דילוג לתוכן העיקרי

הל' אבל

לכבוד הרב שלום וברכה במשנה מ"ק פ"ג הל' ז כתוב: "ואין מברין אלא על המטות הזקופות". האם הכוונה שהאנשים שמברין יושבין על מטות זקופות והאבלים על הארץ או שגם האבלים יושבין בחוה"מ על מטות זקופות? ואם התשובה היא שהאבלים יושבין על הארץ הרי כתב הרמב"ם שאין אבילות במועד?
בתודה ובברכה

הל' אבל

לכבוד הרב שלום וברכה כתב הרמב"ם בהל' אבל פי"א הל' א: "אבל ביו"ט אפילו ביום שני, אין קורעין ולא חולצין ולא מברין". ושם בפ"י הל' יב כתב: "הואיל ויו"ט שני מדבריהם ואבילות יום ראשון מן התורה ידחה עשה של דבריהם מפני עשה של תורה". כיצד יש ליישב את שתי ההלכות דלכאורה מאחת משמע שאין אבילות ביו"ט שני, ומהאחרת משמע שנוהגים בו אבילות לכל דבר וענין.
בתודה ובברכה

הל' אבל

לכבוד מורי רצון שלום וברכה כתב הרמב"ם בהלכות ק"ש פ"ד הל' ז: "כל מי שהוא פטור מלקרות קרית שמע, אם רצה להחמיר על עצמו ולקרות קורא. והוא שתהיה דעתו מיושבת עליו. אבל אם היה זה הפטור מלקרות מבוהל ותמיה אינו רשאי לקרות עד שתתישב דעתו". האם ניתן ללמוד מהלכה זו ומדברי מורי על אתר כי מותר לאונן שדעתו מיושבת עליו לברך ולקיים מצוות? (הב"י ביו"ד סי' שמא הבין כי לדעת הרמב"ם אונן שדעתו מיושבת עליו מותר לברך ולקיים מצוות). מה דעתו של כבוד הרב? בברכה ובתודה.

הל' אבל

לכבוד הרב שלום וברכה כתב מורי בהל' אבל פ"ו הל' ו: "וכך נהגו בתימן המעטירה, אע"פ שהניחו את המטה לשעה קלה בשעה שאומרים מה שקוראים "התר" לא הניחו שום מטה ברחוב להספידה...". משמע לפי נימת דבריו שאין מקום לומר היתר לפי שיטת הרמב"ם. האם זה נכון? ומכל מקום"
1. מהו המקור לאמירת ה"היתר" שאומרים למת?
2. האם יש לזאת מקור תלמודי?
3. האם הרמב"ם פוסק זאת להלכה?
4. האם יש תועלת בהיתר ל"קללות" "נידויים" "חרמות" "נדרים" וכיו"ב לאחר המיתה? בכבוד רב ובתודה

אבל שחל שביעי שלו ביום ר"ח - האם מותר בעלייה לקבר?

תוכן

היש מקור למנהג העלייה לקברים ביום השבעה, יום השלושים, יום השנה ומדוע יהודי תימן לא נהגו בו?
לנוהגים מנהג העליה לקבר, האם יקדימו או יאחרו העליה לקבר באותם ימים אם חלים בהם ימים שאין מספידין בהם?
הלכה היא בידוע שאפילו ת"ח אין מספידין אותו בר"ח אלא בפניו וא"כ כיצד ניתן להתיר על בסיס מנהג לעלות לקבר בו ביום תוך חילול קדושתו של ר"ח?

בית אבלים

לכבוד מורנו ורבנו הרב רצון ערוסי הי"ו שלום רב בזמן האחרון אני רואה בבתי האבלים שהאבלים יושבים על כסאות פלסטיק של כתר עם ידיות וכריות מרופדות (מעיון כורסה מפלסטיק) - בהבדל אחד שהכסאות"כורסות הללו נמוכים כאילו חתכו את רגליהם בשלושים ס"מ בערך. האם אין חובה לשבת דוקא על הארץ? מה דעתו של הרמב"ם בנושא? מה דעתו של מורי יוסף קאפח זצוק"ל בנושא? אם זו קולא של האחרונים מי הם שהקילו?
בתודה מראש

טהרת מקום התפילה

לכבוד נזר הדור מורנו ורבנו הרב הגאון רצון ערוסי הי"ו שלום עליך מורנו ורבנו בהל' אבל מהד' מורי עמ' ריז, מורי מביא מאמר שעוסק בטהרת מקום התפילה. האם בית הקברות, שנזכר כמקום טומאה, הכוונה שכולו, דהיינו כל תחום בית הקברות הגדור במחיצה, נחשב כמקום הטומאה– או לחילופין רק מקום הקברים עצמם וד' אמות מהם נחשב למקום הטומאה. נפ"מ לקריאת שמע, לתפילה, לקריאת תהלים וכו' בתוך מתחם בית הקברות אך בריחוק ד' אמות מהקברים.
בתודה ובברכה

ברית כרותה לשפתיים

לק"י כבוד הגאון רבי רצון ערוסי יצ"ו יבאר לנו מרי היאך נסביר דין זה שהביאו רבנו בהלכות אבל, שאין הנשיא אומר לאבל שב משום שמשמע שישב באבלותו. וקשה מזה היאך נבין מה שהביא רבנו בהלכות רוצח ושמירת הנפש, שאין לאדם לקלל עצמו, והביא טעם משום שנאמר השמר לך ושמור נפשך וכו'. איך נסביר בשימת לב למחשבת רבנו בענין פתיחת פה לשטן. יבאר לנו ושכמ"ה אליה כלף

Subscribe to הלכות אבלות וקבורה