היש הבדל בדין כאשר יעד ההשכרה הינו לצרכי איחסון ולא למגורים?
ומה דינו של המוסלמי, האם יותר להשכיר לו מפני שמייחד ה' או שיש לחשוש משפיכות דמים שחשודים עליה?
ומה דינו של יהודי מחלל שבת, באילו תנאים יהיה מותר להשכיר לו דירה?
האם זה תלוי בסוג כתובת הקעקע (זימתי, אלילי ואחרים) ובמיקומו על חלקי גוף שונים כולל אזורים מוצנעים?
האם מותר להניח תפילין ביד האחרת הנקייה מכתובת הקעקע?
הניתן להשוות לכאורה את מצוות ברית המילה בגופו של הזכר לנוהג האלילי של קעקוע צורות על גופם של בני אדם?
מה ניתן לעשות ע"מ לצמצם את הרהורי עבירה המתעוררים כאשר רואים כתובות אלו בבואו להניח תפילין?
האם הגזרה של חז"ל שאסרו בישולי גויים משום חיתון חלה גם בנדון דידן?
האם מעמדם של העובדים הזרים שונה ממעמד הגויים שנתכוונו בהלכה היות והם כפופים למעביד היהודי?
היש יסוד לסמוך, אף בדיעבד, על דעת הפוסקים המקלים תוך השוואה לדיני השפחות כמוזכר בשו"ע?
האם השמעה חוזרת אין בה איסור אמירת שם ה' לשוא? האם הקלטה חוזרת ע"ג הקלטה קודמת יש בה משום מוחק שם ה'?
האם האיסור למחוק שם ה' מתייחס דווקא לסוג הכתב המרובע שבלשון הקודש ולא לכתב המעוגל?
מה מעמד שם ה' בלועזית ( "god" - באנגלית או "אללה" -בערבית) לאיסור מחיקה ולחיוב עונש בגין "לא תקלל"?
מהו הגדר של עיר לענין זה, האם הכוונה לכל תחום שיפוט העירייה?
כיצד ינהגו שלוחי דרבנן היוצאים לשליחות בחו"ל באזורים שהם שוהים שם המשופעים בכנסיות?
מה יהיה הדין בא"י, האם הכנסיות שהוקמו בערינו ידחקו אותנו ממקומות ההתישבות שלנו?
האם מותר לבקר רק בשביל ליהנות מעבודות האומנות המעטרות בתי פולחן של גוים?
האם נחשב לע"ז שנתבטלה ע"י גוים ותהיה מותרת?
האם יש היתר למורה הוראה להכנס לכנסיות ע"מ ללמוד את שיטותיהם שיסייע לו בפסיקותיו בנושאי ע"ז?
האם מותר לבנות בית כנסת על חורבות בית פולחן של גוים?
כיצד מתייחסת ההלכה לתופעת עלייה לקבר רשב"י בל"ג לעומר לאור איסור הקמת מצבה ודורש אל המתים?
האם הקמת מצבה להנצחת חללים בכלל איסור זה?
האם איסור הקמת המצבה הינו דווקא בגלל עבודה דתית כמו הקרבת קרבנות וכד'?
באלו תנאים ומהן הדרישות ההלכתיות כאשר עולים לקברי צדיקים?
כנ"ל לגבי פעולות אחרות - צביעת שיער או הזקן, מריחת קרם על הפנים וכד'?
האם בכל מקרה זה נכלל בגדר: "לא ילבש גבר שמלת אשה"?
מדוע רבינו הרמב"ם ומרן השו"ע כללו איסורים אלו במסגרת איסורי עבודה זרה?
מה עשה כלב כשפרש מהמרגלים והלך להשתטח על קברי אבות האומה?
האם ישנם מצבים הלכתיים שנזקקים לעלות לקברות הצדיקים? אם כן, מה התרומה של הפעילות הזו לחיזוק האמונה?
כיצד ניתן לנתב את הנהירה ההמונית של הציבור הרחב לקברות הצדיקים ללימוד הכללים ההלכתיים הנכונים בעת שכזו תוך בלימת השפעת התופעות השליליות הנגרמות בביקורים אלו?
בשם יי' אל עולם
אני יהודי הררי (קהילה בקווקז שרבניה חסידי הרמב"ם ע"ה, אך לא ידוע לי מה השפעת הקבלה הלוראנית עליה) ועולה לי אותה שאלה בכל פעם שאנו קורא ספר ממחשבת ישראל אשר מצטט את דברי הזוהר.
