האם הרמב"ם העדיף את האליטיסטים ובז להמונים?

השאלה שבה נעסוק היום, האם הרמב"ם נוקט בקו מתפשר כלפי המון העם כדי לא לטחותם או שמה רבנו שיטתו היא הדרך המובחרת וכל מי שמוכן לאמץ את דרכו הוא איתו וכל מי שאינו מאמץ את דרכו, הרי רבנו בזו או אינו מתייחס אליו. בעקבות הדברים שאמרתי בשובי מאוקראינה ושם ראיתי כיצד מתפתחת התופעה שבה החסידים בונים ציונים ובתים ליד קברות צדיקים כמו ב על שם טוב כמו רב נחמן ברסלב ועוד ונוהרים שם בהמונים וגדול מכולם רב נחמן ששמה ממש כבר בנו בית מדרש מעל קברו בית מדרש ענק ונמצא שם בתוך בית המדרש גם גמרות גם ספרי קודש מכל מיני סוגים ואפשר עוד מהלך כל השנה אנשים שמגיעים לשם ומתפללים ולומדים ובמאחד ימים נוראים מגיעים שם אלפים. אמרנו שבעצם מרא השם אלוהינו בכל קוראנו אליו הקדוש ברוך הוא איננו זקוק למקום מסוים כדי שיתפלו שיתפלו אליו אלא מי כאשרם אלוהינו בכל קוראנו אליו ובכל זאת יש יש לנו מה שנקרא בית המקדש שהקדוש ברוך הוא אמר ועלית אל המקום כי בני אדם זקוקים למקום שבאמצעות ריכוז המחשבה וההכנות של להיות קדושים ותורים במקום שבו ימצאו אנשים שהם יודעי דעת עליון כל אלה גורמים להתעלותו של האדם אף על פי שבכל מקום לא כל הארץ כבודו ובכל מקום יכול האדם להגיע להתדבק בצורה עולמים אמנם אין הכוונה לבתי קברות אבל סוף סוף מצאנו כפי שאמרנו בהלכות תענית שעולים לקברות בשביל לשבור את רוחנו והבאנו את הגמרא שיש מי שאומר שה התפללו עבורנו ויש מי שאומר שלשבור את רוחנו ורבנו ומרן הלכו לפיד לפי המנדה אמר שכל זה בשביל לשבור את רוחנו ואפילו בקברות של גויים ולא שיתפללו עבורנו ואבל מצאנו שדברי אגדה שכלב כשרצה להנצל מעצד מרגלים עלל קברו תאוות והתפלל שם וכמובן שרבנו לא יפרש את זה כפשוטו שהוא ביקש מהן לבקש עבורו ועבור כל ישראל. בוודאי רבנו יאמר שאם באמת כללב נפנה והלך לקברות האבות ו כדי שהוא יתייחד עם עצמו ויראה אם אין סכנה למימוש ברית בין הבטרים. לנוכח העובדה שיש 10ה רגלים שמנסים לסל את העלייה לארץ על זה כל מיני טענות הגיוניות שאין לנו את הכוחות ואת היכולת להתמודד עם האנשים אשרנמצאים שם. זאת אומרת יש פעמים שאדם זקוק למקום מיוחד כדי לרכז את המחשבה הנכונה ולהעצים את הרג המתאימים כדי שיתפלל כהלכה, לא בשביל שיתפללו עבורו. כך אמרנו משבנו כנראה הסביר את אותו מקור אגדי. ולכן אמרנו שאם כבר בני אדם בהמוניהם מסיבה זו או אחרת מוצאים את המקומות האלה בחוץ לארץ דווקא למרות שהרבה מפוסקי הלכה אומרים יש גם כאן קברות צדיקים ומדוע צריך לגלות לשם אבל סוף סוף מציאות היא שבני אדם מתחברים אל אישים מסוימים אל תורותיהם של אותם אישים מוצאים בהם קרש הצלה איזה משהו שהוא כן מביא אותם וגורר אותם ליהדות אמרנו אי אפשר להתעלם מתופעה כזו שהמונים מתחסקים או עלים ברוחניות במקומות אלו וזה הזמן וזה המקום כך אמרנו שמורי ההוראה מנהיגי הדור ימצאו נכון הזדמנות לפרשם מה הם