דין הפרשת תרו"מ ביו"ט כמו בשבת, שאסור להפריש, כי החיוב בהפרשת תרו"מ מאז גמר מלאכה, וזה התרחש לפני יו"ט. להבדיל מבצק שלשו אותו ביו"ט, שהחיוב בהפרשת חלה, נהיה ביו"ט, שחייב. ולכן אם שכח להפריש תרו"מ, אסור לו ביו"ט להפריש, עבר והפריש, בשוגג - מותר לו לאכול מן המתוקן, ובמזיד אסור עד צאת החג, רמב"ם, שבת, כג, טו. שכח ולא הפריש תרו"מ ונזכר ביו"ט, אם היבול דמאי, יפריש בדרך שווה. ואם טבל ודאי אסור לו להפריש, גם לא בדרך שיור. אבל יכול בכל ע"ש ובכל עיו"ט לעשות תנאי, שאם ישכח ולא יפריש, יפריש בשבת או ביו"ט, אפילו טבל ודאי, על נוסח התנאי, עיין שמירת שבת כהלכתה, ח"א, פרק יא, סעיף כ עמ' קט.