שפשוף הגוף בלימון ע"מ להוריד חום- האם נכלל בגדר בל תשחית? המותר להתרפא בפרי ערלה?

שאל השואל ואמר שבנו הקטן חלה ויש לו חום באמו של אותו שואל שהיא אישה מבוגרת אמרה לו לקחת לימון ולמרוח את הלימון בכפיו בכפות רגליו ידיו של התינוק כדי שזה יועיל לו לתרופה ולסילוק החום ושאלתו היא כפולה א' האם אין בזה גדר בתשחית שמה אולי מה התרופה הזו היא נקראת תרופת סבתא ב האם מותר לו בלימון של אורלה כי לא היה לו באותו רגע אלא לימון של אורלה והתשובה בשתי השאלות האלה. א' אין בזה משום איסור בתשעית. ב' אר למרוח את הלימון אורלה לצורך התרופה הזו. ואמנם עלינו לדעת שכבר בתלמוד מסופר על אמורה שמרח פרי אורלה בביתו שחלתה והדבר הזה היה מותר בגלל שתי סיבות א' נכון שאסור להתרפא באיסור בדבר האסור אבל בפיקוח נפש בוודאי מותר כשאין פיקוח נפש או ספק פיקוח נפש הוא מדובר באיסור דאורייתא אזי אסור להתרפא בדברים האסורים אדם שיש לו חום אי אפשר לבוא לומר שהוא כבר בגדר של פיקוח נפש או ספק פיקוח נפש אבל מותר לו לטפל לטפל בדבר אסור שלא כדרך הנעתו של אותו דבר אסור ומה דרך הנעתו של הפרי אכילתו ולא על ידי מריחתו בגוף האדם למרוח בגוף האדם זה נקרא שלו כדרך הנאתו ושלו כדרך הנאתו מותר ומשום כך אותו המוראה למרות שלא נאמר שביתו הייתה בגדר של סכנה או ספק סכנה מותר היה לו למרוח את הפרי בגופה אף על פי שהפרי היה של אורלה, כיוון שכאמור זה נקרא שלא כדרך ההנאה ומותר שלא כדרך ההנאה להתרפא בייסורים. אלא שאנחנו מגיעים עכשיו לשאלה הראשונה. האם זה בגדר תרופה שנתיר איסור בל תשע או שמה זה תרוכות סבתא שאין היתר להשחיט אותם? והתשובה היא גם בעניין זה היא כפולה. א' תרופת סבתא זו היא כנאה לא נופלת בקטגוריה של תרופת סבתא שאומרים את זה בצורה מזלזלת, אלא יש בה אפילו הגיון וניסיון החיים. כי בענייני תרופות לוקחים הרבה פעמים את הניסיון בחיים. וכאן ההיגיון והניסיון בחיים מסייעים להאמין או להעריך שאכן באמת יש בזה תועלת רפואית כי באמת בלימון יש ויטמין C וויטמין C כוחות טוב כשיש חום ואם אדם יקח לימון בת וישתה זה חשוב לו כדי לסלק את החום מעליו ומה לי אם הויטמין C יחדור דרך הגרון באמצעות שתייה. ומעם הויטמין C יחדור דרך נקבוביות האור. כי כיוון שהקדוש ברוך הוא ברא את גוף האדם נקבים נקבים וחללים חללים אם כן דרך אותם נקבים חודר הנוזל שיש בו כאמור ויטמין C הוא מועיל אז כאמור יש בזה הגיון וגם יש בזה ניסיון שמעשים שעשו וראו שזה תמיד מועיל ועליהם לדעת שבתרופות שלכאורה הלא קונבנציאלויות אזי המבדק שלהן הוא הניסיון ואם רואים ממש כל פעם שזה מועיל אז ודאי ודאי שאי אפשר להתייחס לתרופה כזו בזלזול זאת ועוד נראה שבשביל איסור בל תשחית די לנו אם יש תועלת מסוימת בדבר כדי לסלק את איסור בתשע ולכן נניח נניח שאין בזה לא היגיון ולא ניסיון והאדם נרגע כתוצאה מכך האדם החולה נרגע כתוצאה מכך ול אפילו מבחינה פסיכולוגית אחרי צורך כזה בתועלת כזו כבר מסלקים את האיסור של בל תשחית, דוחים את האיסור של בל תשחית. ומצאנו שאכן באמת לקחו בחשבון צרכים פסיכולוגיים כדי להתיר ייסורים, לא מבעיה. חולה מסוכן שאומר שיכבו את האור בשבת. למרות שלכאורה זה לא אמור להפריע. לו אבל בגלל הצורך הפסיכולוגי והוא חולה מסוכן עושים את זה אבל שם זה גדר שכוח נפש עושים הכל בשביל ליישב את דעתו כי אם דעתו אינה מיושבת תערב דעתו זה חלק בלתי נפרד מההדרדרות של החיים שלו שאולי עלול הוא למות קוצאה מכך אבל לא רק זה מצאנו שיוצאים ביום שבת עם קמיע מומחה דהיינו שכבר יש ונוצר נוצרת הודעה בקרב רבים שקמיע מסוג כזה הוא מועיל כך נצרה בתודעה של רבים זה עזרה לפלוני עזר לפלמוניס הוא גם הקמיע אז אפילו מי שלא מתעסק עם קמאות אבל מחר ומדובר בקמע מומחה יוצאים כי זה גם צורך פסיכולוגי וזה חשוב גם צורך פסיכולוגי הוא חשוב לצורך הבריאות אם כן איפה כל שיש תועלת בשימוש הזה של המריחה בנימון באדם גם אם היא לא תועלת רפואית היא מסלקת את האיסור של בל תשחית רבי חנינגש