הדרכים המותרות שבהם האדם כשהוא מגיע לקברי האבות, לקברי צדיקים בארץ בחוץ לארץ מה הם הדרכים המותרות שאדם יוכל להתפלל לאביו שבשמיים. כלומר, לא רק לומר אסור, אסור אסור וזהו ולהתעלם מן התופעה, אלא המלצנו שזה הזמן שבו יתנו את הכיוון לאותם כאלה שבאמת מוצאים איזשהו איזשהיא עה דרך שם להתחזק. אז לתת להם את הכיוון מה הדרך שכן תפללו כהלכה. זה הייתה המסקנה שלנו בשובנו משם. ואז הרב חיאל השיג עליי ואמר שראינו ששיטת רבנו שהוא מעדיף תלמיד אחד טוב מאשר תלמידים מבולבלים שאינם טובים. והפנה אותנו את דברי רבנו בצבעתו לפני ההקדמה. למורת נבוכים ובגלל שבאמת כבר קדמו אותו רבים אשר באו וטענו ששיטת רבנו היא מה שקוראים היום בלעז שיטת האלתאיסטים מה פירוש נבחרת הוא מתייחס לנבחרת לא מעניין אותו מאמון העם יתנפשו העיקר נבחרת טובה ולא מעניין אותו מהשאר לכן נועד הנועדה ההלכה היומית של היום לומר לא זו הדרך לא נכון אין רבנו דוחה את ההמונים אלא רבנו נוקט משתי עמות מידה עמות מידה של נבחרת ועמות מידה של ההמונים יש מצבים שרבנו דוחה מכל בחול אבל יש רבנו ש יש מצבים שאין רבנו דוכה. אדרבה, נקרב אותם אבל ברמתם שלהם. כדי לראות את גישתו זו שרבנו, נראה קודם כל את דברי רבנו בצבעתו לפני הקדמתו למורא נבוכים שם. רבנו מכין אותנו לקרא יודע שהוא מתחיל ש זאת אומרת שהוא מגלה במורנו וכים דברים שהם הפחניים לעומת מה שמקובל ללמוד בעולם האמונה והוא יודע שהדברים לא קלים וגם תקלו בהתנגדות ואז הוא אומר אבל המבולבלים אשר כבר נתענפו מוחותיהם בדעות הבלתי נכונות ובדרכים המתאים ויחשבו אותם מדעים אמיתיים ומדמים שהם בעלי עיון ואין להם ידי הכלל בשום דבר הנקרא מדע באמת הם ירטעו מפרקים רבים ממנו של הספר מור נבוכים ומה מאוד יקשו עליהם כי לא יבינו להם עניין ועוד כי מהם תגלה סולת השיגים שבידם שהם סגולתם ורכושם המיועד לאדם אל מי מתכוון רבנו בפסקה המאוד חמורה הזו של אותם אנשים מבולבלים אשר יראו את דברי רבנו וזדעז ויגידו מה זה איזה מין פרשנות זו וכולי וכולי ושהוא קורא דווקא הוא אומר מהם תדע מה זה פסולת והם אצלהם מה שהם מתקיפים אותי הם הבלבול שלהם הם הבורות שלהם זה אצלהם האוצר שלהם זה הסגולה שלהם אבל אני רואה בבלבול שלהם זה הסייגים זה הפסולת שאותה אני הולך לבאר מי הם אותם אלה האם אלה ההמונים לא אלה אינם ההמונים. כאן מדובר רבותיי בתלמידי חכמים אשר פירשו מקראות כפשוטם, פרשו אגדות כפשוטם, למדו תורה בלי ללמוד מדע. וכך הפכה להיות התורה אצלהם תורה תלושה מן המציאות. והם קידשו מלחמה נגד גישתו של רבנו ורבנו אומר אני באז להם. אני לא שם לב אליהם. ואז הוא אומר אפילו בצורה מאוד מאוד מעניינת. הוא אומר אני הגבר אשר אם נסגר סביבו הדבר וצר לו המעבר ולא אמצא עצה ללמד אמת שהוכח. אלא על ידי כך שיתאים לה מעולה אחד ולא יתאים לה 10,000 שכלים. הרי אני מעדיף לאומרו בשבילו ולא החוש לגינוי אותם. המון המרובים ואת הפל