיר מארשילייא, אך גם מצאתי שנקראת אגרת חכמי מונפלייה (כך היא נקראת בשיחות לייבוביץ ותלמידים חברים על טעמי המצוות עמ` 300).

האם הרב יודע לאן נשלחה האגרת:
Marseilles
Montpellier

והאם יש ויכוח בענין (אן שמא זה טעות דפוס בחלק מהספרים ?

תודה

אלן דיטש
קיבוץ בית רימון

לכאורה סתירה ברמב"ם:
לפי הלכ` תשובה פ"ג משמע שהעוונות נמחלים אם יש ריבוי זכיות משלישי ואילך. אבל לפי פרקי אבות פ"ד אין לפניו מיקח שוחד. ופירש הר"מ שאינו מנכה עבירות תמורת זכיות אלא מעניש על העבירות ונותן שכר על הזכויות? תודה. תכתב בספר החיים ובספר הזכרון.

שלום לרב ערוסי.
יישר כח על הלוח שנה החדש של "הליכות עם ישראל" שקיבלנו, אך ברצוני לדעת. אני מבין שהלוח הוא לא לנוהגים כפי הרמב"ם.
כיצד צריך להוסיף/להפחית בזמנים הבאים:
עלות השחר
נץ החמה
חצות היום
מנחה גדולה וקטנה
צאת הכוכבים (=שקיעה)
כניסה ויציאה של השבת
אם יש עוד אשמח לשמוע.
תודה רבה