מה דעת הרב על מכנסיים לנשים, וכיצד לבשו אותם בתימן?
שלום הרב, אני אשמח לשמוע מה אתה אומר על מכנסיים לנשים.
האם חלון שנפתח ראשון קונה חזקה, ומה משתנה כשהשכונה תוכננה מראש? מתוך פרשת בלק והלכות שכנים מתבררים גבולות המחילה, הזכות לפרטיות והצורך בהסדר בין בונים. הבדיקה מתייחסת גם לבנייה מודרנית ולשימוש בחצר, ומבחינה בין חלון שמותר לקיימו לבין האיסור להציץ בפועל.
לפני פתיחת חלון או הרחבת דירה, בררו את הזכויות והשימושים וחפשו עם השכנים הסדר המגן על הפרטיות של שני הצדדים.
צנעת הבית אינה נמדדת רק בשאלה אם מישהו כבר הציץ. גם עצם האפשרות להיות נתון למבטו של שכן עלולה לצמצם את חירותם של בני הבית. דיני היזק ראייה בין שכנים מבקשים להגן על החיים הפרטיים, ובאותה שעה מחייבים לברר זכויות שנרכשו, הסכמות קודמות, תכנון ושימוש בפועל.
מה טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל
העיון בפרשת בלק יוצא מדברי רש״י על פתחים שאינם מכוונים זה כנגד זה. המדרש מדגיש את הצניעות בתוך המשפחה ובמחנה, ולצדו מובאת הקריאה העוסקת בבתי כנסת, בבתי מדרש ובהשראת השכינה.
בסוגיה שבתלמוד בבלי, סנהדרין קה ע״ב, נבחנת ברכת בלעם על רקע כוונתו לקלל. הביאור בשיעור אינו מייחס להבל פיו כוח עצמאי ומאגי; הוא רואה את המבט בהתנהגות ישראל ואת החיפוש אחר פתח לקטרוג. שמירת חיי המשפחה והתורה מצטרפת לתמונה של ציבור המקדש את חייו.
אין צורך לבחור בין הבית הפרטי לבית המדרש כאילו רק אחד מהם חשוב. חיי הקדושה מחייבים גם מסגרת ציבורית של תורה וגם מרחב משפחתי שאינו פתוח למבטם של אחרים.
בדרך הרמב״ם הנלמדת כאן, היזק הראייה אינו מתואר ככוח מזיק היוצא מן העין. עצם האפשרות שהשכן יצפה בבני הבית עלולה להגביל את השימוש בחצר ובבית, גם בלי שהציץ בפועל.
ההגבלה עשויה להיות אישית וגם ממונית: אי־יכולת להשתמש במקום כרגיל, צורך לצמצם שימושים ופגיעה בערך ההנאה מן הנכס. לכן אין לבטל את הטענה רק מפני שלא נשבר חפץ ולא הוצאה הוצאה מיידית.
בהלכות שכנים, פרק ז, נלמד מקרה של חלון שכבר הוחזק ולאחריו בא השכן ועשה חצר. במקרה המתואר בעל החצר אינו יכול לדרוש את סתימת החלון כאילו לא הייתה לבעליו זכות קודמת. אם ירצה להקים כותל, עליו לשמור גם מפני האפלת החלון.
אולם ההסבר מבחין בין קרקע שלא יועדה קודם לבנייה השכנה לבין שכונה שתוכננה מראש. אם בעת רכישת המגרש כבר הוגדרו זכויות בנייה ושימוש מסוימות במגרש הסמוך, אין לראות בהקדמת הבנייה לבדה דרך לגרוע מן הזכויות שעל דעתן עתיד השכן לקנות.
זהו ביאור של תנאי הקניין ושל הציפייה הידועה מראש. אין ללמוד ממנו שכל מי שפתח ראשון חלון ניצח, או שכל תוכנית עתידית מכל סוג מבטלת אוטומטית כל חזקה קיימת.
במהלך השאלות מועלית השגה: אם מתחשבים בתכנון המדינה לצורך זכויות השכן, מדוע לא להסתמך עליו גם כשהוא מתיר חלונות? התשובה מבחינה בין הכרה במנהג המדינה ובתנאי הקנייה לבין קבלת הסדר הפוגע בערכי הצניעות.
