האם ישנו היתר במקרים מסוימים להניח מיטת המת בבית הכנסת?

ביחס מה שהרע אתמול שהכניסו בלוויה את גופת הנפטר לבית הכנסת והשפידו שם מלבד מה שכבר אמרנו שאין משפידין בראש חודש כך דיברנו אתמול אלא גם כאמור לפי מה שהגיע לאוזניי שהכניסו את הגופה לבית הכנסת והדבר הזה רבותיי הוא בניגוד להלכה רבנו שכידוע פוסק את פסיקתו לפי התלמוד כותב בפרק יא מהכות תפילה הלכה ז הוא כותב את הדברים הבאים בתי כנסיות ובתי מדרשות אין נוהגים בהן קלות ראש הוא מפרט ואין מחשבים בהם חשבונות אלא אם כן הם חשבונות של מצווה הוא מוסיף ואין מספידין בהן אלא הספד של רבים כגון שיש שם בהספד גדולי חכמי אותה העיר שכל העם מתקבצין וראין בגללם רבנו מתכוון כאן לא להכנסת הגופה לבית הכנסת, אלא להספ קבורה. שאם היה הספת של רבים. ומהו הספת של רבים? הספת של רבים זה כשגדול גדול מאוד תלמיד חכמים גדול בא ובאים לכבודו רבים הוא בא להשתיד את הנפטר או את הנפטרת. אז בגלל גדולתו של אותו רב ובגלל שרבים מתקהלים בגלל הופעתו של אותו רב התירו להספיד הספ של רבים בבית הכנסת וכאמור מדובר לאחר לאחר קבורה או אם מדובר באדם גדול מאוד שמסתלק תלמיד חכמים גדול שבאים רבים מאוד מאוד לניחומים אזי אפשר להשפידו בית הכנסת לא בגופתו בבית הכנסת אלא אחר קבורה במהלך הניחומים. כך רבנו מסביר את פשט התלמוד וכך הוא פוסק להלכה ויתרם מזו. רבנו נשאל בסימן קסא על מה שנהגו באלכסנדריה להביא את המת לחצר בית הכנסת ובאים הדיינים והחזנים להשפידו ולא עליו צידוק הדין שם אם זה הספת של רבים וכן הנוהגים בשבעת מאבלות אומרים בית הכנסת צדוק הדין בכינות אם זה ספת של רבים כלומר רבנו נשאל בשתיים האחת שהיו נוהגים באלכסנדריה להביא את גופת הנפטר לחצר בית הכנסת לא לבית הכנסת לחצר בית הכנסת והיו משפידים אותו וכן היו במהלך השבעה ימים בזמן הנחומים מתכנסים בית הכנסת ומשפידים האם זה נקרא הספת של רבים שהתירו בתלמוד להפיד השפ של רבים בית הכנסת או לא ורבנו השיב אין שום מקום להסתיר דבר זה כלומר בוודאי ודאי שלא מביאים את הנפטר לבית הכנסת אפילו לחצר בית הכנסת אלא אפילו אחרי קבורה גם לא מספיקים את הכנסת אלא הספת של רבים. ומה זה השפת של רבים? אומר רבנו, ואין השפת של רבים, אלא דבר נדיר וברתי רגיל שנכח בו גדול המעלה, שאין דרכו להיות נכח בהספדות ובאם הציבור אחריו מחמת בועק הספצר. וזה שראינו במצרים שאומרים כינות כל שבעת הימים בית הכנסת כלומר רבנו עכשיו חוזר ומתייחס להספדים בתוך השבעה ימים אחרי קבורה כי זה דבר ברור אצלו שלפני קבורה לא מביאים את הגופה לשם אלא בתוך השיבה לימדנו עליהם כו זכות כך אומר הרמבם ואמרנו שמה אותו המקום שקוראין אותו כותל האבלים על מנת כן נבנה ואינו סתם בית כנסת אלא יתנו בבניינו אבל אם נבנה לשם בית הכנסת סתם אסור לומר בו קינה על מת. אלא אם כן היה השפת של רבים עד כאן לשון רבנו. כלומר הדבר פשוט לא שלשבת באבל בתוך השבעה בתוך השבעה בבית בית כנסת לקונן ולשת אסור. רק אם זה רבים כפי שנאמר ומה שנהגו יכול להיות שיחדו חלק מסוים בבית הכנסת שקראו לו כותל האבלים ואולי בנו את אותו חלק על תנאי שיהיה מותר להם הדבר הזה אבל בסתם בית כנסת שלו נבנה על תנאי כזה בוודאי וודאי שאסור לדעת רבנו ומורי מוסיף בעקבות דברי רבנו את מה שנאמר בכהלת רבא על רבי שכשהוא נפטר אשרונ בתמנ שרי כנישתה אז אומר מורי שלא לחשוב שמדובר שהעבירו אותו דרך 18 בתי כנסיות והכניס אותו ל-18 בתי כנסיות זה רבי יהודה הנשיא שהדול בתורה בחוכמה בנציאות בכבוד אלא כפי שמובא בירושלמי בקעין פרק