בהמשך לשאלה על תורמת איברים

באילו נסיבות גזרו חכמי ישראל שלא יטלו תרופות מחשש שחיקת סמנים?

אדם החש בראשו ממיחוש בעל אופי חולף, האם נכלל בהגדרת בריא או חולה שאין בו סכנה?

האם נטילת תוספי מזון לשמירת בריאות ומניעת חוליים נכללים בגזירת חז"ל הנ"ל?

מי קובע את נורמת ההתנהגות של הפרט עד כדי קיטלוגו כ"שוטה" (חולה נפש), האם ביחס שונה לערכי החברה ממנה הוא בא?

כיצד נתייחס לאדם דיכאוני ומופנם, האם בגלל זה לא נצרפו למנין או לא ניתן תוקף למעשיו הקניניים?

מי שנקלע להתקפת טירוף, למרות שלפעמים הוא מתנהג באופן נורמלי, האם נקבע שהוא "בלתי שפיט" למרות שהוא מסוכן לציבור?

מה נכלל בהגדרת תרופות, האם דווקא תרופות קונוונציונליות או אף כאלו שהנסיון מוכיח את יעילותם?

מהם הגדרים של איסור בל תשחית, האם נדחה איסור זה מכל דבר המביא תועלת ואף צורך פסיכולוגי המועיל למתרפא בו?

האם שפשוף ומריחת פרי הלימון על הגוף נחשב כדרך הנאתו ויאסר השימוש בפרי ערלה?