צריך גם להפריד בין תוכנית הקובעת היכן יהיו המבנים, הבריכה והפתחים לבין הרשאה כללית לבנותם בלי לקבוע מיקום. כאשר שני הצדדים באים לבנות יחד ולא הוכרה לאחד מהם עדיפות, הדרישה היא לתיאום ולהסדר הוגן, ולא לזכות חד־צדדית של מי שמכריז ראשון על צרכיו.
בדוגמאות שבהן אין תוכנית מפורטת נידון משקלה של קדימת הבנייה. בדוגמאות שבהן הזכויות כבר הוגדרו במיקום מסוים נשללת האפשרות לעקוף אותן רק באמצעות בנייה מוקדמת. חשוב לשמור את תנאי כל דוגמה, ולא להפוך את הוויכוח לשני כללים סותרים.
בדוגמת בית דו־משפחתי, צד אחד פתח חלון בקיר במקום שבו הצד האחר עתיד לבנות. השימוש הזמני אינו הופך מעצמו לזכות לחייב את השכן לאבד משטחו או לשנות את בנייתו.
מן הצד האחר, אם השכן עדיין אינו בונה ואפשר להבטיח בצורה אמינה שהפתח ייסתם כשיידרש, עולה האפשרות לאפשר את ההנאה בינתיים. ההבחנה שומרת שני כיוונים: לא לנשל את בעל הזכות העתידית, וגם לא למנוע הנאה שאין עמה הפסד רק מתוך עקשנות.
לפי הרמב״ם, הלכות שכנים ז, מחילה של בעל החצר עשויה להקנות לבעל החלון חזקה. נזכרו מחילה מפורשת, סיוע בבנייה ונסיבות של ידיעת הנזק ואי־מחאה. אין מדובר בהנחה שכל שתיקה בכל זמן שווה להסכמה מלאה.
בשאלת החזרה מן המחילה מודגש במיוחד מצבו של מי שהסתמך על ההסכמה והשקיע בבנייה. חזרה הגורמת לו הפסד אינה מוצגת כאפשרות חופשית. בהמשך מוצעת הבחנה למצב שאין בו שינוי לרעה, ויש להבין אותה כתוספת הבירור המסוים ולא כמחיקה של דין החזקה.
בהלכות שכנים, פרק יא, מובאים נזקים שאין להם חזקה, ובהקשר זה נזכר היזק ראייה במקום שנדרשת מחיצה. לכאורה הדבר עומד מול המחילה שנידונה בחלון, אך אין לערבב בין שני המבנים.
ההסבר המאומץ בשיעור קושר את החצר המשותפת לדיני השותפות. ההסכמה לשימוש משותף עד היום אינה מחייבת להמשיך בה לעולם. כאשר מתקיימים תנאי הדין, אפשר לדרוש חלוקה ומחיצה שתאפשר שימוש פרטי. זו אינה חזרה סתמית מכל הסכמה שניתנה לכל חלון.
בתשובה על החלפת הדייר מוצעת הבחנה בין הסכם שהגביל בפועל את שימושי המוכר לבין מצב שבו הוא פשוט לא הקפיד על צניעותו. במקרה הראשון הקונה עשוי להיכנס לזכויות ולמגבלות שעל דעתן נעשתה המכירה, ויש לגלות לו את ההסדר.
במקרה השני מוצעת האפשרות שאין לראות בחוסר ההקפדה האישי מכירת זכות קניינית מלאה הפוטרת מפגיעה בפרטיות הדייר החדש. ההבחנה נאמרת כעמדה בתשובה לשאלה; אין לקבוע על פיה את מעמדו של כל קונה בלי לבחון את ההסכמים, השימושים והזכויות.
ריבוי דיירים המבקשים ליהנות מחלונות אינו מבטל מעצמו את זכותו של שכן לפרטיות. בדוגמה של מגדל שנוסף מאוחר יותר ליד בתים קיימים, הבירור עוסק גם בתנאים שעל דעתם נרכשו הבתים ובהבדל בין ההליך התכנוני לבין הזכות ההלכתית.
גם צורך אמיתי של משפחה להרחיב את דירתה אינו פוטר מחיפוש פתרון לנזק. מוצע להגיע להסדר, כגון יצירת חלון חלופי במקום מתאים כאשר הדבר אפשרי, כך שצורכי המרחיב לא ייענו באמצעות פגיעה בלתי מבוררת בשכנו.
