שלום כבוד הרב
יתום שאומר קדיש על אביו( שהיה ממתפללי בית הכנסת) ונוסע בשבת בפרהסיה ובא לבית הכנסת בשישי-שבת ולאחר מכן נוסע.
אני ממונה על הקמת המתפללים לתפילה וקדישים כשהוא קם לומר קדיש אני דואג שמישהו יקום לצידו לומר קדיש( בצורה שקטה)
וזאת על פי מה שנכתב בילקוט יוסף "שצריך שאיש כשר אחר יומר עימו קדיש".
האם אני נוהג נכון?
האם יש הלכה מפורטת יותר כי למנהגנו לא אומרים הרבה אנשים ביחד קדיש
התשובה דחופה לציבור
תודה מראש לכבוד הרב
שלום לכבוד הרב במסגרת עבודתי נאלצתי לעבור לגור בדימונה. בשכונה שאני מתגורר קיים מניין אחד כל בוקר שהוא מניין פועלים ואנחנו כ - 10-12 אנשים. בשל העובדה שאנשים ממהרים לעבודתם ולפעמים גם צריכים לצאת מוקדם מהתפילה מבקשים ממני להתפלל מהר דבר שמעצבן חלק קטן משאר המתפללים. יש לציין כי אם נתפלל בנחת והאנשים יצאו יש מצב כי נשאר ללא מניין לקראת סוף התפילה... בגלל שאני בדר"כ עולה חזן ואני הוא זה שמתפלל מהר אני נמצא בדילמה מאוד חזקה מה עלי לעשות?? האם להמשיך ולהתפלל מהר?? האדם שכועס שהתפילה מאוד מהירה אומר לי שזה עלי ואנחנו בכלל לא יוצאים ידי חובה...
מדוע נכללו ר"ח, חנוכה ופורים במנין הימים שאין נפילת פנים והרי אין בהם חובת שמחה או עונג וכד'?
היש קשר בין המנהג שלא ליפול ע"פ לבין האיסור שלא להתענות ושלא להספיד באותו יום?
בהל' מגילה פוסק הרמב"ם שאין להספיד ולא להתענות אף בי"ד וט"ו לאדר א' כימי הפורים, מה ניתן ללמוד מכך?
מה מעמדה של הפטרת "מחר חודש" ביחס להפטרת "שקלים", שהרי בנסיבות דלעיל ישנו זכר לשקלים בפרשה ואין איזכור לר"ח?
האם קריאה בס"ת שני בר"ח שחל בשבת ותפילת המוסף מבטאת הבדל מהותי לעומת ר"ח שחל לאחר השבת?
האם למרות מעמדה הקלוש של התקנה לקרוא "מחר חודש" ישנו איזכור כלשהו לר"ח גם בהפטרת "שקלים"?
לרב שלום,
אני מתפלל בבית כנסת עדני, הם אינם נוהגים לקרוא את התרגום בקריאת התורה דבר שהפריע לי מאד.
לא מזמן דיברתי איתם על כך והם אמרו שהם לא נהגו בקריאת התרגום בבית כנסת זה.
האם העדנים נהגו בקריאת התרגום בעדן? והאם יש להוכיח אותם על כך
אשמח לתשובה שתסביר גם את חשיבות התרגום ושמירת מנהג זה.
שלום לכבוד הרב!
תמהתי מדוע אין אנו אומרים בתפילה את נוסח התפילה של הרמב"ם. לדוגמה: הרמב"ם סובר כי צריך לומר "לדביר ביתך", ואילו בסידור רשום "אל דביר ביתך", ויש עוד דוגמות..
תודה !
האם דיני קריאת התורה מתייחסים ל"פרשת השבוע" או לחלוקה אחרת (פרשיות פתוחות/ סתומות)?
כיצד יש לחלק הקריאה בין הכהן לבין הלוי כאשר הפרשה כוללת 5 פסוקים או 7 פסוקים?
כאשר הפרשה כוללת 5 פסוקים, האם חייב המפטיר לקרוא כל הפרשה ע"מ שלא ישייר 2 פסוקים למעלה?
האם מספיק שיאמר "למדני חוקיך" תוך כדי דיבור ויחזור וישלים קריאת הפסוק השלישי?
לאחר שגללו הספר נתברר שלא קרא פסוק שלישי, האם גם בנסיבות אלו יחזור ויקרא הפסוק השלישי?
המתרגם בציבור בשבת, האם רשאי לקרוא התרגום ממקומו או לצידו של הקורא ליד התיבה?
לק''י
ידוע לי שלפי הרב קפאח ס''ת אשכנזיים וספרדיים פסולים, אני מתפלל בישיבה שלי וקוראים שם בס''ת אשכנזי.
מה עלי לעשות שרוצים לעלות אותי[אני לוי ולפעמים יש מצב שאין לוי אחר]?
תודה רבה