הכנת קפה ע"י גוי
לכבוד הרב שלום! יש לי פועלים ערבים, שאלתי היא האם מותר לי לשתות קפה שהוכן על ידם או שאין בכך משום בישול נוכרי? (המוצרים כשרים והם שלי). שאלה נוספת מה נכלל בהגדרת "לא תחונם"?
האם בנסיבות אלו רשאי מקבל העבודה לדחות את בקשת הקבלן לתמורה כלשהי?
במקרה שמקבל העבודה אינו מוכן לשלם, האם רשאי הקבלן להרוס את התוספת שבצע מעבר לתוכניות?
מה מייחד את תורת ישראל בנסיבות שכאלה לעומת דיני סדום?
לכבוד הרב שלום! יש לי פועלים ערבים, שאלתי היא האם מותר לי לשתות קפה שהוכן על ידם או שאין בכך משום בישול נוכרי? (המוצרים כשרים והם שלי). שאלה נוספת מה נכלל בהגדרת "לא תחונם"?
שלום רב, לשיטת הרמב"ם,
1. האם מספיק שיהודי מפעיל את התנור וגוי ישמעאלי עושה את שאר העבודה או שצריך היהודי לעשות את כל הפעולה בעצמו מתחילה ועד סוף?
2. האם יש הבדל בין פת לשאר דברים, כגון, עוף בגריל מסתובב, בורקס, וכ"ו?
3. על מה/מי יש לסמוך בבתי מלון, הן בחול והן בשבת?
תודה מראש לרב, הי"ו.
האם מותר מישהו שהתגייר לבחור מה המסורת שהוא רוצה ללכת? מה רבנו אומר על העניין, גם מה אומר השולחן ערוך בעניין זה? אני מעריך את הזמן של הרב לענות על השאלה שלי.
האם הכניסה לימקא ירושלים מותרת לצורך לימודי רפואה ראיתי שבעיקרון המקום הוא מקום נצרות
תודה
לכבוד הרב האם במשנת הרמב"ם יש הבחנה סגולית בין גויים ליהודים, כמו שיטתם של המקובלים ובעלי החסידות על ההבדלים בין נשמה של יהודי לגוי וכו', או שלשיטתו עיקר ההבדל הוא במעשים או בכך שה' בחר בנו כעם אבל לאו דוקא בגלל יתרון סגולי? עצם בחירתו של הקב"ה במנהיג, בעם או בכל דבר אחר אינו דוקא משיקולים רציונליים המובנים בשכלנו, ואינו בהכרח בגלל שהמנהיג או בחיר ה' הוא הטוב ביותר. נסתרות דרכי ה'. למשל המלכים והמנהיגים שנבחרו אינם בהכרח המוכשרים ביותר - יתכן שבדורו של שאול היו מלכים מוכשרים יותר אבל ה' על פי רצונו בחר בשאול ואיננו יודעים דעת עליון.
לכבוד הרב שלום!! בהלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פוסק הרב בפרק ג', הלכה יח' :" וכן אסור לצור דמות חמה ולבנה כוכבים ומזלות ומלאכים, שנאמר "לא תעשון, איתי" (שמות כ, יט)-- לא תעשון כדמות שמשין המשמשין לפניי במרום, ואפילו על הלוח." - שאלתי היא, האם בימינו אלו, כשאין עבודה לצורות אלו (ואולי רק בארצות הרחוקות, אשר להן אין קשר לחיינו המעשיים), מותר הדבר? וגם, בפרק ו', הלכה יד': " טבעת של עבודה זרה שנתערבה במאה טבעות, ונפלו שתיים מהן לים הגדול -- הותרו כולן, שאני אומר אותה הטבעת הייתה בכלל השתיים שנפלו. " - כיצד פוסק הרב כך?
כתב מרן בסימן רסח "... הרי זה גר אפילו נודע שבשביל דבר הוא מתגיר הואיל ומל וטבל יצא מכלל העובדי כוכבים וחוששים לו עד שתתברר צדקתו ואפילו חזר ועבד עבודת כוכבים הרי הוא כישראל מומר שקידושיו קידושין"
א. מה כוונת מרן "וחוששים לו עד שתתברר צדקתו"?
ב. האם הרמ"א מודה למרן? (שהרי שתק שם גבי הדין הזה)
ג. האם יש אחרונים (וגם ראשונים?) החולקים על מרן בזה? נושא אחר:
ד. האם מותר לי להכנס לבית הכסא עם "מחברת עוונות" (שבה אני כותב העבירות לזכרון כמוזכר בשערי תשובה)? אפילו שמתוך הדברים אפשר ללמוד הלכה? (שמתוך שרשום כך וכך עשיתי אפשר להבין שאסור...)
אני לומד יוונית באוניברסיטה
וחייב לקנות ספר איפה שיש הרבה ציטוטים מברית החדשה
האם אני יכול לקנות ספר כזה
1) האם מותר לומר ישו או ישוע שהרי הרמב"ם בהל' ע"ז פ"ה ה"י כתוב "אפילו להזכיר שם עבודת כוכבים שלא דרך שבועה אסור שנאמר לא תזכירו". א"כ איך הרמב"ם בהל' מלכים כותב "אף ישוע הנוצרי שדימה שיהיה משיח ונהרג בבית דין" והרי אסור להזכיר שם עבודה זרה ואת ישוע עשו אלהים או שמא יש חילוק בין אם אני אומר ישו או ישוע?