לגלות אחריות מנהיגותית על מנת למגר את מגיפת הקורונה

אינני בא ללמד סנגוריה על הממשלה, קטונתי באמת לדעת האם באמת היו כישלונות ואיזה היקף של כישלונות. אני כהדיוט כמו הרבה מאתנו לא רק היושבים בציון אלא בכל העולם כולו, רואים כיצד העניין הזה של הקורונה הוא תעלומה אדירה, חודשים כבר אנחנו בתוך הקורונה הזה, וכל מדעניי העולם מנסים להתמודד עם הנגיף הזה ולא יכלו, חרטומי מצרים השכילו להבין בזמנם שראו נגיף משונה אמרו 'אצבע אלוהים היא' למרות שבראשית דרכם ניסו להתכחש לדרכו של משה רבנו.

 

מגפה זוהי מלחמה ובמלחמה לא מבקרים, בזמן זה צריך ליכוד של כל כוחות האומה. הביקורת צריכה להיות עניינית ודיסקרטית כדי לא להביך את העם. אם תהיה ביקורת רצינית על ההתנהלות ישאירו את זה לאחר מכן. מה אנחנו רואים בחיינו הפוליטים אנחנו רואים איזה ביקורת שחצנית נשכנית נוראית ולא שאני עכשיו חס על הנרדפים. אני חס על העם היושב בציון, כשהוא שומע דברים כאלה איך אנחנו רוצים שאכן באמת נשמע להוראות.

 

אם בארזים נפלה שלבת, מה יגידו אזובי הקיר? אם הבג"ץ נותן הכשר להפגנות כאילו בהפגנות הנגיף בוודאי פוחד, כביכול הוא יודע שזה לשם שמיים ושאין דבר יותר נעלה מאשר זכות ההפגנה ושם הוא כביכול לא פועל, כשמדובר בהפגנות אין וירוס מאחר והבג"ץ נתן לזה הכשר. אני אומר את הדברים בצורה צינית כי כואב לי הלב, איזה מן הבל ורעות רוח, וכי באמת בגלל זכות ההפגנה אתם שופטי הבג"ץ מוכנים לאמר שזה בגדר יהרג ואל יעבור שזה קידוש שם הדמוקרטיה?! איפה נשמע דבר כזה? במיוחד שיהרג ואל יעבור הוא מופנה לאדם עצמו ולא שמותר לאדם להרוג אחרים ולא יעבור, בהפגנות מסכנים אחרים גם כן.  ואחרי הבג"ץ הבד"ץ במרכאות כאילו תפילות במקומות מסוימים יש צורך לעשות אותם בכל מחיר, איפה נשמר דבר כזה? איפה נשמע דבר כזה בתורת ישראל? הרי חמירא סכנתא מאיסורא הרי קדושת החיים בתורת ישראל אין לך יותר ממנה, הרי מחללים את השבת מחללים את יום הכיפורים כל שכן לבטל תפילה בציבור או כל מיני דברים כאלה רק בשביל לשמור על הבריאות של הפרטים וכל מכן של העם כולו.