ברכת המזון
כשאחד מברך בקול רם ברכת המזון כמנהג תימן האם צריך לברך איתו בלחש ? והאם זה תלוי מי מברך?
מוגשת בפניכם טבלה המסכמת את הלכות ברכות מיני דגן - תחילה וסוף במשנת הרמב"ם, פסקי מהרי"ק זצ"ל
ועפ"י הוראותיו של מו"ר הרב רצון ערוסי שליט"א.
את הטבלה ערך ר' משה ירימי יצ"ו.
כשאחד מברך בקול רם ברכת המזון כמנהג תימן האם צריך לברך איתו בלחש ? והאם זה תלוי מי מברך?
מה נשתנה דין מצווה זו שהינה מדברי סופרים מדין שאר המצוות המחייבות בברכת שהחיינו?
מדוע אין מברכים שהחיינו על מצוות ספירת העומר, אמירת הלל בחנוכה, הגדה בפסח למרות שהינן חוזרות כל שנה?
מדוע יש לברך שהחיינו על מצוות קריאת המגילה ושמיעת קול שופר למרות שלכאורה אין בהן מעשה?
האם חיוב ברכת "הגומל" מוגבלת רק ל – 4 שצריכים להודות או שיש להתחשב בתנאי החיים שהשתנו בימינו?
באילו נסיבות יתחייבו הולכי דרכים בברכה זו ובאילו נסיבות לא יתחייבו?
היש תנאים מיוחדים לחבוש שיוצא מבית הסוהר ע"מ שיכלל ברשימת חייבי ברכה זו?
האם יש להתחשב בסוגי העיבוד השונים של אותם דגנים הכוללים שליקה וציפוי בסוכרים?
היש הבדל בברכה ראשונה של דגנים שנשלקו לבין הדגנים שנתבשלו ומה ההבדל בין שליקה לבישול?
מה ניתן ללמוד מהחלוקה שציין הרמב"ם בברכת אורז שנאפה או נתבשל בתנאי שלא נתערב עם דבר אחר?
שלום לכבוד הרב שליט"א
במהלך יום עבודה אשה אוכלת כריך בשעה 11.00 אך איננה שבעה, לדבריה. מאוחר יותר בשעה 13.00 אוכלת ארוחה מבושלת (בשר ותוספות) ואז היא שבעה. האם היא חייבת בברכת המזון אחרי הכריך?
חזק וברוך.
לרב שלום,
1. בשו"ע כתוב כי לאחר נטילת ידיים לארוחה יש לשפשפם זו בזו ולאחר מכן לברך. האם כך לנהוג? האם אין בעיה שהידיים נוגעות אחת בשנייה (מאחר וכאשר המים שעל יד אחת באים במגע עם השנייה יש ליטול שוב).
2. האם לאחר נטילת ידיים ביציאה מהשירותים יש לנהוג כאמור לעיל ולשפשף את הידיים?
תודה רבה
שלום הרב.
מה ההגדרה לפי רבינו של קביעת סעודה לעניין שהתחייב המוציא וברכה"מ אפילו על מאפה מזונות?
ואם נאמר שהגדר הוא שאכל בשביל שישבע ולא להשקיט רעבונו.
שאלתי היא- מה ההבדל?
האם יש ביטוי מעשי לכך?
שהרי אם לא כן קשה מאוד לעמוד על דבר זה
שהרי כל אדם אוכל בשביל שישבע.
בתודה מראש.
בבקר בהשכמה יש לנטול ידיים לפני לומר " מודה אני" מה קורה שאני קם במהלך הלילה כמה פעמים איך צריכים להתיחס לנטילה ולברכה
לק"י
לכבוד הרב שלום וברכה!
האזנתי לשיעור של הרב ב"הלכה יומית" לגבי ברכת הלולב, והעולה מהדברים, שאם רוצים לברך על הלולב בבית הכנסת יש ליטלו מהבית שלא כדרך גדילתו, או במטלית שאינה מכובדת באופן מיוחד, וכל זאת כדי שלא ייחשב שיצאנו ידי חובה ונוכל לברך לראשונה בבית הכנסת.
אך קשה לי, מדוע לא יהיה דין מצוות נטילת לולב כמו דין שאר המצוות שכל פעם שעושה את המצוה מברך עליה, אפילו מאה פעמים (כמו דין הנחת תפילין, וטלית, ישיבה בסוכה, ועוד)? ושמא כל החשש משום ברכת שהחיינו?
תודה רבה.