תכנים לקריאה נוספת
גיוס לצבא דעת הגר"י קאפח זצוק"ל
לכב' הגאון רבי רצון ערוסי שליט"א
ידועה דעת הגר"י קאפח זצוק"ל שעל כל יהודי, כולל בחור ישיבה, להתגייס לצבא. הוא היה אומר " "הרב שך צודק בביקורתו על החילונים שהם אוכלי שפנים וארנבות, והחילונים צודקים בביקורתם על החרדים שאינם משרתים בצבא".(כך צוטט בספר "הולך תמים").
אם כן, לא מובנת לי תשובת הרב שליט"א שכתב שמשום "עת לעשות לה' הפרו תורתיך" כביכול התיר הגר"י קאפח להשתמט מן הצבא. הרי הגר"י קאפח הזכיר טעם זה בפירושו רק לגבי הצדקת הכוללים שנהנים מן הצדקה, אבל הוא לא הסכים להשתמט מהצבא בשום פנים ואופן, וכמו שנכתב ב"הולך תמים" הנ"ל.
כללי
שלום לרב
1. מה דעתך על הלכת 'השיתוף' כפי שנקבעה ע"י השופט ברק בפס"ד בבלי? האם אי אפשר לומר שהצדק נעשה באותו פס"ד? האם זה צודק שלפי ההלכה הבעל לוקח ברוב המקרים את רוב הרכוש?
2. האם מארי התייחס פעם לשאלה זו? מה הייתה דעתו?
3. האם אפשר להוסיף סעיפים לכתובה בנושא חלוקת הרכוש ובכך להשוות לה דין של הסכם ממון? האם זה מקובל בביד"ר?
עיונים במשמעותו של "יום העצמאות"
האם יש מקום להשתתף בחגיגות יום העצמאות שתיקנו ראשי המדינה החילוניים?
האם ליום העצמאות יש בהכרח משמעות דתית?
האם יש מקום ליישב את המחלוקות בין הציבור הדתי לאומי והציבור החרדי?
השיעור הועבר בחוג בית
קושי אמוני ברמב"ם
כתב רבנו בהקדמה לספר המדע "כל המצוות שנתנו לו למשה בסיני בפרושן נתנו שנאמר : "ואתנה לך את לחות האבן והתורה והמצוה". (שמות כד', יב') עד כאן זה בסדר אבל המשך הפסוק הוא "אשר כתבתי להורותם". הפירוש של רבנו הוא שהתורה זו היא תורה שבכתב והמצוה זו היא התורה שבע"פ אם כן למה כתוב בהמשך "אשר כתבתי"? אם ככה איך זו תורה בע"פ? אשמח לדעת איך ניתן לפרש את זה ואיך מארי התיחס לעניין וגם לדעת איך אפשר להוכיח שהתורה שבע"פ ניתנה ביחד עם התורה שבכתב בסיני.
תודה מראש