האם מותר לייצר לחצני מצוקה למרות שחלק מהצרכנים משתמשים בהם שלא בזמן פיקוח נפש?

מהם הגדרים של "ולפני עיוור לא תתן מכשול"?

האם בכל מצב יש לאסור יצור או סחר מפני החשש שיהיו מי שישתמשו בהם בדרך עבירה?

האם היצרן או הסוחר במקרה זה יחשב כמסייע בידי עוברי עבירה?

תגיות

03/11/08 ה' חשון התשס"ט

המקור עוסק בשאלה ההלכתית האם מותר לייצר ולמכור מכשירים שיכולים לשמש גם לדברים אסורים, תוך שימוש בדוגמה של לחצני מצוקה. הדיון מתבסס על עקרון הלכתי מהמשנה בנוגע למכירת כלים בשביעית, וכן על פרשנות רחבה ל"לפני עיוור לא תיתן מכשול". המסקנה היא שמותר לייצר ולמכור מוצרים כאלה, אפילו לחשודים, מכיוון שיש בהם שימוש מותר ולעיתים אף מציל חיים, ואין לחשוש משימוש לרעה אפשרי.

קובץ שמע - מלא

תמצית ונקודות מרכזיות מתוך קטע השמע "081103hy.mp3"

נעסוק בשאלה ההלכתית האם מותר לעבוד במפעל המייצר מכשירי לחצני מצוקה, בהתחשב בכך שלחצנים אלו משמשים לעיתים במצבי פיקוח נפש (סכנת חיים) ולעיתים שלא במצבים כאלה. הדובר מנתח את הסוגיה לאור עקרונות הלכתיים הנוגעים לסיוע לעוברי עבירה ולמכירת כלים העלולים לשמש לדבר איסור.

נושא מרכזי: היתר עבודה במפעל לייצור לחצני מצוקה לאור השימוש הכפול האפשרי במכשיר.

נקודות מרכזיות:

השאלה: האם עבודה במפעל המייצר לחצני מצוקה נחשבת כ"מסייע לידי עוברי עבירה", בהתחשב בכך שיש אנשים העלולים להשתמש בהם שלא לצורך פיקוח נפש?
תשובה חד משמעית: מותר לעבוד במפעל כזה.
נימוק מרכזי: הסיוע לאדם הנמצא בספק פיקוח נפש ולחיצה על לחצן המצוקה כדי להצילו הוא מצווה גדולה ואין לחשוש מפני שימוש לרעה על ידי אחרים.
השוואה למשנה במסכת שביעית: הדובר מביא כראיה משנה ממסכת שביעית (פרק חמישי, הלכה שישית) העוסקת במכירת כלים בשביעית. המשנה מבחינה בין כלים שמלאכתם מיוחדת לעבירה (אסור למכור) לבין כלים שיש להם שימוש גם בהיתר (מותר למכור).
דוגמא לשימוש ייחודי לאיסור: מחרשה, עול, מזרה ודקר - כיוון שהם נועדו לעבודת האדמה האסורה בשביעית.
דוגמא לשימוש גם בהיתר: מגל יד ומגל קטיר, עגלה - כיוון שמותר לקצור בשביעית במקרים מסוימים.
הכלל ההלכתי: "כל שמלכתו מיוחדת לעבירה [...] אסור אסור למכור לו לאיסור ולהיתר הם הכלי יש לו אופציה של איסור ויש לו אופציה של שימוש מותר מותר למכור."
יישום הכלל על לחצני מצוקה: ללחצני מצוקה יש שימוש מותר (ספק פיקוח נפש) ושימוש שאינו הכרחי (שלא במצב של סכנה). לכן, הם בקטגוריה של כלי שיש לו אופציה של איסור וגם אופציה של שימוש מותר, ולכן מותר לייצר ולמכור אותם.
פרשנות הפסוק "ולפני עור לא תיתן מכשול":פירוש פשוט: אסור להניח מכשול בפני אדם עיוור.
פירוש רחב (תורה שבעל פה): אל תעזור לאדם שהתאווה והדעות הרעות הכשילו אותו להמשיך במעשיו הרעים. כלומר, לא רק עיוור בעיניים הפיזיות אלא גם "עיוור בעיני ליבו".
יישום הפרשנות הרחבה: אסור לסייע לעבריינים בעשיית העבירות או לגרום לדברים שיובילו לכך.
הבחנה בין אדם חשוד למי שאינו חשוד:לאדם שאינו חשוד על שמירת שביעית, מותר למכור אפילו כלי שמלאכתו מיוחדת לאיסור, כי מניחים שיש לו שיקולים אחרים לקנייה (למשל, מחיר מוזל) ולא בהכרח ישתמש בו מיד לעבירה.
רק לאדם חשוד אסור למכור כלי שהוא ייחודי לאיסור.
חזרה לעניין לחצני המצוקה: גם לאדם שאינו דתי ועלול להשתמש בלחצן שלא לצורך פיקוח נפש, מותר למכור את המכשיר, כיוון שיש בו גם אפשרות שימוש בהיתר (במקרה של סכנה אמיתית).
היתר ייצור מוחלט: ברמת הייצור, בוודאי שמותר לייצר מכשירים שיכולים לסייע לחולים במצב של ספק פיקוח נפש. אין להימנע מכך מחשש שאנשים לא דתיים ישתמשו בהם לרעה.
סיכום ועניין של צדיקים ורשעים: "צדיקים לכו וחושאים יכשלו בם." (הושע יד, י). הצדיקים יפיקו תועלת מהמכשיר במצבי הצלה, והחוטאים עלולים להיכשל בו, אך אין זה מצדיק את אי ייצורו.
ברכה לסיום: הדובר מאחל רפואה שלמה לכל חולי עמו בית ישראל ושיזכו לשוב בתשובה שלמה.

