חל יום השישי לאבילות בערב החג שהוא גם שבת, האם רשאי האבל להתרחץ בשבת לכבוד החג?
אבלים שחל עליהם גזירת שלושים, האם נתיר להם בנסיבות אלו לרחוץ אף ביום השבת?
מתי מפעילים את הכלל: "מקצת היום ככולו", האם דווקא ביום השביעי לאבילות או אף בשאר ימי האבל?
כתב הרמב"ם בהלכות יום טוב פרק א' הלכות ד'-ה':
ד כל מלאכה שחייבין עליה בשבת--אם עשה אותה ביום טוב, שלא לצורך אכילה--לוקה, חוץ מההוצאה מרשות לרשות וההבערה: שמתוך שהותרה הוצאה ביום טוב לצורך אכילה, הותרה שלא לצורך אכילה; לפיכך מותר ביום טוב להוציא קטן או ספר תורה או מפתח וכיוצא באלו, מרשות לרשות.
בניגוד לדיני שבת שם חכמי ישראל החמירו במלאכת הוצאה ומשום שהיא נראית כקלה בעיני הבריות, הוסיפו חכמים איסורים מעבר לאיסור התורה (כגון כרמלית, רשות היחיד שלא מוקפת לדירה וכו'), הרי שבהלכות יום טוב חכמים הקילו וקבעו שמתוך שהותרה מלאכה זו לצורך אכילה, הותרה גם לצרכים אחרים שאינם קשורים לאכילה.
נשאלת השאלה - האם הותרה הוצאה ללא צורך כלל או שעדיין צריך צורך יום טוב? כמו כן – אם נאמר שנדרש צורך יום טוב, במידה ועשה מלאכת הוצאה ללא צורך יום טוב האם עובר על איסור תורה?
מרן הבית יוסף מביא שיטות שונות בדיני הוצאה ביום טוב, שיטת הרי"ף, רש"י והרמב"ם שאין איסור הוצאה ביום טוב כלל אפילו שלא לצורך ולכן אין עירובי חצירות ביום טוב, לעומת זאת שיטת הרשב"א שעבור הוצאה שאינה לצורך יום טוב יש להכין עירובי חצירות.
בסימן תקי"ח סעיף א' מרן פוסק כמו שיטה ראשונה שאין איסור הוצאה ביום טוב כלל.
נראה מדברי מורי בהערה כ' שלשיטת הרמב"ם במלאכת הוצאה נדרש צורך יום טוב, ואם הוא עושה לצורך יום חול הרי הוא עובר על איסור תורה. אך עדיין הדבר צריך עיון.
נשאלת השאלה מה גדר הוצאה לצורך יום טוב? לדוגמא, אדם שנסע בערב יום טוב לבית הכנסת, האם מותר לו להחזיר את המפתח לביתו כשאינו צריך אותו ביום טוב?
תשובה – אם אין היכן להשאיר את המפתח בבית הכנסת הרי שיש בכך צורך יום טוב קצת כי הרי הוא יהיה מוטרד אם ישאיר את המפתח או לחילופין יימנע מלהגיע לבית הכנסת.
אבלים שחל עליהם גזירת שלושים, האם נתיר להם בנסיבות אלו לרחוץ אף ביום השבת?
מתי מפעילים את הכלל: "מקצת היום ככולו", האם דווקא ביום השביעי לאבילות או אף בשאר ימי האבל?
כבוד הרב שלום רב,
אני בחורה רווקה בת 31 ובביתי נוהגים כמובן לפי הלכות תימן.
בשנה האחרונה אני נוהגת ללכת לשיעורים של חב"ד, אלו שיעורים קטנים ומשפחתיים שנותנים לי המון שמחה ואמונה בקב"ה, באחד מהשיעורים סיפר הרב שנשים אצלם נוהגות להדליק נר שבת בברכה והמליץ לנו גם לעשות כך.
