האם זה תלוי בסוג כתובת הקעקע (זימתי, אלילי ואחרים) ובמיקומו על חלקי גוף שונים כולל אזורים מוצנעים?
האם מותר להניח תפילין ביד האחרת הנקייה מכתובת הקעקע?
הניתן להשוות לכאורה את מצוות ברית המילה בגופו של הזכר לנוהג האלילי של קעקוע צורות על גופם של בני אדם?
מה ניתן לעשות ע"מ לצמצם את הרהורי עבירה המתעוררים כאשר רואים כתובות אלו בבואו להניח תפילין?
מסמך תדרוך: סוגיית קעקועים והנחת תפילין על פי מקורות הלכתיים
מקור: קטעים מתוך "הטקסט שהודבק" (כפי שנמסר)
תאריך: 25 במאי 2024
נושא מרכזי: הדיון ההלכתי סביב שאלת הנחת תפילין על ידי אדם בעל קעקועים, תוך התייחסות למקורות הקדומים של תופעת הקעקועים, עמדת ההלכה כלפיהם, וההשלכות של קעקועים מסוגים שונים על קיום מצוות.
נקודות עיקריות וציטוטים:
- הרקע ההיסטורי וההלכתי של קעקועים:
- הכותב פותח בהתייחסות לשאלת בחור בעל קעקוע על זרועו השמאלית בנוגע להנחת תפילין.
- טרם מתן תשובה ישירה, מובאת סקירה של תופעת הקעקועים, המוצגת כ"דבר פרימיטיבי, ישן נושן אלילי קדמון מאז שבא אנושות לעולם."
- הקעקועים הקדומים נתפסו כסמל של עבדות לאלילים: "מן הרגע שבני אדם היו בדעה שהם נשלטים על ידי כל מיני אלילים אז היו עושים כתובות קעקעה כדי לקבוע באופן קבוע כי הקעקוע הוא יש בו קביעות שהם עבדדים שהם עבדים לאותם אלילים."
- התורה אוסרת בתכלית האיסור עשיית כתובת קעקע, בניגוד לברית מילה שמהווה "סימן של יהדות בגוף."
- הכותב מצביע על הקשר בין קעקועים לבין עבדות (סימון עבדים על ידי אדוניהם) ולזוועות השואה (קעקוע מספרים על ידי הנאצים כדי לשלול את צלם האנוש).
- הוא מבקר את "האופנה הנוראית של ימינו" בה בני נוער עושים קעקועים מבלי להבין את משמעותם האלילית וההשלכות העתידיות. "כל נער ונערה חושבים שהם נמצאים כעת בשיא התענוגות שלהם תפיסת עולמם היא חשבית מאוד מאוד היא איננה רואה את הנולד ועושים כל מיני כתובות קעקע בחלקי הגוף מהם ערבתיות ומהם אליליות מבלי שהם יודעים שהם אליליות מה הם מפלצתיות בחיות לב הדברים האלה ואפילו בחלקים מאוד מאוד אינטימים."
- הנחת תפילין במצב של קעקוע שאינו מגונה:
- לגבי קעקוע "לא דרכון ולא משהו מפלצתי" המצוי על הקיבורת או הזרוע, נפסק כי "לא יכול להפריע לקיום המצווה של הנחת תפילין ולחיבור האדם לאביו שבשמיים ואין זה מעכב."
- יחד עם זאת, מודגש הצורך למצוא דרך "איך להשתחרר מאותה כתובת קעקע," אך הדבר אינו מונע לחלוטין את הנחת התפילין.
- הבעיה עם קעקועים בעלי אופי מגונה ("ערבותיות"):
- "אבל הבעיה מתחילה אם יש כתובות קעקה ערבותיות. שם הבעיה מתחילה."
- הכותב מסתמך על דברי הרמב"ם בהלכות תפילין (פרק רביעי, הלכה כ"ג) ופירושם, לפיהם "לא ילבש אדם תפילין עד שיכסה עריל בגדיו."
- הפרשנים מסבירים כי כיסוי הערווה נדרש לא רק בלבוש חיצוני אלא גם כיסוי הערבה עצמה, שכן אפילו לבוש תחתון ("חלוק אנטרי") אינו מספיק. "צריך כיסוי ערבתו כי החלוק האנטרי תחתון מלמטה עדיין הוא בגדר ליבו רואה את הערה ולכן צריך כיסוי הערה בנוסף לחלוק וילבש בגדיו אומרים המפרשים לא די בכיסוי הערבה אלא גם צריך לבוש בגדיו."
- בהשאלה מכך, עולה השאלה לגבי ראיית ערווה, אפילו "בעששית" (מבעד לזכוכית), שאסורה בעת קריאת שמע, תפילה והנחת תפילין.
- ישנה הבחנה בין ראיית ערווה עצמה לבין ראיית תמונה של ערווה, כאשר הראשונה חמורה יותר ("מבחינת תואבה לחלוטין") והשנייה נחשבת כגורם לגירוי והרהור.
- הרהורי תאוות אישה בעת הנחת תפילין:
- השולחן ערוך (סימן לח, אור החיים, סעיף ד) פוסק כי "המניח תפילין צריך להיזהר מהרהור תהרת אישה."
- מקור הדין הוא מהירושלמי, אך הרמב"ם לא הביא הלכה זו.
- הגהת הרמ"א מוסיפה כי "אם איך שלו ולא הרורין זה הרמא אומר מותר שלא להניחם," כלומר, במצב של התקפות חזקות של הרהורי נשים, עדיף שלא להניח תפילין.
