דילוג לתוכן העיקרי

האם מותר להחזיק פסלונים בצורת אדם לצרכי נוי?

תוכן

באלו תנאים נאסרה עשיית צורת האדם והאם איסור זה הינו מן התורה?
האם מותר לקנות בובות בצורת אדם מושלמת לשעשועי התינוקות או רק לאחר פגימת אחד מאיבריה של הבובה?
כיצד יש להתייחס לפסלים דמויי אישים גדולים המוצגים לראווה ברחבי אירופה כשהם עירומים?

האם מותר להשתמש במזוזה או בפסוק מן התורה כקמיע לשמירה מן המזיקים?

תוכן

האם לדעת הרמב"ם הכיתוב "שדי" מאחורי קלף המזוזה הופך אותה לקמיע?

מהו, אם כן, טיבו של השימור של המזוזה? האם ניתן להסתמך על הסיפור של עקילס הגר ששלח מזוזה לקיסר להראות לו שביהדות המלך הוא ששומר על האזרחים?

כיצד תוסבר בשיטת הרמב"ם המשנה במס' כלים המדברת על הרמאים שהיו מחביאים מרגליות מאחורי מזוזה בקצה הקנה ע"מ להערים על המכס?

משחק השחמט - האם אסור? והאם בפיסולם של הכלים יש סרך ע"ז?

תוכן

באלו תנאים נחשב פיסול צורות כעבודה זרה, האם דווקא צורות מושלמות או אפילו דיוקן חלקי של אדם?

מדוע מנה הרמב"ם משחק זה בגדר משחק בקוביא, האם אסור בכל תנאי?

האם ישנו איסור מיוחד לשחק שחמט בשבת?

עבודה זרה בימינו

נראה לי שצריך לחשוב קצת אחרת בימינו. זה נראה לי מפעל כל כך גדול, כי אם ניקח את דברי הרמב"ם, למשל, שהיה רציונליסט, ונפתח את משנה תורה הלכות עבודה זרה, הרי שכל כך הרבה סקילה יש שם עד שלא נותר לנו אלא לקרוא את זה בניכור. מה לנו ולסקילה בכלל? זה כל כך קדמוני ולא קשור לעולם של היום, והנה זה טקסט של "גדול הפוסקים בהלכה". לנסות ולהפוך את זה למשהו עדכני נראה לי כמו לנסות ולחצות את האוקיינוס האטלנטי על גבי מזרן ים. כל כך הרבה שנים חלפו. ומעבר לכך, מה אם המנטליות של הסקילה אינה משהו נפרד מרוח היהדות? למה בעצם לא להניח לעובדי עבודה זרה להבליהם? למה לרדוף אותם?

כיצד מתיישבת אמירת "ברכוני לשלום" (בפיוט "שלום עליכם") עם איסור הפניה למלאכים?

תוכן

בידוע שחכמי ישראל דחו את הבקשות בתפילת העמידה וא"כ מה מקום לבקשה זו בליל שבת?
האם כל חכמי אשכנז שמקור הפיוט מקרבם, קבלו עליהם פיוט זה או יש שהסתייגו ממנו?
כיצד התייחסו חכמי תימן לפיוט זה שחדר אליהם מאוחר יותר?

תכשיט שכתוב בו שם ה', האם יש בו קדושה למרות שהאומן יצר אותו שלא לשמו?

תוכן

טעה וכתב שם ה' (אזכרה) ללא כוונה אלא כמתעסק, האם מותר למחקו? התיך שם ה' החקוק על כלי, האם חייב מלקות?

מהם הגדרים של 'כתיבה לשמה' המעניקים קדושה לכתב, האם במחשבת הכותב בלבד או שחייב לפרש בפיו?

כיצד ינהג מי שחקוק על גופו שם ה' כאשר נזקק לטבילה של מצוה?

האם מותר לברך הגויים בימי אידיהם?

תוכן

האם זה תלוי במיקומו של הגוי, בשוק או בבית או שמפני דרכי שלום יש לברכם בכל מקרה?

האם דווקא "שלום" אסור לומר אך ברכות אחרות (חג שמח וכד') יתכן שיש מקום להקל?

האם ישתנה הדין, כאשר מדובר במוסלמים שהינם גויים שאינם עובדי ע"ז?

Subscribe to עבודה זרה