אני מאוד רוצה להדליק נר בברכה ואף החלטתי לקחת את על עצמי בלי נדר לפני ראש השנה, אך יודעת שאצלנו לא נוהגים להדליק ומשהו בי עוצר אותי..
לכן החלטתי לשאול את כבוד הרב האם אני יכולה להדליק נר בברכה?
בברכת שנה טובה,
אם אדם שכח לנתק את החשמל של הבערת הגז האלקטרוני תהי בעיה בחג להפעיל כי הגז ידלק מיד עם ההפעלה וזה לא מאש מצויה, אך בעקבות שיחה שלי עם חשמלאי שמבין בעניין אמר לי שאם שמים פלסטיק בין המצת לכיריים המצת לא יעבוד, האם ניתן לעשות כך במידה ואדם שכח להוציא עת התקע מהשקע?
האם מותר לעשות בדיקת דם שגרתית (לא חירום) בחול המועד?
לק"י
שלום כבוד הרב
אני תימני וגדלתי בשכונה עם הרבה תימנים. גם בבתי וגם אצל תימנים אחרים שהכרתי (כולם שומרי תורה ומצוות) נהגו שביום טוב מותר להדליק אור אך לא לכבותו. משום שהדלקת האור היא בגדר העברת אש המותרת ביו"ט.
מה דעת הרב על מנהג זה? במידה וכבוד הרב חושב שיש איסור בדבר, מה הטעם לאיסור?
בברכה
שלום לרב שליט"א. אדם שהניח פת וביצה לצורך עירוב תבשילין. כששם את הביצה לצורך העירוב בתחילת החג הביצה ראויה לאכילה. במהלך החג - ראש שנה שהיו שני ימים, הביצה הסריחה כי לא הניחו את העירוב במקרר.
1. האם ברכת העירוב לבטלה?
2. האם המאכלים שבושלו בחג, בושלו באיסור?
תודה לרב.
לכבוד הרב רצון ערוסי, מאחר והחיוב לאכול סעודה שלישית ביום טוב לוטה בערפל עולה השאלה - מה יהיה הדין אם שכח להזכיר יעלה ויבוא בסעודה שלישית(אם קבע על אף שאינה חובה)? צריך לחזור ולברך או לא? תודה רבה!
3 א. מארי הביא את דברי הרב ברכי יוסף (החיד"א) שאם אדם לא יכל להדליק אש מערב יום טוב (כגון שהיה במאסר או במדבר), מותר לו להדליק ביום טוב (אם אין לו אש מצויה מהשכנים) בהתבסס על דברי רבינו שהבעת אש ביום טוב אסורה משום שאפשר לעשותה מלפני יום טוב. יוצא אפוא שגם אם אדם הדליק אש מערב יום טוב וכבתה לו ביום טוב, יוכל להבעיר אש ביום טוב.
ב. בהתאם, אם אדם הדליק את אור החשמל מערב יום טוב, אולם מסיבה כל שהיא האור כבה ביום טוב, האם מותר להדליקו מאחר ואין בו דין של הדלקה שהיה יכול לעשות מאמש? במידה ואסור, האם מותר בשינוי או ע"י שניים שעשאוה?
שלום כבוד הרב.
רציתי להתייעץ איתך על מקרה שקורה אצלנו בבית הכנסת בכל חג.. אז ככה הבעיה היא התפילת מנחה.. חלק גדול מהציבור רוצה שהתפילה תהיה מחוברת עם ערבית ויש קומץ בודדים שרוצים בנפרד מפני שאסור לאכול כלום לפני תפילת מנחה ואז יוכלו ללכת לאכול. רב בית הכנסת בדיעה השנייה שהתפילות יהיו בנפרד.. אך האם מותר לכפות על הציבור את התפילות בנפרד? אציין שהיו בחג פסח כאלה שלא באו להתפלל בבית הכנסת מנחה והעדיפו להתפלל בבית מפני שהפרידו בין התפילות. אודה לתשובתך