בהצלת אותו הנעלי היחיד ממה שנלקד בו והורהו במבוכתו עד שיגיע לשלמות וירוח לו הדברים מאוד מאוד מעניינים רבנו נמצא במצוקה הוא במצוקה אומר אני הגבר אשר נסגר סביבו הדבר וצר לו המעבר כלומר אותם רבנים קידשו מלחמה נגד רבנו ורבנו מרגיש מצור ומצוק. אומר רבנו אותי הם לא יכניעו. אני יכול לבוא ולומר מאחר והם קדשים מלחמה נגדי. אני לא אלך ואלמד בשיטה הנבחרת. חבל כמה כבר תלמידים יהיו לי בשיטה הנבחרת. אחד אם אני אתקפל ולא אלמד בשיטה נבחרת בשיטה האמיתית יהיה לי המון המון תלמידים שיבואו וישמעו רק מה אז אני אצטרך קפל להקנע לטרור שמפעילים נגדי ולא לומר את האמת, לא לומר את הדברים הנבחרים. אז אומר אני לא מהסוג הזה? אני הגבר אשר אם נסגר סביבו הדבר וצר לו המעבר ולא אמצא עצה ללמד אמת שהוא כח אלא על ידי שיתאים למעולה אחד ולא יתאים ל 10,000 שכלים הריני מעדיף לאומרו בשבילו ולא אחוש לגילוי אותם המון המרובים ואפל בהצלת אותו הנעלה היחיד ממה שנלקד בו והורהו במבוכתו עד שיגיע לשלמות ורבח לו הוא איננו אומר אני מזניח את ההמונים לא זה הוא אומר אלא במאבק שלי נגד אותם רבנים שאני קורא להם שכלים אז אני מעדיף שיהיה לי המשך על ידי איזשהו תלמיד אחד שילך אחריי מאשר לקבל את ההסכמה של אותם רבנים זה אני מוותר עליהם אבל הוא לא אומר מה הוא יחסו לאותם אנשים תמימי דרך המונים הם לא מקדשים מלחמה נגד רבנו הם לא יודעים את האמת הם שומעיםכל מיני דרשנים יש להם כל מיני מנהגים והם מתגלגלים בהם הוא לא אומר מה היא עמדתו כאן כלפיהם אלא הוא רק אומר מהיא עמדתו כלפי הרבנים המקדשים לחמה נגדו והאם כדאי לו שיהיה רב של המונים או רב של נבחרת הוא אומר מול הרבנים המקנאים נגדי. אני מעדיף להיות רב שיכול להציל מישהו אחד ויה נבחר מאשר לשים לב. הוא אומר לשים לב לגינוי של אותה המהמון. לא שהוא אומר מאשר להיות רב של המונים, מאשר לחוש לגאות ההמון המרובים. עכשיו הנה רבותיי לתוך רבים אבל לקחנו תשובה אחת לתוך רבים תשובה אחת של רבנו בסימן רס מהדורת בל שם רבנו נשאל על ידי א תושבי אלכסנדריה קפי כמה מנהגים בעיקר בקריאת 13 מדרות של רחמים ב בזמן התעניות כי היה מנהג שהתפתח אצל השכנבים וזה עבר זלב לאצל הספרדים לא עבר ליהודי תימן ובו היו נוהגים לומר כשמגיעים ל-13 מידות של רחמים אז הציבור כולו אומר בכלל השם השם אל רחום וחנון ארך הפיים רב חסד ואמת וכל וכולי ו בעל קורא שותק ורק לאחר שהם גומרים הוא חוזר ואומר את 13 מידות של רחמים אז השואלים שאלו את רבנו הן ברמה של המנהג הזה אם בכלל לא אומרו והן ברמה של מניין של 13 מדו של רחמים לפי הפסוק של השם השם וכולי וכולי לא לא ניכנס לעניין של מניין 13 מידות של רחמים אלא לגבי המנהג הזה לומר בכל שהציבור אומר בכל את 13 מידות של רחמים אומר רבנו מחר והם שאלו אותו אם יש מקור תלמודי לשאלה למנהג הזה אז הוא מתחיל ואומר אלו הקריאות כולן אין עיקר להם ולא נזכרו כלל בדבר מדברי רבותינו