- המשנה ברורה מסביר כי יש להשתדל בכל כוח להימנע מהרהורים ולהסיח את הדעת לדברי תורה ויראת שמיים.
- עולה החשש שאם ניקח את ההחמרה הזו כפשוטה, "כמעט הרבה בני אדם לא יצטרכו להניח תפילין כי הם נתקפים מדי פעם פעם בהרורים."
- לכן, הדגש הוא על קידוש עצמי והתרחקות מגורמים להרהורים, אך אם אין אפשרות, יש להתאמץ להימנע מהם בעת הנחת התפילין.
- השלכה על קעקוע של אישה ערומה:
- במקרה של קעקוע של אישה ערומה, "קשה להגיד שלכל הדעות זה בבחינת רואה ערבה בעששית," אך ברור שזהו "בגדר גורם להרהורים להרורים שוודאי לכתחילה אסור לו לאדם להניח תפילין תוך שהוא מאורער בהרורי תאוות נשים."
- פתרונות אפשריים והמלצות:
- אם יש קעקוע מגונה, "אם הוא יכול לטשטש את אותה כתובת קעקעה אפילו על ידי זה שישים שמה צבע חנה שמחזיק כמה ימים אבל בלי גבשושית... כל מה שיכול לטשטש שיתשטש."
- בכל מקרה, מומלץ להניח תפילין "בעצימת עיניים לפחות לפחות שיהיה מוכן שלחלוטין לחלוטין לא יראה את אותה תמונה בזמן שהוא מניח תילין."
- הכותב מסכם בקריאה להתקדשות ולהיות עם קדוש.
מסקנות עיקריות:
- ההלכה רואה בחומרה את תופעת הקעקועים בשל מקורותיה האליליים וההשלכות הרוחניות שלה.
- קעקוע שאינו בעל תוכן מגונה או אלילי, המצוי על הזרוע, אינו מונע כשלעצמו את הנחת התפילין, אך יש לשאוף להיפטרו.
- קעקוע בעל תוכן מגונה (כגון דמות אישה ערומה) מהווה בעיה הלכתית משמעותית בהקשר של הנחת תפילין, בשל איסור ראיית ערווה והחשש להרהורי תאוות.
- יש לנקוט באמצעים כדי לטשטש קעקועים מגונים בעת הנחת תפילין, ובכל מקרה להניחם תוך הימנעות מראיית הקעקוע ומחשבות מגונות.
המלצות:
- יש להמשיך ולעודד פעולות חינוכיות כנגד תופעת הקעקועים בקרב בני הנוער, תוך הסברה על מקורותיה והשפעותיה.
- במקרה של אדם בעל קעקוע מגונה המעוניין להניח תפילין, יש להדריכו לגבי הדרכים המותרות לטשטוש הקעקוע וההקפדה על טהרת המחשבה בעת המצווה.
- יש להדגיש את החשיבות של קיום מצוות התפילין גם במצבים מורכבים אלו, תוך הקפדה על ההלכות הרלוונטיות
Full text
תכנים לקריאה נוספת
המגלח את פאות הצדעיים, האם מותר למנות אותו כשליח ציבור?
מהם, לשיטת הרמב"ם, דרגות גילוח ותספורת של הצדעיים וההתייחסות ההלכתית אליהם?
היש הבדל בין דינו של המגלח כתוצאה מאי ידיעת ההלכה לבין המגלח כבעיטה בהלכה?
מהם הדרכים להתמודד עם התסמונת של הרפיון באמונה תוך היגררות לאופנות משונות של "העולם הגדול"?
תכלית האדם
יש הבדל בתכלית האדם בעולם בין גבר לאישה? שהרי תפקידם הוא שונה, ויש מצוות וחיובים שהם רק לגברים?
בית המקדש ומשיח
לכבוד הרב האם לשיטת הרמב"ם יתכן שבית המקדש יבנה קודם למלכות בית דוד, או שדעתו היא שחייב להיבנות אך ורק על ידי המלך המשיח? אמנם בירושלמי כתוב שבית המקדש יבנה קודם למלכות בית דוד. מצד שני בהלכות מלכים פרק יא הרמב"ם אומר שמשיח יבנה בית המקדש. מצד שלישי בפרק י"ב הוא כותב שלא נדע איך יהיו הדברים עד שיהיו, ולא ברור האם זה רק על סדר ביאת אליהו הנביא וכיו"ב או גם על העניינים שבפרק י"א. השאלה היא האם הרמב"ם בפרק י"א התכוון להכריע הלכה בעניין ולקבוע שהמקדש יבנה בהכרח רק על ידי המשיח, או שלשיטת הרמב"ם גם בעניין זה לא נדע איך יהיה עד שיהיה?
למה?
שלום כבוד הרב
רציתי לשאול את הרב האם אנו בני אדם יכולים לדעת מהי הסיבה שה' ברא אותנו
ספרי אמונה
שלום לכבוד הרב!
1. איזה ספרים ממליץ הרב ללימוד אמונה?
2. האם זה נכון שמי שלא לומד את ספרי הרב קוק זצ"ל לא יגיע לדרגת אמונה ויראת שמים כמו מי שכן לומד בספרי הרב קוק? והאם אי אפשר לקבל אמונה ויראת שמים מבלי לקרוא בספרי הרב קוק?
"וכל דצריך לפסח ייתי ויפסח"-האומנם, והרי הפסח אינו נאכל אלא למנוייו?
היש בקריאה זו פניה אל אותם שאינם בני ברית הרוצים להתגייר ולהסתופף בצילה של החירות מהיצרים?