ציטוטים מרכזיים:

"והתשובה בוודאי וודאי שמותר לעבוד במפעל כזה והשכר של האדם אשר מסייע לאדם אשר הוא בספק פיקוח נפש ללחוץ על לחצן מצוכה שמה באמת יחלצו לעזרתו ויצילו מספק פיקוח נפש ואין לחשוש מפני אותם שמשתמשים לחצני מצוקה גם כשאינם במצב של ספק פיקוח נפש."
"זה הכלל. כל שמלכתו מיוחדת לעבירה [...] אסור אסור למכור לו לאיסור ולהיתר הם הכלי יש לו אופציה של איסור ויש לו אופציה של שימוש מותר מותר למכור."
"אבל קיבלנו בתורה שבעל פה שיש גם את הפירוש הרחב על פסוק זה הכוונה בזה שמי שעברה אותו התאווה והדעות הרעות אל תעזרהו על עברונו ותוסיף להתעות אותו."
"אבל מי שאינו חשוד מותר למקו לו כל מה שיבקש מפני שהוא מצניעו עד למוצאי שביעית כלומר לאדם שהוא לא חשוד על השביעית אז מותר למכור לו אפילו מחרשה."
"מאחר ובמכשיר הזה קיימת אפשרות להשתמש בו גם באופציה של התר [...] אפילו לחשוד מותר למכור כל שכן וכל שכן ברמת היצור."
"אדרבה ואדרבה מצווה גדולה לייצר דברים כאלה שיש בהם אפשרות לסייע בידי אנשים שהם מצב של ספק מכוח נפש. ואם ימצאו אחרים שישמשו בהם שלא בדרך היתר או שלא לצורך היתר, אז כגון זה נאמר צדיקים לכו וחושאים יכשלו בם."

בסיכום, קטע השמע מציג עמדה הלכתית ברורה המתירה עבודה במפעל לייצור לחצני מצוקה, תוך הסתמכות על עקרונות הלכתיים ממסכת שביעית ופרשנות רחבה של הפסוק "ולפני עור לא תיתן מכשול". הדובר מדגיש את המצווה שבסיוע להצלת חיים וקובע כי אין לחשוש מפני שימוש לרעה במכשיר על ידי אחרים

Question1

האם מותר לעבוד במפעל שמייצר מכשירי לחצן מצוקה, בהתחשב בכך שיש אנשים שעשויים להשתמש בהם שלא לצורך פיקוח נפש?

Answer1

בוודאי ומותר לעבוד במפעל כזה. העיקרון ההלכתי קובע שאם למוצר יש שימוש מותר (סיוע במצב של ספק פיקוח נפש) ושימוש אסור (שימוש שלא לצורך), מותר לייצרו ולמכרו. מצווה גדולה לייצר מכשירים שיכולים לסייע לאנשים במצב של ספק פיקוח נפש, ואין לחשוש מאלה שעשויים להשתמש בהם שלא כדין. כמו שנאמר: "צדיקים ילכו בם וחוטאים יכשלו בם."

Question2

מה ההבדל בין פיקוח נפש, ספק פיקוח נפש ומצב שאינו ספק פיקוח נפש בהקשר לשימוש בלחצן מצוקה?

Answer2

פיקוח נפש הוא מצב של סכנת חיים ממשית ומיידית. ספק פיקוח נפש הוא מצב שבו קיים חשש סביר לסכנת חיים, אך הסכנה אינה ודאית. מצב שאינו ספק פיקוח נפש הוא מצב שבו אין כל חשש לסכנת חיים. השימוש בלחצן מצוקה מותר ואף רצוי במצבים של פיקוח נפש וספק פיקוח נפש כדי להזעיק עזרה ולהציל חיים.

