האם ניתן להכשיר בדיעבד למרות המחלוקת בין הרמב"ם ומרן לבין הרא"ש בקשר לכתיבת הפרשיות במזוזה?

מהם הגדרות של פרשה פתוחה או פרשה סתומה לפי השיטות השונות?

האם הפשרה שהציע הט"ז אשר על פיה נוהגים כיום מרבית הסופרים האשכנזיים מקובלת ע"י חכמי הספרדים?

שמרי יין שהוסיפו להן מים (תמד), אילו תנאים מוציאים אותו מגדר מים?
מהו המבחן של יין שנתערב במים ע"מ שישאר בגדר יין לקידוש, ברכת הגפן, פסילת המקוה ואיסורי מזבח?
מהו המקור של הפוסקים הדורשים רוב יין בתערובת (יין מזוג) ע"מ שיהיה ראוי לקידוש וברכת הגפן?

מהם הגדרים של "ולפני עיוור לא תתן מכשול"?

האם בכל מצב יש לאסור יצור או סחר מפני החשש שיהיו מי שישתמשו בהם בדרך עבירה?

האם היצרן או הסוחר במקרה זה יחשב כמסייע בידי עוברי עבירה?

דגים שמתו באקווריום, האם שהייתם במים יחד עם טמאים שמתו תאסור אכילת הטהורים משום כבישה?

היש הבדל בדין אם האקווריום מכיל מי ים מלוחים ולא מי ברז הניתנים לשתיה?

האם יש סתירה בדברי הרמב"ם בהלכות מאכלות אסורות לבין דבריו בהלכות שבת?

האם ישתנה הדין אם מדובר בביצה טרופה?

היש הבדל אם מדובר בביצה מופרית מתרנגול זכר או בביצה שהינה "ספנא דארעא"?

האם מדובר באיסור דם מדאורייתא ולא ניתן יהיה להציל המחבת (טפלון)?