בהמשך הדיון מובאת התחשבות בשינויים מתרבות הבנייה התלמודית: פתח הנפתח למסדרון אינו חושף תמיד את החיים בתוך החדרים, ותריסים ווילונות הם חלק רגיל מאיכות החיים בבתים רבים. גם צפיפות הבנייה והצורך בבנייה רוויה הם שיקולים שיש להביא בחשבון.
ההתחשבות הזאת אינה ביטול של צנעת הפרט. צריך לברר אם קיימת חשיפה ממשית ומהם השימושים במקום. חצר המשמשת ישיבה, אכילה ומנוחה אינה רק שטח אחסון; אין לפטור אותה מן ההגנה מפני שמכנים אותה כיום גינה.
מכאן גם הצורך לקרוא את ההמלצה להימנע ממגורים במצב שבו כולם חשופים זה לזה בתוך נסיבותיה. אין להפוך אותה לאיסור גורף על כל דירה בבניין רב־קומות, תוך השמטת ההקלות וההבחנות שנידונו בהמשך.
יש שני מישורים: החובה שלא ליצור מצב מבני המזיק לפרטיות, והאיסור להציץ בפועל. גם מי שעומד במקום מותר ברחוב אינו רשאי לנצל את העמדה כדי לעקוב בסקרנות אחר חיי המשפחה שמעבר לחלון.
באותו עיקרון נידונה גם חדירה לתכנים פרטיים בטלפון או במכתב. השאלה על מעשים של רשויות מובאת כשאלה, ולא כממצא עובדתי שהוכח בשיעור. האיסור שנבחן הוא הפגיעה בפרטיות ובזכויות הזולת.
רעש אינו היזק ראייה, ואין להעביר אליו אוטומטית את כל דיני החלון. נזכרו מחלוקות הנוגעות לשימושי לימוד ולשימושים אחרים, והצורך לבחון את השעה, את העוצמה ואת אופי המקום.
גם רגישותו האמיתית של אדם חולה עשויה להיות משמעותית, לאחר בדיקה עניינית. אין להסתפק בהפרזה של המתלונן או של המזיק. הבירור המוצע הוא בדיקת בית הדין במקומו ובשעתו, ולא נוסחה אחת המתאימה לכל רעש ולכל אדם.
בסיום מובחנת גינה חקלאית־עסקית, שאין בה שימוש פרטי מן הסוג שנידון בחצר, מגינה ביתית המשמשת את המשפחה. בשיטת הרמב״ם המתוארת, הגבול בגינה החקלאית נועד גם למנוע כניסה הנראית כגניבה, ולא בהכרח להסתיר את כל הראייה.
הדעות המפרשות את הפגיעה גם מצד עין הרע מובאות כשיטות אחרות. אין לייחס לרמב״ם את התפיסה של כוח מאגי היוצא מן העין, ואין להחיל דין של שדה חקלאי על מקום המשמש למעשה לחיים פרטיים.
ההגנה על צנעת הפרט מחייבת לבחון גם את המבנה וגם את ההתנהגות. חלון, חזקה, שתיקה ותוכנית בנייה אינם סיסמאות המכריעות כל מקרה. יש לברר מה נקנה והוסכם, מהו השימוש בפועל וכיצד אפשר להגיע להסדר השומר על החיים הפרטיים ועל הזכויות של שני הצדדים, תוך התחשבות עניינית במציאות הבנייה המודרנית.
שיעור מאת הרב רצון ערוסי, לפרשת בלק תשפ״ב. השיעור פורסם במקור ב־8.7.2022.
מהו היזק ראייה לפי הדרך הנלמדת?
פגיעה ביכולת בני הבית והחצר להתנהל בפרטיות ובחופשיות כשהם חשופים למבטם של אחרים. הביאור ברמב״ם אינו מבוסס על כוח מאגי היוצא מן העין.
האם מי שפתח חלון ראשון רכש תמיד זכות?
לא. יש לברר את תנאי הקרקע והתכנון, את הזכויות הידועות מראש ואת ההסכמות. קדימת הבנייה אינה עוקפת אוטומטית זכות שהוגדרה לשכן.
מה ההבדל בין תוכנית מפורטת להרשאה כללית?
בתוכנית מפורטת נבחנים גם מיקום השימושים והזכויות שעל דעתם קנו. בהרשאה כללית או בבנייה משותפת בלי עדיפות מוכרת נדרש בירור ותיאום בין הצדדים.
האם חלון זמני בקיר משותף מונע מהשכן לבנות?
