יום טוב
ילמדנו רבנו
שכחתי לחבר פלטת חשמל מבעוד יום,
1 האם מותר לחבר פלטה חשמל ביום טוב לשקע ישירות
ללא שעון שבת?
2 איך יחס ההלכה לחשמל,
האם אפשרי לטעון שחשמל= אש ולכן יהיה מותר להעביר/להבעיר ביום טוב לפי רבנו ?
ילמדנו רבנו
שכחתי לחבר פלטת חשמל מבעוד יום,
1 האם מותר לחבר פלטה חשמל ביום טוב לשקע ישירות
ללא שעון שבת?
2 איך יחס ההלכה לחשמל,
האם אפשרי לטעון שחשמל= אש ולכן יהיה מותר להעביר/להבעיר ביום טוב לפי רבנו ?
כבוד הרב , שנה טובה וגמר חתימה טובה .
שאלתי : האם יש צד היתר לבשל או להכין מיום טוב הראשון של ראש השנה ליום טוב שני של ראש השנה ?
א. בגלל דין של יומא אריכתא דהיינו שרואים ביומיים אלה כיום אחד ארוך ,
ב. עקב המחלוקת אם יו"ט הראשון או השני הוא מדאורייתא .
ג. כך נהגנו תמיד בבית אבא , האם עלי לשנות בגלל כל מיני חומרות הבאים עלינו בכל עת ?
בברכת התורה
בעזרהי"ת שבוע טוב. ביו"ט ב' של שבועות בעיר אומאן שבאוקייאנה עמדנו בפני השאלה, כיצד ינהגו בני א"י המתארחים באומאן, כאשר הישוב שבו נמצא הציון אינו ישוב ישראל אלא ישוב שכולו של גויים. יש כמה בחורים ואברכים ישראלים שגרים שם בקביעות בבחינת הולך ובא, מהארץ לשם וחוזר. שלושה מיניינים באו לשם מארה"ב, צרפת וכו'. חוץ מהנ"ל היום מהארץ כ 1000 איש. הבעיה התעוררה כאשר ביו"ט ב' רצו חלק מהישראלים לנסוע לציון הבעש"ט (יום ההילולא שלו). מה שבפועל קרה: הישראלים הניחו תפילין בפרהסיא והתפללו במניין כשלצידם במניינים סמוכים התפללו בני חו"ל תפילת יו"ט.
א. מה לדעתכם ע"פ ההלכה יש לנהוג במקרה זה.
למארי ערוסי שלום אנחנו שבעה מישראל נמצאים בחו"ל אתנו נמצאים עוד ארבעה מקומיים בכל העיר אין יהודים איך עלינו להתפלל ביום טוב שני של שבועות במנין
האם כיוון המכשיר ביו"ט כאשר הלהבה דולקת מותרת משום שנחשבת גרמא או אסורה משום קירוב כיבוי?
מלאכת כיבוי, האם מותרת ביו"ט משום אוכל נפש או שסיבה זו אינה רלוונטית ואסורה בכל מקרה?
היש לחשוש בהנמכת הלהבה משום איסור כיבוי כמו המסיר שמן מן הנר או שמדובר בהקטנת קצב זרימת הגז?
לק"י שלום וברכה, כבודו הרב. ההלכה נראה ברורה מאוד שמותר לסכך עם נסרים שרחבן היא פחות מד' טפחים. זה הפסק תלמודי וגם במשנתו של רבנו. אבל הערוך השלחן בס' תרכט:ל-לג מביא את דברי מרן שאף על פי כן לא נהגו והוא גם כותב ש גזרת תקרה היא על נסרים פחות מד' ושזהו "פשיטא". מה הדין האמיתי? האם מותר לסכך בנסרים לעומת דברי מרן? תודה מראש
האם לדעת רבנו חייב אדם לאכול בשר?
שהרי נאמר בהלכות שביתת יום טוב פרק שישי הלכה יח' נאמר: אין שמחה אלא בבשר ויין...
ובהלכות שבועות פרק שישי הלכה יא' נאמר (על מי נשבע לא לאכול בשר): הרי אתה מבטל שמחת יום טוב...
אם אדם לא מתכוון לבשל מיו"ט לשבת, כי הכל מוכן לפני כן חוץ מהדלקת נר שבת ויו"ט. האם צריך עירוב תבשילין בברכה. למה? האם זה לא ברכה לבטלה? כי הרי הוא לא עושה כלום...
האם בליל שבת או יו"ט מותר לשתות לפני הקידוש? ומה הדין אם מחכים לאורחים?
האם כשהזמן מתארך ללא שתייה אין כאן פגיעה במצוות עונג שבת?
מי שהכין כל האוכל מערב יו"ט, האם צריך לעשות עירוב תבשילין עם ברכה או אין צורך?
מה דעתך ומה דעתו של מארי?