Question3

כיצד מיושם הכלל ההלכתי של "לפני עיוור לא תיתן מכשול" במקרה של ייצור ומכירת מכשירי לחצן מצוקה?

Answer3

העיקרון של "לפני עיוור לא תיתן מכשול" מתפרש לא רק במובן הפיזי, אלא גם במובן הרוחני. אין לסייע לאדם לעבור עבירה או לגרום לו למכשול רוחני מתוך מודעות לחולשותיו ותאוותיו הרעות. עם זאת, כאשר למוצר יש שימוש מותר ושימוש אסור, ואין כוונה ישירה לסייע לעבירה, מותר לייצרו ולמכרו, במיוחד כאשר יש בו תועלת חשובה כמו הצלת חיים במקרה של לחצן מצוקה.

Question4

מה הדין לגבי מכירת כלים שמיועדים לעבודה האסורה בשביעית?

Answer4

המשנה במסכת שביעית מביאה כלל חשוב: אם מלאכתו של כלי מיוחדת לעבירה (כמו מחרשה בשביעית, שבה אסורה עבודת האדמה), אסור למוכרו לאדם שחשוד שישתמש בו לעבירה. לעומת זאת, אם לכלי יש גם שימוש מותר (כמו מגל יד שמותר לקצור בו דברים מסוימים בשביעית), מותר למוכרו אפילו לאדם חשוד, כי ישנה אפשרות שישתמש בו בהיתר.

Question5

כיצד ניתן להשוות בין מכירת כלי עבודה בשביעית לבין ייצור ומכירת לחצני מצוקה?

Answer5

בדומה לכלים שיש להם שימוש מותר ואסור בשביעית, גם ללחצן מצוקה יש שימוש מותר (במצב של ספק פיקוח נפש) ושימוש שאינו בהכרח מותר (שלא במצב של סכנה). מאחר וקיים שימוש מותר וחשוב של הצלת חיים, הרי שמותר לייצר ולמכור את המכשיר, אפילו אם יש חשש שאחרים ישתמשו בו שלא לצורך.

Question 6

מה הדין לגבי מכירת כלים לאדם שאינו חשוד על שמירת שביעית?

Answer6

לאדם שאינו חשוד על שמירת שביעית, מותר למכור אפילו כלים שמלאכתם מיוחדת לעבירה (כמו מחרשה). זאת מכיוון שאין חשש סביר שהוא ישתמש בהם לעבירה, ויש להניח שיש לו סיבות אחרות לקנייתם (כגון אחסון לאחר השביעית או שימוש מותר מסוים).

Question 7

האם יש הבדל בין מכירת לחצן מצוקה לבין ייצורו מבחינת ההיתר ההלכתי?

Answer7

ההיתר לייצר לחצני מצוקה הוא אף יותר ברור מההיתר למכור אותם לאדם חשוד. ברמת הייצור, המטרה העיקרית היא לסייע לאנשים במצבי סכנה, וזוהי מצווה גדולה. אין להימנע מייצור מכשירים מצילים חיים מחשש שאחרים ישתמשו בהם לרעה.

Question 8

מה המסר העיקרי העולה מהדברים בנוגע לחשיבות של סיוע במצבי סכנה?

Answer 8

המסר העיקרי הוא החשיבות העצומה של הצלת חיים וסיוע לאנשים במצבי סכנה, אפילו במצבים של ספק פיקוח נפש. מצווה גדולה לייצר ולספק אמצעים שיכולים להציל חיים, ואין להימנע מכך בגלל חששות מפני שימוש לרעה מצד אחרים. עלינו להתמקד בפוטנציאל החיובי של המכשירים לסייע במצבי חירום