לא בהכרח. אפשר להבחין בין הנאה זמנית המובטחת בתנאים לבין קניית זכות לפגוע בבנייה העתידית של השכן. יש להבטיח שהפתח ייסתם כשהזכות תתממש.
מתי מחילה יכולה להקנות חזקת חלון?
בעל החלון עשוי לקנות חזקה כשבעל החצר מחל במפורש, סייע בפתיחת החלון, או ידע מה הנזק ונמנע ממחאה בנסיבות המעידות על מחילה. בודקים מה היה ידוע לבעל החצר ומה השתמע ממעשיו (הרמב״ם, הלכות שכנים, פרק ז).
האם אפשר לחזור ממחילה אחרי שהשכן הסתמך עליה?
הסתמכות והשקעה משנות את הבירור, וחזרה הגורמת הפסד אינה רשות חופשית. ההבחנה שהוצעה לגבי מצב ללא שינוי לרעה אינה מבטלת את דין החזקה.
מדוע אפשר לדרוש מחיצה בחצר משותפת לאחר שנים?
שותף יכול לבקש חלוקה ומחיצה כשמתקיימים תנאי הדין, גם אחרי שנים של שימוש משותף. האפשרות להפריד את השימושים בחצר שונה ממחילה שקנתה לשכן זכות בחלון (הרמב״ם, הלכות שכנים, פרק יא).
האם קונה חדש כפוף למה שהסכים לו המוכר?
יש לברר אם נוצר הסדר קנייני שהגביל שימושים או שמדובר רק בחוסר הקפדה אישי. ההבחנה שהוצעה אינה הכרעה אוטומטית בכל עסקת מכר.
האם טובת דיירים רבים מבטלת את זכותו של יחיד?
ריבוי הנהנים אינו מבטל מעצמו זכות לפרטיות. יש לבדוק מה נקנה, מה תוכנן ומתי השתנו התנאים, ולחפש פתרון שאינו מתעלם מאחד הצדדים.
האם צורך בהרחבת דירה מתיר פגיעה בשכן?
צורך אמיתי מצדיק חיפוש הסדר ופתרון, אך אינו היתר אוטומטי להיזק ראייה. אפשר לבחון התאמות כגון חלון חלופי מתאים, לפי המקרה.
האם וילונות ובנייה רוויה משנים את הדין?
הם שיקולים במבנה ובשימוש המודרניים, ולכן צריך לבדוק חשיפה ממשית ולא להעתיק כל דוגמה עתיקה כפשוטה. הם אינם היתר גורף להצצה או לפגיעה בפרטיות.
האם מותר להתבונן מבית או ממדרכה שמותר לעמוד בהם?
עצם ההיתר לעמוד במקום או להשאיר חלון אינו מתיר מעקב סקרני אחר חיי השכן. האיסור ההתנהגותי נבחן לצד שאלת המבנה.
כיצד מתחשבים ברגישות לרעש?
זהו נזק אחר הדורש בדיקת מקום, זמן, עוצמה ורגישות אמיתית. בשיעור מודגשת בדיקה עניינית של בית הדין, בלי להסתפק בהפרזת מי מהצדדים.
האם כל גינה פטורה ממחיצה המסתירה ראייה?
לא. גינה חקלאית־עסקית אינה זהה לגינה ביתית המשמשת אכילה, ישיבה ומנוחה. השימוש בפועל קובע את השאלה, ולא השם גינה בלבד.
שלום הרב, אני אשמח לשמוע מה אתה אומר על מכנסיים לנשים.
אם יש סרט, שיש בו קטעי אהבה(דיבורים שקשורים לאהבה, נשיקות) ואני אשתדל טיפה לפני זה לא להסתכל, נגיד להסתכל ברצפה או בכיסא שלפני ומישהו שיבוא איתי כן יראה את הקטעים, האם יש עם זה בעיה? עם זה שאני אולי מכשיל אותו?
שלום וברכה לרב הגאון הרב רצון ערוסי
ברוך השם כבר כמעט 3 שנים יש לנו מניין תימני בלדי בשכונה חדשה
שמתקיים באולם בבית ספר
בכל שישי אנו מארגנים את האולם עם שולחנות כסאות היכל ספר תורה ותיבה לש"צ
וכמובן גם עזרת נשים
שלום לכבוד הרב
האם לאישה בימינו מותר לענוד נזם?
בציבורים המכונה היום "חרדי" אין זה מהמקובל
ובלתי לאומי זה משתנה בין מגזר למגזר
אז לכאורה מה יהיה הדין ?
