תימני יחיד שנמצא בישיבה של ספרדים ואשכנזים, האם יכול לעלות חזן במבטא עברי בנוסח ספרדי או אשכנזי??
הסיבה שאינו יכול להיות חזן תימני כיוון שהנוסח שונה לדוג' בקדושה וגם המבטא לא יובן לציבור. לכן יוצא שאם הוא לא עולה להתפלל בנוסח המקום ובמבטא שמובן למתפללים אז הוא לא יכול להיות חזן. אז האם אומרים שעדיף לא לשנות מנהג אבות ולכן לא יעלה אף פעם חזן, או שאם הוא רוצה אז אפשר?

תודה רבה

לרב שלום וברכה,
עם צאת תלמידי בתי הספר לחופשה אנו מקיימים בימות החול מנין שני בשחרית. במניין נוכחים גם אנשים מבוגרים. ברצוננו לעודד את צעירי הצאן לשמש כש"צ כמנהגנו דבר הנמנע מהם במהלך שנה"ל וד"ל. האם בנסיבות הנ"ל ניתן להזמין נער כמובן שאינו קטן לעבור לפני התיבה? האם יש חילוק בין שחרית לבין מוסף של ר"ח? הבהרה: מנין זה מתקיים אך ורק בחופשה ובעיקר נועד לתלמידים. בברכה

שמתי לב שהרבה מבני העדה "ש"ץ או בעלי חיוב" אומרים "עושה שלום במרומיו" בלחש" ולכן אי אפשר לענות אמן אחריהם. האם יש להם על מי שיסמוכו? ומה לעשות במצב כזה כדי לא לפספס עניית אמן?

שלום לכבוד הרב!
יש לי שלוש שאלות בנוגע לתפילת מנחה של שבת:
1. האם ניתן לומר את "בריך שמה" בעברית ולא בארמית אם לא מבינים את הארמית?
2. האם צריך לעמוד כשקוראים את הברכה לאחר שאומרים "ברכו את ד' המבורך" בברכת התורה? או שמספיק רק להשתחוות?
3. מהו "צדקתך"? מהו תחנון שאמירת "צדקתך" תלויה בו וכיצד יודעים מתי לומר?תודה רבה!

לק"י לכבוד הרב רצון ערוסי יצ"ו בהלכות קרית שמע פ"ד כתב רבנו שחתן פטור מקרית שמע עד מוצ"ש עד שתתקרר דעתו. מה הדין בחופת נדה" שהרי לא יכול לקרר דעתו" ולבו לא גס בה שהרי לא התרגל אליה עדין?

שלום לרב! יום אחד" במהלך התפילה" לאחר תפילת העמידה" התיישבתי כשסיימתי את תפילתי. דומני שאז זה היה תפילת שחרית" ובאותו יום לא נאמר "תחנון". לכן" החזן אמר את הקדיש ישר אחרי התפילה. החזן התחיל את הקדיש רגע לפני שסיימתי את תפילתי. לאחר שסיימתי" בעוד החזן אומר את הקדיש" התיישבתי. לאחר התפילה" באה אליי חברי" ואמר לי שטעיתי" וכי אין לשבת כשהחזן אומר "קדיש– לפחות בחלק של ה"חצי קדיש– אלא שיש לשבת רק אחרי "תתקבל". עניתי לו שעברתי על כל הלכות תפילה לרמב"ם" ולא מצאתי התייחסות לכך. האם טעיתי או צדקתי כבוד הרב? אשמח את תאיר את עיניי מה ההלכה אומרת ואיך מתנהגים בסיטואציה שכזו.