שלום כבוד הרב! 1. מה הכוונה שחכמים אמרו על אנשים שעשו עבירות מסוימות ש"אין להם חלק לעולם הבא", מה ז"א האם זה בלשון גוזמא או כפשוטו, ואם כפשוטו מה קורה עם הנשמה (בלי לדבר במטאפורות) לדעת רבינו? ועוד, מה הטעם לומר על אנשים כאלה קדיש אם אין תרופה למכתם?
שלום
יש לי שתי שאלות נפרדות
1. א רמבם בשמונה פרקים מגדיר מה חיא "עיון" בכוחות השכל ואומר שזה לדעת החכמות. האם ההגדרה הזאת ראוי גם כן "לעיון" הגמרא?
ב האם זה מקור לדרך חלימוד תלמוד כמו מדע?
2.א האם הדרך חסידות בהלכות דעות פרק א מעלה או שלימות?
ב האם זה נעלה למדה בינונית?
ג האם יש קשר לדרך חסידות בהלכות דעות לחסידות בשאר משנה תורה כמו הלכות יסודי התורה פרק ה?
