דיני גניבה

ברצוני לדעת מהו מקורה של הקביעה המפורסמת כי הרמב"ם פסק במפורש וחד משמעית כי אסור לעלות לקברים? אומנם קיימת ההלכה שקבע האומרת ש"לא יפנה אדם לבקר את הקברות", אולם נושאי כליו טוענים שביקור משמעו חפירת הקבר והוצאת העצמות כדרך האמורי, וזה ודאי שאסור, אבל בימינו לביקור משמעות אחרת - לפקוד מבחוץ, וזה מותר (הרדב"ז: "אבל לפקוד הקברות מבחוץ אין חשש בזה"). מדוע אם כן מציגים את הרמב"ם כאילו לחם בנחרצות נגד עלייה לבתי קברות? כיצד מפרש כבוד הרב את הלכה זו של הרמב"ם?

שלום מארי ערוסי, 2 שאלות לי אליך. הראשונה, האם עונש הכרת הוא שהנשמה אובדת, ולא קיימת יותר כלל? אם לא, אז ממה הנשמה נכרתת? 2- אם אדם עבר על מעשים או השקפות, שבגלל הוא נכנס בגדר של "אין להם חלק לעולם הבא", כדוגמות בהלכות תשובה פ"ד. האם זהו לא אי - צדק? הרי הוא עשה כנראה הרבה מצוות כרימון בחייו. מה הוא מקבל בשכרן? 3- האם ישנם מקרים שבהם מותר להוכיח אדם ברבים? (אין תוכחה ביחידות לפני כן).
תודה גדולה ורבה, מארי

שלום הרב.
הרמב"ם כותב בהלכות תעניות בפרק ה' הלכה ג' כי טורנוסרופוס שרף את ההיכל בתשעה באב - שהוא "יום המוכן לפורענות";
א. האם הרמב"ם סובר שבשלושת השבועות שולט ה"קטב מרירי"?
ב. מה זה אומר שזה "יום מוכן לפורענות"?- זה יום שבו נזכרים כל עוונותינו - אם כך, למה דווקא ביום זה? אם זה יום שבו (יש האומרים כך) שולט איזהו שד - האם הרמב"ם יסבור כך? האם זה יום שבו אקבל עונש יותר גדול על חטא מסויים - שביום אחר אקבל עונש פחות חמור? אם כך - אשמח להבין את כוונתו של הרמב"ם באומרו "יום מועד לפורענות".
בתודה מראש...

שלום וברכה הרב אליקים.. אני מכיר ומוכיר אותך מימים בהם זכיתי לשבת בבית מדרשו של הרב טל.
שאלתי,
אני חוזר בתשובה ללא מסורת במשפחתי, אבי מבני אשכנז הוא ודורות קודמים רחוקים מקרבה לשם יתברך.
עד היום אולי 15 שנה בקרוב לא מצאתי עצמי.. הייתי בתחילת דרכי בכיוון מזרחי אח"כ בכיוון אשכנזי ויצא לא פעם כולל לאחרונה שאני מתחבר מאד דוקא לנוסחים הניגון ותפילות של עדת תימן.. פשוט מתחבר לעדה הזו! ומתחבר מאד גם לדברי והלכות הרמבמ שמבחנתי אני מוצא בו אמת.
השאלה, האם יש בעיה שאמשיך להתפלל ולנהוג כמנהגי תימן?
ומי בדורנו פוסק על פי הרמבמ שניתן לקבל הלכות ממנו וללכת בדרכו?

לרב שלום ותכתב בספר החיים ובספר הזכרון רבינו במורה נבוכים ח"א פרק ל"ד כותב שהרוצה להגיע לשלימות בלימוד התורה יעסוק ויתלמד קודם במלאכת ההגיון ואח"כ בלימודיות על הסדר ואח"כ בטבעיות ולאחריה באלוהיות
1. מה יעשה אדם שהתחיל את לימודיו הפוך מהסדר הנ"ל?
2. מה זו מלאכת ההגיון?
3. מה זו הטבעיות? אם יוכל הרב לציין איזה ספרים או חלקים במשנה תורה עוסקים בשני הנ"ל. שנה טובה מבורכת לך ולמשפחתך