ט הלכה ג ולפי פירוש הרב פני משה שם שעשו לו 18 מעמדות כלומר לאדם רגיל עושים שבעה מעמדות לאדם גדול כל גדולתו כך מרבים במעמדות ורבי עשו 18 מעמדות יוצא איפה שלפי רבנו בוודאי ודאי אסור להכניס גופת הנפטר אפילו לא לחצר בית כנסת כל שכן של בית כנסת וגם מה שהתירו שפת של רבים בבית הכנסת מדובר לאחר קבורה ומדובר שרב גדול מאוד שבאים בגללו רבים זה נקרא השפד רבים אז התירו השפד כזה בית הכנסת או השפד על רב גדול מיוחד במינו שבאים רבים כל בני העיר מתקערים שם אז התירו את ש רבים וכאמור כל זה לאחר קבורה ומהלך השבעה הוסיף מורי הערה מאוד מאוד חשובה שבימינו בוודאי ודאי צריכים מאוד מאוד להיות זהירים ורגישים בעניין הזה של הבעת גופה לתוך בית ה כנסת שלא לחכות את הגויים. יש בזה איסור משום חוקות הגויים שהם מוציאים את מתיהם דווקא מתוך הכנסייה לנוצרים והמסגד למוסלמים. וצריך מאוד מאוד להיזהר בחיקוי הזה של אומות העולם. והנה מרן השולחן ערוך באור החיים סימן קנא בשעיף א' כתב וסתם את דינה ותלמודה ואין משפתים בהם דהיינו בית הכנסת. אלא אם כן יהיה הספד לאחד מגדולי העיר שכל בני העיר מתכפצים ובאים להשפידו או המשנה ברורש עיר קטן י שמת קרובו של הגדול ומחמת זה באים רבים להשפיד בכל כשכן כשהשת הוא על תמיד חכם הארי היה נזהר מאוד שלא לדבר בית הכנסת רק תפילתו אפילו דברי מוסר לא דיבר ואין לי משך דברי חול עד לכך על כל פנים כאן א כבר יש ריקוכמה שכתוב רב העיר גדול העיר ובאמת אנחנו מוצאים בשולחן ערוך יורה דעה סימן שד מ סעיף יט משפידים תלמידי חכמים ונשותיהם בבית הכנסת ובית המדרש אבל לא שאר העם ומדובר בסעיף יט אחרי קבורה במהלך השבעה משתידים תמיד חנו שותיהם בית הכנסת ובית המדרש אבל לא שא אברהם משום שמניחים שבאים רבים רבים והמונים וזה לדעתו נקרא שפד רבים שונה מהרמבם אבל זה עדיין עולה במשהו בקנה אחד עם הגישה התלמודית ובשאיף כו אנחנו כבר מוצאים חכם ועלוף וגאון מכניסים אותו לבית המדרש ומניחים המיטה במקום שהיה דורש דורש וסופדים אותו שם וכשמוציאים המיטה סופדים אותו עד בית הקברות וביום השביעי עולים בית הפרות ומבקרים אותו וכולי. כלומר, מדובר בתשובת גאונים שאנו רואים בזמן הגאונים שחכם ועלוף וגאון מכניסים אותו לבית המדרש ומניחים המיתה. זה מנוגד לדין התלמוד. בוודאי שרבנו לא משקים לזה, אבל זה מה שהיה ומרן הכניס את זה שעלוב גאון הכניס אותו לבית הכנסת. אלא מה? שתוצאה מכך ברור שמתחיל גלגל מנהג ומאפשרים גם לא לאלוף וגאון ובאמת ואיך קוראים בשוט יביע עומר א בחלק ז' יורד דעת סימן לא הוא מביא את את ה את דברי השולחן ערוך ומביא את חוכמת אדם זה הרב דנג שהוא מגדולי הפוסקים האחרונים של חכמי אשכנז וכותב הרב חוכמת אדם ורע עליי המעשה מה שנהגו להכניס מיטת המת לבית הכנסת להספידו מפני שראו שעשו כן לאדונינו מורנו ורבנו הגאון רבן של כל בני הגדולה הגאון מוילנה זכר צדיק לברכה שהידוע מפורסם בכל העולם לגאון וחסיד ויחיד בדורו וממנו למדו לעשות כן למי שרוצים לחדו ועליהם נאמר ותבואו ותטמעו את ארצי ואת מקדשי לא כתוב את מקדשי כתוב את ארצי הוא הוסיף בעת מקדשי כי אם תארצים תמים את מקדשי על אחת כמה וכמה כלומר חוכמת אדם מתנגד שאמרו אם הגאון מבינה מכניסים כן כל אדם ואינו כן הגאון מבינה זה הגאון מבינה גם לזה התלמוד לא יסכים אבל זה כבר מנהג שכבר מתחיל ונזכר בשולחן ערוך וכך רבותיי כדרכו בקודש הרוד יוסף מביא כל מיני פוסקים בן היתר הוא מביא פוסק מהרב אליהו חזן שארער על מה שהיו נוהגים באטר דמר כניס מיטתו של מת לבית הכנסת