הרי אימותינו ענדו נזמים, והרי איך נתחסד יותר מהם, בטענה שזה אינו צנוע?
ובפרט אם לאישה. בעיניה זה יפה לה.
אשמח לדעתו של כבוד הרב שליטא
שלום אנו מעוניינים לשאול שאלה זו. אנו מעוניינים לשנות את יחסי האישות שלנו בדרכים אלו ואחרות היינו רוצים לדעת עד כמה מותר לשנות והאם מותר להוציא זרע לא רק בדרך המקובלת ( הרגילה) האם מותר לנו מבחינה הלכתית גם לבצע שינוים בייחסי האישות האם לבעלי מותר לבעול אותי לא בדרכי הבעילות האם הוא יכול לבצע שינויים והאם אני יכולה גם לבצע זאת גם הייתי מאוד מעוניינת לדעת פרטים האם מותר לו למשל לבעול אותי מאחור בנושא עד כמה מותר וכמה אסור שאלה זו מאוד חשובה ואנא התייחסו לשאלה זו ברצינות רבה ותפרטו את התשובה !!!( סליחה על שהשאלה אך חשובה לי התשובה אני ממש תפסתי אומץ לרשום שאלה זו)
שלום,
אני כבת 70, קשורה רגשית מאוד לילדי אחי.
טרם זיכני בוראי להיות סבתא, והם כנכדיי.
אני מרבה לחבקם ולגפפם.
הבן הגיע לגיל מצוה.
שאלתי:
האם עלי להמנע מנגיעה בו.
ומה בקשר לאחיו יותר צעירים.
בתודה וברכה.
ברצוני לשאול שאלה מעט מורכבת. אנו חיים כיום, גם המי שמגדיר עצמו כמחוייב לנהוג כהרמב"ם ומקפיד במצוות, בחברה מעורבת. נשים וגברים עובדים יחדיו בבנק, במשרד, ובאותו החדר. הם נפגשים בישיבות, בפגישות ובמפגשים חברתיים, באירועים ובמסיבות, בשיעורים ובלימודים. לכאורה, אורח חיים זה סותר בצורה ברורה את ההנחיות של הרמב"ם או השו"ע. כיצד ניתן לפתור את הסתירה הזועקת הזו בין הלכות ברורות לגבי אורח החיים הנהוג כיום? לא ניתן רק לתרץ את זה כ"בדיעבד", מכיוון שראשי המחנה הדתי מדברים בצורה ברורה על כך שיש להעניק לנשים שוויון זכויות, לאפשר להן לעבוד ולהתקדם, ולקחת חלק בחיים הציבוריים והמקצועיים.
איך נהגו בתימן ומה דעת הרב? האם זו החמרה ללכת עם גרביים או שזה חובה?
תודה.
לק"י לכבוד הרב שלום! מישהו אמר לי שיש איסור לשבת על מיטה של אישה נידה (לגבר) אלא אם כן הוחלפו המצעים לאחר היותה נידה. שאלתי היא האם כלל זה תופס גם לגבי מיטה של אישה רווקה שהיא נחשבת נידה באופן תמידי? והאם יש הבדל בכך בין הפוסקים על פי הרמב"ם לפוסקים ע"פ המהרי"ץ?
תודה מראש לרב על התייחסותו!
לכבוד הרב בע"ה אנחנו מצפים ללידה ראשונה לאשתי קשה עם הרעיון של ללכת עם כיסוי ראש בלילה כשצריך ללכת להתפנות או סתם ככה בלילה. וטוענת שאין הלכה לשים כיסוי ראש בלילה. שנינו מנסים להבין את החשיבות של כיסוי ראש גם לפני הילדים. אם נבין את החשיבות יהיה לנו מטיבציה להקפיד על העניין הזה. אולי יש מקור לכך ברמב"ם? או איזה מאמר שיראה לנו את חומרת העניין?
תודה לכבוד הרב
שבוע טוב. האם ידוע לרב והאם נכון שבשנת 1958 פסק הרב יעקב משה טולדאנו רבה הראשי של תל אביב דאז שריקודי עם מעורבים מותרים ואפילו מדובר ב"מנהג יפה "??
1 האם גוי נימול נחשב יהודי?
2 מה מותר ומה אסור?
3 איזה תשובה צריך לעשות לכפר על נשיקה עם גוי ויחסי מין לא עד הסוף ?