שלום כבוד הרב יש לי 2 שאלות מאוד חשובות שהראשונה צריכה תשובה מפורטת
1) איך אפשר להיות מאושר? הרי אומרים שאדם לעמל יולד וכל החיים מלאים קשיים ומאבקים ויסורים, וקשה לי לפעמים גם עם החזרה בתשובה ועזיבה של החיים שהיו מקודם... אני בן 18.. איך להיות מאושר בחיים? הרי אומרים בפירוש שכל החיים מלאים קשיים ומאבקים והתמודדויות ללא סוף וגם יסורים בהמון תחומים בחיים, ואפילו חז"ל אמרו שנוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא ככה שבאמת עדיף לא להוולד ולבוא לעולם הזה... איך מתמודדים עם זה? מה התשובה שיכולה להקל על עול הסבל והצער בחיים?

שלושת השאלות שלי לא קשורות אחת לשנייה כלל. הראשונה היא: איך אני אדע אם אני צריכה לחזור בתשובה או לא? אני לא זוכרת את כל החטאים שעשיתי כדי שאוכל לחזור עליהם בתשובה !האם זה כאשר החטא שלי ממש גדול? ואיך בדיוק עושים זאת - האם רק ע"י אמירת סליחה?
בתודה מראש.

שלום לכבוד הרב השלום והברכה, לפי הרמב"ם נוסח הוידוי הוא: "חטאתי עויתי פשעתי...... ואני בוש במעשי ואיני שב לחטוא כלל" (לעולם) מה הכוונה לעולם? מה לאדם יש איזושהי ערבות או הבטחה או איזה "כיסוי" לזה שלא יחטא שוב אף - פעם?? מילא במצוות קלות שאדם יכול לשלוט על עצמו, אבל מה בנוגע לעריות? איך יכול האדם לשלוט על עצמו במצבים כאלו "כ - ל הזמן"? הרי פעם 1 פעמיים הוא ישמור וזהו.... כי זה טבעי שהאדם נכשל בעבירות כאלה.. (יצר האדם רע מנעוריו, ואל אישך תשוקתך וכיוצ"ב...) אז לכאורה שהמצב הוא כזה, 2 שאלות יש לי לפני הרב:
1) איך אדם יכול ב - א - מ - ת לשמור על עצמו בנושאים אלו?

שלום הרב!
שמי הדר ונאמר לי שהשם הוא שם לא טוב כיוון שהוא שם של מלך רשע שקשור בצורה עקיפה לעשו.
א. האם זה נכון? ראיתי בספר דברי הימים שהיו 2 מלכים שקשורים לעשו שנקראו בשם "הדד" וכיון שרצו להבדיל אחד מהשני קראו לאחר בשם "הדר".
ב. האם לשנות את השם?
ג. מה דעת הרמב"ם לגבי שינוי שמות והאם מצריכה ההלכה במקרה של שינוי שם סדר מסויים או תפילה מיוחדת או זה אפשרי פשוט בהחלטה אישית ושינוי השם במשרד הפנים.
תודה.

שלום לכבוד המארי! לאחרונה בוצעה עבודה בביתי ע"י בעל מקצוע שאני מחשב, כי אני מכיר אותו בתור שכן, כאיש "ירא שמיים". למרות שהמחיר, בעת ביצוע העבודה נשמע לי גבוהה, הסכמתי לו כי לא הייתה לי ברירה. לאחר זמן מה שוחחתי עימו לגבי עלות הטיפול בעייה בביתי והופתעתי ממחיר "עצם הביקור" שלו כל - כך שאמרתי לו שאמרתי לא: "נראה לי ש -200 ש"ח לביקור הוא מחיר מוגזם". בטרם סיימנו את השיחה הוא אמר לי שאני עתיד להזדקק לעבודה מעין אלו שהוא מבצע:"אתה עוד תחזור אליי על ארבע". אני לא האמנתי למשמע אזניי כי לא ציפיתי לשמוע אימרה כזאת מפיו: כיצד עליי להגיב לו כדי שיחזור בו ויבקש סליחה ממני על האימרה הנ"ל?