אבלות
שלום כבוד הרב
ברצוני לדעת מתי עושים את האזכרה של יום השנה הראשון לפטירת מישהו הוא נפטר בתאריך: ב' בשבט תשס"ה
בתודה לרב
מתן
לכבוד הרב שלום וברכה במשנה מ"ק פ"ג הל' ז כתוב: "ואין מברין אלא על המטות הזקופות". האם הכוונה שהאנשים שמברין יושבין על מטות זקופות והאבלים על הארץ או שגם האבלים יושבין בחוה"מ על מטות זקופות? ואם התשובה היא שהאבלים יושבין על הארץ הרי כתב הרמב"ם שאין אבילות במועד?
בתודה ובברכה
כולם יושבים על מיטות זקופות.
שלום כבוד הרב
ברצוני לדעת מתי עושים את האזכרה של יום השנה הראשון לפטירת מישהו הוא נפטר בתאריך: ב' בשבט תשס"ה
בתודה לרב
מתן
האם רשאים לבטל מצוות עשה דרבנן להספיד אנשים כשרים גם בזמנים שלא נכללו בימים שמנו חז"ל?
מהו כוחו של מנהג אי אמירת תחנון בימים מסוימים לבטל אמירת הספדים באותם ימים?
המחמירים ונמנעים מהספד בימים אלו, האם כהוגן הם עושים?
מה נשתנה דין קיום מצוות הללו בפורים משאר מצוות התורה שגם האבל חייב בהם?
מה יעשו שני יהודים הנמצאים לבד בעיר מסויימת ואחד מהם אבל, האם יבטלו מצוות אלו?
באילו תנאים רשאי האבל לקיים חובת היום אף אצל אחרים שהזמינוהו לסעודת-שמחת הפורים?
בידוע הלכה היא: אבל אסור לאכול ביום הראשון משלו. האם ישנו חיוב על שכנים או מכרים שיאכילוהו משלהם? האם ביום הראשון היו נמנעים האבלים מלאכול? א"כ היש מקור הלכתי לסעודות ההבראה שעורכים המנחמים? עבר היום או נקבר בלילה ולא הביאו לו המנחמים סעודת הבראה, האם בנסיבות אלו רשאי האבל לאכול משלו?
מה המנהג בעדת תימן בהלוויה האם נשים יכולות ללוות את הנפטר ומה הדין כשהנפטר הוא אביהן
בברכה
אמי ז"ל נפטרה בכ"ה בכסלו ה'תשע"ו. האם האיסור ללבוש בגד חדש במהלך שנת האבל כולל את כל פריטי הלבוש (גרביונים)? מה הדין בנעליים?
תודה רבה
קראתי שמנסים לעלות את העצמות של יהודים שנהרגו בשואה והעצמות נמצאים בנהר דנוב. יש שומרים שמוטב להשאיר אותם שם ויש אומרים שנכון להעלות אותם ולקבר אותם. מה דעת כבודו?
שלום לכבוד הרב לעיתים עולות מחשבות על אדם מסויים שנפטר אפילו מישהו רחוק שלא מכירים אותו אישית אלא רק שמענו עליו. מחשבות אלו בבסיס שלהן הם עצב, כאב, צער, ועשויות להוריד קצת את מצב הרוח וגם עשויות להעלות כל מיני דמיונות ותחושות שונות. השאלה היא איך להמיר ולהחליף מחשבות אלו במחשבות אשר בבסיסם יהיו יותר מחשבות של אמונה, מחשבות של אופטימיות ושמחה באופן כזה שקבלת הדברים תהיה יותר שלמה ובפרופורציות ובאהבה. האם הכיוון הוא: לומר לעצמי את הדברים הבאים: זה היה כתוב, זה בהשגחה פרטית, זה לטובה, זה מאת השם, ריבון כל המעשים, אם השם עשה אז זה בטוח לטובה וכו.
שלום כבודו, נאמר לי ע"י תלמיד חכם כי בקבלה מופיע כי אין לומר קדיש על נפטרים שהלכו לעולמם לפני 60 שנה ויותר. האם יש דברים בגו בהלכה וכן כיצד לנהוג בעניין.
תודה, מאיר.