יין מהול
לגבי תשובת הרב:
בקידוש מותר למהול יין לא מבושל במים, לפי הרגלו של האדם. לפי התלמוד, 3 חלקים מים ו-1 יין לא מבושל.
שאלה:
האם זו הלכה גם לספרדי המתארח אצלי ערב שבת?
או שהספרדי שישתה מיין לא מהול?
לגבי תשובת הרב:
בקידוש מותר למהול יין לא מבושל במים, לפי הרגלו של האדם. לפי התלמוד, 3 חלקים מים ו-1 יין לא מבושל.
שאלה:
האם זו הלכה גם לספרדי המתארח אצלי ערב שבת?
או שהספרדי שישתה מיין לא מהול?
1. האם אני יוצא ידי חובת קידוש בישיבה אם מקדשים על תירוש?
2. א אצלנו עושים קידוש עם דברי מזונות לפני הסעודה האם הקידוש הזה תופס גם לגבי הסעודה אם אנחנו אוכלים באותו חדר רק בשולחנות אחרים?
ב ומה הדין אם אני רוצה בין הקידוש לארוחה כשמסדרים את השולחנות לצאת ללמוד בבית מדרש האם זה נחשב הפסק מהסעודה?
ג צריך ברכה אחרונה?
ד צריך לעשות שוב קידוש?
שאלה לגבי שבת חתן פרשת נשא, כשמוצ"ש חל ליל חג שבועות:
מאחר שזו שבת שאחריה יו"ט, חוששים מחילול שבת. האם אפשר להקדים את שבת החתן לשבת קודם, פרשת במדבר, כך שתצא לפני החתונה?
שנים רבות איני נוהג להסתמך על העירובים שבערינו, עקב מספר עניינים שנראים לעניות דעתי, לפי הרמב"ם:
ראשית: "צורת הפתח" שהיא אמורה להיות "קנה וכו'…" כאמור בהל' שבת ט"ז,כ. פירוש לדעתי: "קנה" על גביהן, ולא חוט שאינו שומר על הצורה מבלי שיימתח (ואין חוט וכיוצא בו נזכר כלל בהלכות אלו).
שנית: שהרחובות, אפילו בערים קטנות, הם רחבים משיעור ט"ז אמה, כאמור בהל' שבת י"ד,א. אם כן, הרחובות הללו הם רשות הרבים גמורים (כי גם אינם מקורים), ולכן אי אפשר בכלל לערב אותם ולהתיר טלטול מהבתים אל תוכם בשבתות.
יורנו מו"ר,
מעשה שהיה כך היה:
בבית כנסת שאני מתפלל, קבעו ביום ז' של פסח בזה הסדר וללא כל הפסקה.
5:30 - שיר השירים ותרגום
6:30 - מנחת החג
מיד לאחרי, שה"ש, קבלת שבת וערבית
בערב חג שביעי של פסח, כבר הדלקתי "נר נשמה" בכדי שיהיה לי ממה להדליק נר של שבת בבוא הזמן. (כיוון שאני גר לבד אני אחראי על הדלקת הנר).
יצוין גם, שנר זה הודלק בתוך החדר שבו אני אוכל את סעודות השבת וחג.
כנהר שלום,
האם מותר לערות בשבת מים חמים מכלי ראשון (מיחם) על:
א. עלי תה?
ב. קפה קלוי?
ג. קפה לבן?
ד. סוכר?
ה. חוויג' קפה?
שלום עליכם מארי. מתנצל מראש על האורך והטירחה. אשמח לתשובות מפורטות עד כמה שניתן.
בעניין שניים מקרא ואחד תרגום, בזמן שהקורא קורא.
זה לא פרקטי ולא הגיוני. אני לא יכול להספיק.
לדעתי, לאחר מחילה מהרב,
אני זוכר שרבנו אומר, שעצם זה שבעל קורא בתורה קורא, וזה שאני אקשיב לו ותוך כדי אקרא, האם לזה הרב מתכוון?
שניים מקרא ואחד תרגום (ברור לי לקרוא את המתרגם).
כלומר משמעות שניים מקרא ואחד תרגום זה שאני שומע/מאזין ובעל קורא ותוך כדי אני קורא?
1. לגבי משרת צימוקים. מה היחס ענבים ליין?
2. לגבי תירוש מפוסטר. הרי הטעם לא נפגע כתוצאה מהפיסטור. אז למה הוא פסול לקידוש?
3. האם סחיטת ענבים טריים טובה לקידוש?