ולספידו שם שוודאי אין לך איסור גדול מזה להכניס ארון של מת בין איש בין אישה לבית הכנסת בסיים ולעניין אם יש התר להכניס מיטה או ארון של מת שהיה אדם חשוב ומפורסם בעירו מבואר בשולחן ערוך שמספידים תלמיד חכמים בבית הכנסת בבית המדרש אבל לא שאר העם אומר הרב יוסף זה גם הוא לא דייק ובחילה מקבות תורה לא דק שדברי השולחן ערוך הם גבש פת בלבד אבל להכניס ארונו ארונו או מצאת לבית הכנסת אין שום התר אלא לחכם אלוף וגאון כלומר לא סתם רב תלמיד חכמים אלא חכם עלוף וגאון זה לפי השולחן ערוך לפי התלמוד כבר אמרנו לא אבל גם כשלפי המנהג צריך להיות צעירים במסגרת המנהג וכך הוא מביא שרבה של גבעתיים שכבר נפטר רבי יהושע משה עשו מעשה תלמידיו כניסו מתתו לבית הכנסת שם כדי להשתידו וקצת הייתי מחסה לעשות מעשה אבל שמתי יד לפה כלומר בלם את הפה שלו משום שאיך שבוא היה רב שגיים ולמרות הכל אסור כי לפי השולחן ערוך רק חכם עלוף וגאון את תשובתו זו של רבו יוסף הוא כתב למי שהיה רבא של עקרון הרב שלום כאב בגלל שהוא ראה שמכניסים נפטרים בתי כנסת ואמר לו הרב עובד יוסף תמנע אותם מהדבר הזה תמנע אותם ותשמך עליי ותגיד שעשו והוא אומר בצורה כזו ועושים כן כדי לנצוחן בעק רוביהם מנהג זה הם אותיות גיהנום אם נהפך את האותיות מנהג גיהנום ומצווה לבערו שרש אחריו ויפה עשה כבות אותו שעדר כגבר חלתיו למחות כנגד המנהג הזה ואנחנו מוצאים בציצלי עזר הרב אלדברג זכרו ברכה שהיה מגדולי הפוסקים משבים שגם כן מביא את דין התלמוד מביא את השולחן ערוך עם החכם בגאון מביא את חוכמת אדם שקרא תגר נגד המנהג ולמעשה בקשר להכנסת מיצת רבעיר או גדול הדור וכדומה לבית הכנסת על מנת להגדיל ש המשפט עליו מצינו מנהגים שונים בכך כלומר באמת כגישה אצל השקבים כבר יש גישה שהם אם מדובר ברב העיר הם מעשרים את זה כן לא כולם הוא מביא מחלוקת בעניין הזה זה ברור שזה לא טוען את הש שחן ערוך אבל אצל השכזים כבר מוצא את הדבר הזה והוא מתפלא והוא אומר הוא מתפלא והוא אומר שעל הספרדים הוא אומר כעת ראינו ששתנה מן הקצח ספרדים ומכניסים ארונו של הרב הראשון ציון לבית הכנסת כלומר הוא טמע על השרדים שכבר צהם המנהג מתחרשם ומכניסים את הראשון ציון לבית הכנסת ככה הוא אומר אבל על כל פנים ברור מעל לכל ספק של אדם רגיל שהוא לא בגדר חכם אלוף או גדול בתורה מופלג שוודאי ודאי לא מכניסים אותו לבית כנסת ואין לומר לפי שיטת התלמוד שוודאי גם זה לחלוטין לא מכאן אנו צריכים לדעת לעמוד על המשמר כיוון שההמונים מפתחים בדבר הזה רגישו ואז אומרים מה את זה הכנסת את זה לא הכנסת ואין לדברים האלה סוף ומשום כך בתימן למשל לא היו בכלל בכלל עוברים דרך בית הכנסת אפלו לגברים אפילו לגברים לא היו עוברים דרך בתי הכנסת רק כאן התחילו לעבור ליד בתי הכנסת ולכן אנחנו עומדים על המשמר שזה יהיה בחוץ ואפילו לא בחצר בית הכנסת אלא בחוץ אנחנו משתדלים כל מה שיותר שיהיה בחוץ אלא אם כן אין אפשרות בחוץ אלא בחצר בית הכנסת אבל ודאי ודאי לא בלא לא במבואה של בית הכנסת לא ודאי ודאי לא בית כנסת צריכים מאוד מאוד להיות זהירים בדבר הזה אבל עוד יותר שאצל אנשים כבר מתחילים להעביר אותם דרך בית הכנסת בוודאי ודאי שזה לא טוען את ההלכה שכן את הנשים ותמוד שם מרים ותקבר שם סמוך למיתתה קבורתה ואין להעמיד את מיטת האישה ברחוב כך שכל המנהגים האלה הם חרסומים בגדר ההלכה ואשרי האדם שעומד על המשמר אבל מתוך זהירות לא לגרום מחלוקת כי הרגישות גבוהה אבל טוב שנדע את ההלכה ומי שהולך בדרך השם אז אדרבה ואדרבה הוא מקדש עם שמיים רבים רבי ח