זמני היום לפי הרמב"ם

לק״י

שלום לרב.

בהלכות תפילה, פ״ז הערה כא. של מורי, חתם הערתו ״ולא היא אלא שהמדפיסים שבשו.

אנני בטוח שהבנתי תוכן דבריו כשורה.
הבנתי היא שהיו צריכים המדפיסים מהקדים ברכת שלא עשני אשה לברכת שלא עשני עבד.

א. האם הבנתי דבריו נכונה?
ב. אם כן, משמע כי לרבנו יש סדר לברכות אלו, ואם הקדים המאוחרת לא יברך המוקדמת, האם אכן כך? ואם כן, הבנתי שעלי לשנות סדר הברכות מן המודפס בסידור, האם כך?
ג. (ואם כן) מדוע מסיק מורי שיש לרבנו סדר מעכב לברכות אלו, ולשון רבנו ״ומברך אדם בכל יום וכו׳״ ולא אמר דבר בנוגע לסדר ולעיכוב.

לק"י
שלום כבוד הרב,
כתב רבינו בהלכות עבודה זרה, פרק יא, הלכה יב, שאין לעשות דברי תורה רפאות גוף. והוסיף רבינו "... הבריא שקרא פסוקין או מזמור מתילים... הרי זה מותר". משמע מדברי רבינו שהחולה אסור לו לקרוא תהילים לרפואתו קל וחומר לרפואת אחרים.
על מה סומכים המתירים קריאת תהילים לרפואה? היש היתר כזה בשולחן ערוך או ברמ"א?
בברכה

לק"י

כבוד הרב שלום וברכה,

רציתי לדעת מה הדין ביום בנושא של תבואה חדשה לדעת הרמב"ם ?
איזה תבואה אסורה רק בשדה של יהודי? בארץ או גם בחו"ל? האם מותר "להעלים עין" ולא לשלוח משגיחים וכו' לחו,ל על מנת לפטור את החדש בדרך של ספק ספיקא והאם בכלל אנו צאן הרמב"ם נוקטים בשיטת ספק ספיקא ואם כן מהם התנאים לסברה שכזאת.

יורנו הרב וה' יסייעהו בדבר תורתו.
גלעד.