מי שעשה ערובי תבשילין ערב ר"ה הסמוך לשבת, האם מותר להכין מיו"ט הראשון לשבת?

השנה ראש השנה חל ביום חמישי וביום שישי וסמוך לו שבת ומטבע הדברים כשיום טוב סמוך לשבת עושים עירובי תבשילין מערב יום טוב כדי להתיר את הבישול ואת ההכנות מיום טוב לשבת ולכן ביום רביעי ערב יום טוב של ראש שנה יש להכין עירובי תבשילין לצורך המטרה הזו שהזכרנו ומכאן שואל השואל ואומר משעשינו עירובי תבשילין בערב יום טוב דהיינו ביום רעי האם מותר לנו לבשלאפות לעשות כל צרכנו מיום חמישי לשבת או שמה מותר רק מיום שישי לשבת ולא מיום חמישי לשבת. באמת כבר דן בעניין הזה מרן הבית יוסף על התור אור החיים סימן תק"ז שם הוא הביא תשובת הרשבה הראש ולפי אותה תשובה אין להכין מיום חמישי לשבת רק מיום שישי לשבת ולזה הוא קורא שבת קרובה התירו, שבת רחוקה לא התירו. כלומר התירו להכין מיום טוב לשבת קרובה ליום טוב, סמוכה לו, אבל לא התירו להכין מיום טוב לשבת המופלגת ממנו ביום אחד. וכך הביא בית יוסף עוד פוסקים רבים, ראשונים אשר הם באותה דעה. ולכן הוא פריע בהלכה בשולחן ערוך אור החיים סימן תקז סעיף יג שאכן באמת אסור מיום חמישי להכין לשבת רק מיום שישי ליום שבת למרות שעשה עירובי תבשילין מערב יום טוב אבל מורי בשביטת יום טוב פרק שישי באות יג למרות שהביא את המגיד משנה שהביא בשם העיתור את הדעה הזו שדווקא מיום שישי לשבת מותר אבל לא מיום חמישי לשבת שוב בגלל הנימוק הזה של שבת קרובה התירו שבת רחוקה לא התירו חולק על הדעה הזו וסובר שלפי רבנו מותר להכין מיום חמישי גם לצורך השבת למרות שאסור להכין מיום חמישי ליום שישי ואפילו בראש השנה שנחשבים יום אחד ארוך אסרו חכמים להכין מיום חמישי לשישי מיום טוב ראשון לשני וזו הסיבה שאבותינו בתימן נהגו בליל יום טוב שני לומר סליחות למרות שהסליחות אינם אופייניות לראש שנה כי אינו כמו יום כיפור בכל זאת כדי לעקב את הציבור בבית הכנסת כדי שהאנשים לא תלחץ ותוכל להכין את צורקי ליל יום טוב שני רק מצאת הכוכבים ולא מלפני כן. אז למרות שאסור מיום טוב ראשון לשני או מיום חמישי ליום שישי כמו בימינו. בכל זאת דעת מורי שמותר מיום חמישי ליום שבת. ומדוע? כי הוא טוען שרבנו בדעה שמיום טוב לשבת מותר לחלוטין. מיום טוב לשבת מדין. תורה מותר לעשות הכל לצורך שבת. אלא שחכמים הם שגזרו ועסרו להכין יום טוב לשבת. אלא אם כן עשה עירוב תבשילים. יוצא מאחר והם אסרו, חכמים אסרו והתירו רק על ידי עירוב תבשילים. והרי כאן עשינו עירוב תבשילים. וזה לא נקרא שבת רחוקה. הפלגה של יום אחד. שעדיין נחשב מדרבנן ליום טוב, לא נחשב שבת רחוקה. מתי זה נקרא שבת רחוקה? רק אם יש הפלגה של שבוע בין שבת ליום טוב, אז באמת זה נקרא שבת רחוקה לא התירו על דערובי תבשילין. למשל ניתן דוגמה אם שבועות חל באמצע השבוע אין לעשות ערובי תבשילים מערב שבועות כדי להתיר לבשל מיום שבועות לשבת, כי זה נקרא שבת רחוקה. זה מופלג בכמה ימים ולזה לא התירו. אבל כל שיום טוב הוא סמוך לשבת, אלא מה? שיש שני ימים טובים של שני ימים טובים. אז יום טוב שני, גם אם הוא נחשב לחול, בגלל שאנחנו היום ביקים בחשבונות, פועלים על חשבונות למרות הכל זה עדיין לא כללו אותו בכלל האיסור שלא להכין מיום טוב לשבת ומותר ביום חמישי להכין לשבת מורי כדי לבס את ההיתר שלו זה הביא תשובה מעניינת מאוד של הרדוז שהרדוז נשאל בדבר מיני עופות ומיני בשר שאם יבשלום ביום שחיטתם אינם יפים לאכילה כמו הנשחטים מאתמול. מותר לשוחטן ביום ראשון כדי שביום השני ירשלו אותם. דהיינו יש סוג יש סוג מסוים של מיני עופות ומיני בשרים שאם מבשלים אותם ביום שחיטתם הם אינם יוצאים טובים. ורק אם שוחטים אותם ביום אחד ממתינים ליום השני וביום השני מבשלים אז הם יוצאים עולים והרדז התיר לשחוט את העופות האלה או את הבשרים האלה ביום חמישי דהיינו ביום טוב ראשון ולבשל אותם רק ביום טוב שני למרות שהשחיטה נעשת בהפלגה מהשבת בגלל שזו הדרך הטובה ביותר כדי לקבל מטעמים לכבוד שבת קודש הרי שלפי הרדז מותר להכין צרכים מיום חמישי לשבת ואם כן איפה לפי מורי הליבה דרבנו מותר מיום חמישי להכין לשבת למרות שיום שישי הוא נחשב בעינינו לכאור הכחול אמנם אנו נוהגים בו חודש אבל אנחנו יודעים שהעיקר הוא יום טוב ראשון למרות הכל מותר כי בחיגבנה לא גזרו מיום טוב כזה לשבת והשאירו אותו על דין תורה במיוחד שכבר עשינו עירובי תבשילים מיום רבעי מערב יום טוב ולמרות שמיום טוב אחד לשני עשרו זה שני דברים שונים אבל מ יום טוב לשבת הרי הכל מותר. מיום טוב ראשון לשני זה כאילו מכין מקודש לחול. כי הרי סוף סוף יום טוב שני לפי חישובנו הוא חול. אבל מיום טוב לשבת מצד הדין מדין תורה מותר להכין מיום טוב לשבת. ורק חכמים גזרו בשביל שנעשה סימן נקר על דער בתבשילין. משעה שעשינו מותר למרות שיש הפלגה של יום אחד. זוהי שיטתו של רבנו לפי מורי בניגוד לשולחן ערוך למרות שבאמת השולחן ערוך הביא שלל של פוסקים שתומכים בשיטה אוסרת רבי חנניה בוא נג ישראל