Full text

אם מותר לעבוד במפעל שמייצר מכשירי לחצני מצוקה, כיוון שלחצני המצוקה משובוקים ויש בני אדם שהם זקוקים ללחצני מצוקה, מהם פיקוח נפש, ספק פיקוח נפש, ומהם גם לא במצב של ספק פיקוח נפש. כך שיוצא ש יש בני אדם שלא משתמשים בלחצניים צוקה גם שלא במצב של ספק פיקוח נפש. והשאלה היא האם הוא בבחינת מסייע לידי עוברי עבירה והתשובה בוודאי וודאי שמותר לעבוד במפעל כזה והשרב של האדם אשר מסייע לאדם אשר הוא בספק פיקוח נפש ללחוץ על לחצן מצוכה שמה באמת יחלצו לעזרתו ויצילו מספק פיקוח נפש ואין לחשוש מפני אותם שמשתמשים לחצני מצוקה גם כשאינם במצב של ספק פיקוח נפש אנחנו מוצאים במשנה מסכת שביעית פרק חמישי, הלכה שישית נאמר כך: "ואלו כלים שאין האומן רשאי למוכרן בשביעית, מחרשה בכליה, העול והמזרה והדקר. כי הרי הכלים האלה הם נעדו לעבודת האדמה ובשביעית עבודת האדמה אסורה. ולכן אין האומן ראשי למוכר"ן כי יבוא ויכשלו באותם כלים. אבל מוכר הוא מגל יד ומגל כטיר, עגלה בכל כליה. כי מותר לקצור בשביעית. יש אופנים שמותרים, יש אופנים שאסורים, אבל יש אופן שמותר. זה הכלל. כל שמלכתו מיוחדת לעבירה, שאז ברור שהמקבל עלול להשתמש יש בה בעבירה כמעט בוודאות אסור אסור למכור לו לאיסור ולהיתר הם הכלי יש לו אופציה של איסור ויש לו אופציה של שימוש מותר מותר למכור אומר רבנו בפירוש אותה משנה אמר השם ולפני עבר לא תיתן מכשול זה הדבר ברור שהפירוש הפשתי של הפסוק שאם יש אדם באמת עיור בעיניו הבשריות אסור לשים לפניו דבר המתקיל אותו כי הוא לא יכול לראות ולהיזהר וזה לא מן התורה לעשות דבר כזה אבל קיבלנו בתורה שבעל פה שיש גם את הפירוש הרחב על פסוק זה הכוונה בזה שמי שעברה אותו התאווה והדעות הרעות אל תעזרהו על עברונו ותוסיף להתעות אותו כלומר זה לא רק עובר בעיניו בבשריות, אלא עבר בעיני ליבו בגלל או תאבותיו. אז אם אתה יודע שהוא אדם שבגלל תאוותיו מסוגל לאכול לא כשר, בגלל תאוותיו המוניות מסוגל לעבור על עבורת ממון, בגלל תאבותיו המיניות מסוגל לק. תיזהר, אל תביא אותו לידי מכשול וכך. או דעות הבראות, מידות מגונות, אתה יודע שהוא כעסן. אתה ידע שהוא פזיז אז אסור לך להתקיר אותו בדברים כאלה שיש לו בהם חולשה ולפי כך אסור לסייע לעבריינים בעשית העבירות ולא לגרום למה שיוביהם לכך אלא נעשה להפך וזה לא נאסר אלא לחשוד על השביעי אבל מי שאינו חשוד מותר למקו לו כל מה שיבקש מפני שהוא מצניעו עד למוצאי שביעית כלומר לאדם שהוא לא חשוד על השביעית אז מותר למכור לו אפילו מחרשה כי יש יצוד גדול להניח שיש לו שיקולים שהוא קונה כעת אולי בגלל מחיר מוזל יותר אבל לא שהוא על השתמש כי הוא אדם שהוא לא חשוד ורק באדם שהוא חשוד אסור לך למכור לו כדבר שהוא ייחודי ייחודי לאיסור אבל כל שהוא ייחודי לאיסור ולהיתר אזי מותר למכור אפילו לחשוד כי שמה הוא שתמש בו בהיתר ומכאן אל לחצני המצוקה. לחצני המצוקה יש אופן שבו משתמש בו האדם שנמצא במצוקה שהוא בבחינת מספק בכוח נפש וזה שימוש המותר ויש ויש מצבים שמשתמשים באותם לחצני מצוקה גם כשאדם לא במצב של ספק נפש. אז לאדם שהוא לא חשוד בוודאי מותר למכור כי ודאי שהאדם הזה ישתמש רק לפי כללי ההיתר אלא אפילו לאדם שהוא איננו דתי והולך אורחוד להשתמש בלחצן זוכה גם כשאין לו במצב שנספק פיקוח נפש. מאחר ובמכשיר הזה קיימת אפשרות להשתמש בו גם באופציה של התר כגון במחול אז יכול להיות שליום שבת הוא לא יזדק יכול להיות שכן יכול להיות שלא מאחר ויש אופציה של היתר ויש אופציה של איסור אפילו לחשוד מותר למכור כל שכן וכל שכן ברמת היצור כי דיברנו על המכירה על רמת השיווק אבל רמת היצור בוודאי וודאי שמייצרים דברים שיכולים לסייע לחולים שהם ספק פיקוח נפש והן אומרים אל נייצר שמה אולי ימצאו אנשים לא דתיים והשתמשו בזה לאיסור. לא. אדרבה ואדרבה מצווה גדולה לייצר דברים כאלה שיש בהם אפשרות לסייע בידי אנשים שהם מצב של ספק מכוח נפש. ואם ימצאו אחרים שישמשו בהם שלא בדרך היתר או שלא לצורך היתר, אז כגון זה נאמר צדיקים לכו וחושאים יכשלו בם. והקדוש ברוך הוא ישלח רפואה שלמה לכל חולי עמו בית ישראל. וגםנו לחזור בתשובה שלמה אנוכל בית ישראל. רבי ח