דין כתובה שסכומהּ מופרז

האם מרחמין בדין או שבי"ד יורדין לנכסיו של לווה ע"מ להחזיר גם את ההוצאות הגביה שנשא בהם המלווה?

הניתן לחייב את הלווה, בנסיבות מסוימות, למכור דירתו ולעבור לדירה קטנה יותר ע"מ לפרוע ההלוואה למלווה?

האם רשאי מלווה לעכב קבורתו של הלווה שנפטר כמנוף לחץ על היורשים לפרוע את חוב ההלוואה?

היש לספור ימים אלו "מעת לעת" או עפ"י ימים הלכתיים (קלנדריים) ?
מהו המקור ההלכתי של מרן השו"ע שפסק שהמנין אינו "מעת לעת" למרות שמדובר בהגדרה של חולה שיש בו סכנה?
מהם השיקולים ההלכתיים שהנחו את הגר"ע יוסף לפסוק בנושא זה לחומרה בניגוד למרן השו"ע ?

באלו תנאים נחשב הלוה שהחזיר ההלוואה למרות שלא הגיעה לידי המלוה?

האם זה תלוי רק בסיכום ביניהם או שהשחרור מאחריות להלוואה תהיה בתנאי שהמלווה יאמר במפורש : "והפטר"?

כאשר הלווה מוכן לפרוע ההלוואה והודיע למלווה והלה מסרב, מהי רמת האחריות של הלווה אם נגנבו הכספים?

כיצד ההלכה מתייחסת להליך המקובל בחוק כ"פשיטת רגל" או למושג "תספורת" חובות של בעלי הון?

מהם הפתרונות שמציעה ההלכה לאדם שנקלע לנסיבות כאלה ע"מ להקל מעליו את לחץ הנושים?

מדוע שלא להכשיר הליך זה משום "דינא דמלכותא דינא" או משום מנהג המדינה?

הישנן נסיבות שלמרות השותפות יהיה זכאי רק אחד השותפים לרווחים שנצמחו לו?

במקרה דנן, היש הבדל בדין החלוקה אם היא נבעה מיוזמת המוכס או כתוצאה מבקשה של אחד השותפים או נציג שלהם?

הלכות תשובה פרק א א-ב
לצפייה בכל השיעורים בסדרה לחצו כאן