דילוג לתוכן העיקרי

קידוש

1. האם אני יוצא ידי חובת קידוש בישיבה אם מקדשים על תירוש?

2. א אצלנו עושים קידוש עם דברי מזונות לפני הסעודה האם הקידוש הזה תופס גם לגבי הסעודה אם אנחנו אוכלים באותו חדר רק בשולחנות אחרים?

 ב ומה הדין אם אני רוצה בין הקידוש לארוחה כשמסדרים את השולחנות לצאת ללמוד בבית מדרש האם זה נחשב הפסק מהסעודה?
ג צריך ברכה אחרונה? 

ד צריך לעשות שוב קידוש?
 

שאלות לגבי עירובים

שנים רבות איני נוהג להסתמך על העירובים שבערינו, עקב מספר עניינים שנראים לעניות דעתי, לפי הרמב"ם:

ראשית: "צורת הפתח" שהיא אמורה להיות "קנה וכו'…" כאמור בהל' שבת ט"ז,כ. פירוש לדעתי: "קנה" על גביהן, ולא חוט שאינו שומר על הצורה מבלי שיימתח (ואין חוט וכיוצא בו נזכר כלל בהלכות אלו).

שנית: שהרחובות, אפילו בערים קטנות, הם רחבים משיעור ט"ז אמה, כאמור בהל' שבת י"ד,א. אם כן, הרחובות הללו הם רשות הרבים גמורים (כי גם אינם מקורים), ולכן אי אפשר בכלל לערב אותם ולהתיר טלטול מהבתים אל תוכם בשבתות.

כיצד ומתי עלי להדליק נר שבת במקרה הבא?

יורנו מו"ר,

מעשה שהיה כך היה:
בבית כנסת שאני מתפלל, קבעו ביום ז' של פסח בזה הסדר וללא כל הפסקה.
5:30 - שיר השירים ותרגום
6:30 - מנחת החג
מיד לאחרי, שה"ש, קבלת שבת וערבית

בערב חג שביעי של פסח, כבר הדלקתי "נר נשמה" בכדי שיהיה לי ממה להדליק נר של שבת בבוא הזמן. (כיוון שאני גר לבד אני אחראי על הדלקת הנר).
יצוין גם, שנר זה הודלק בתוך החדר שבו אני אוכל את סעודות השבת וחג. 

שניים מקרא ואחד תרגום

בעניין שניים מקרא ואחד תרגום, בזמן שהקורא קורא.
זה לא פרקטי ולא הגיוני. אני לא יכול להספיק.
לדעתי, לאחר מחילה מהרב,
אני זוכר שרבנו אומר, שעצם זה שבעל קורא בתורה קורא, וזה שאני אקשיב לו ותוך כדי אקרא, האם לזה הרב מתכוון?
שניים מקרא ואחד תרגום (ברור לי לקרוא את המתרגם).
כלומר משמעות שניים מקרא ואחד תרגום זה שאני שומע/מאזין ובעל קורא ותוך כדי אני קורא?
 

Subscribe to שבת