זכנך זה לא רק תשובה לשאלתם כי הם שאלו אם יש לזה מקור נכון שהם שאלו והוא משיב אנחנו מוצאים את זה בעוד הרבה הרבה תשובות שאצה רבנו תמיד תמיד הוא בודק את המנהגים האם הם מתחברים או מוטאמים לתלמוד או לא מותאמים לתלמוד אז ככה שאמנם הוא משיב להם שאלתם אבל אצל רבנו זוהי גישה שתמיד הוא מתמיד בה הקרוב אצלי הוא אומר שהם מנהגי חזרים שנתשמו אבל אני לא קראתי אותן מעולם משום שאין מי יודע לזה עיקר והוא דבר שאין לו מובן ברור אבל איני מוחה בידי מי שקורה משום שהדבר מפורסם ברוב הקהילות אלא פעמים הרבה עניחם והעניין בכל זה תלוי במנהג ואין בו לא דבר רשוי ולא מגונה וכל שכן חטא או חובה אומר רבנו קריאל מאוד מאוד חשוב אני כשלעצמי אני לא קורא את הקריאות האלה השם השם א רחום וחנון ככולי למה כי אני קבעתי לעצמי כלל שאני לא נוהג במנהג בתר תלמודי אם אני לא רואה לו שורש ועיקר בתלמוד. זה הסטנדרט האישי שלי. יש להניח זה גם הסטנדרט שהוריש גם העביר לתלמידיו הנבחרים. אבל הוא אומר להמון העם אני אינני אומר להם אל תנהגו במנהג הזה כי אין לו עיקר מן התלמוד. אלא אני בודק אם למנהג הזה יש התנגשות עם הלכה או אמונה, אני עוצר באדם אני אומר להם לא בשום פענים ואופן לא לנוג את המנהג הזה אבל אם אינני מוצא איזשהי התנגשות בין המנהג הב תלמודי שאין לו עיקר בתלמוד אבל אין לו התנגשות לא עם הלכה ולא עם אמונה אלא שת מנהג החזונים את לא נעמוד עניין בדבר הזה אני הם אני אשאיר אותם למה לא הם עובדים כך את הבורא שר אז הם לא בדרגה הכי הכי גבוהה אבל למה לא זה עבודת השם יתברך שעבדו כך את השם יתברך כל עוד אין בזה משהו המנוגד להלכה ולאמונה אני הם ומכאן תשובה מוחצת לאותם רבים חוקרים אשר יחסו לרמבם שיטה אלתאיסטית כאילו הוא שם פס מה שנקרא בלשון הסלנג על המון העם לא נכון חס וחלילה הרי ראיתי בני עליה בין המועטים אז מה נעשה עם המון העם? נבחר את בני עליה ואין המועטים רבי שמעון ברחי ובנו וזהו חס ושלום אלא שני מסלולים הם מסלול של נחרת ומסלול של המון העם משלול של המון העם המנהיגים צריכים לדאוג שלא יתנגש לא עם הלכה ולא עם אמונה כי המשלול השלישי של המונים או גם רבנים אשר הם נוהגים במנהגים שמתנגשים מהלכה עם המונה זה פסול וכנגדו יש קדש מחמה אבל מן הרגע שיש מסלול של המונים שאין הם נוהגים בכל מינהים שאין להם עקרו תלמוד אבל זה עבודת השם יתברך ואין להם זה לא מתנגד לא עם הלכה ולא עם אמונה אומר רבנו אני חם ומה פירוש אני חם הוא רב שלהם זה באותו בית כנסת זה באותו בית כנסת הוא לא אומר להם לא אלא למרשים שו שעבדו עבודת השם יתברך זה דרכם עד שיזכו ויחלו ויגיעו לדרגה עוד יותר גבוהה זוהי לענות דעתי הגישה של רבנו אשר ממנה נבין שאם באמת יש המונים שבדרך מסוימת הם מרגישים התעלות או התחזקות או מקור לחזרה בתשובה צריך לניחם ואדרבה לתת להם את הכיוון שלא יהיה מנהגותיהם או בהנהגותיהם משהו נגד ההלכה או נגד האמונה רבי חני