שכח ואכל ביום תענית אסתר שהוקדמה ליום ה', האם רשאי להתענות למחרת (ערב שבת)?

היום יום חמישי יא אדר ב צום תענית אסתר מוקדם הועיל וביום שבת קודש הבא לנו טובה 13 באדר באדר ב והועיל זה מטענים בשבת הקדמנו את התענית ליום חמישי זה ושאל השואל מה דינו של אדם אשר שכח ואכל ביום חמישי זה משום שלא ידע שהיום תענית אסתר מוקדמת הוא או קבוצת בני אדם שחר לא נתנו את דעתם שהיום זו תענית האם ימשיכו לצום כדין כל צום וצום? שאם אדם שכח בשאר הצומות ואכל, מפסיק באותו זמן הוא ממשיך לטענות עד סוף היום, או שמה, יש לתענית זו דין שונה. באמת אנחנו מוצאים במשנה ברורה בסימן תרפו סעיף קטן ג' שמתייחס אל מה שנאמר בדברי מרן בחנוכה ופורים מותר לטענות לפניהם ולאחריהם מטענים ב1 באדר ואם חל פורים באחד בשבת מקדימין לטענות ביום חמישי ו עיף קטן ג נאמר על ידה משנה ברורה ומי שהיה בדרך ושכח שמטענים ביום חמישי ואכל ובלילה בא לביתו ושמע שהעולם התענו היום יתענה למחר בערב שבת זאת אומרת יש כאן בשם אחרונים המשנה ברורה מביא שאכן אם טאה היום ואכל יאכל ימשיך לאכול היום ומחר ביום שישי יתענה במקום התענית שהיום לא עלתה לו לא עלתה לו גם הרב עודה יוסף כותב בחזון עובדיה את הדברים הבאים חזון עובדיה על פורים אה דף עמוד מב אומר הרב עוד יוסף וכשח יג באדר בשבת והקדימו התעניס ליום חמישי המטעו ואכלו ביום חמישי טוב שהתענו ביום שישי ובאמת הרודב כדרכו בקודש שאינו רואה הכל מכל קול לבין ראשונים ובין אחרונים מביא מקורות מהראשונים מהרשבה וכי יוצא בו שבכלל היו נוהגים להטענות ביום שישי עם 13 באדר חל בשבת שלא היו מתעמנים בחמישי אלא בשישי ולכן כשטעו ואכלו בחמישי שהוא תענית אסר מוקדם שלא כפיותם ראשונים אלא מקדימים ביום חמישי אז הוא אומר הועיל ויש ראשונים שאומרים שמתענים ביום שישי והועיל בכל התענית הזו עם מנהג אז שיצאו ביום שישי רק יזהר שלא יכנס לש בת כשהוא עונה אבל אחרי בקשת המחילה ניתן להעיר שתי הערות א' שנראה לנו דעתנו שזה לא שיטת רבנו ותכף נחסוף את שיטת רבנו ודבר שני ש אחרי בקשת המחילה נראה שלכאורה שורת הדין לא מגיעה למסקנה כזו או לא מביאה למסקנה כזו לך שנדע מה תיבה של כל תענית אסתר ומתי בכלל יהיו נגע ואז לכאורה נקבל מבט אחר איך להתייחס לג להתייחס לצום הזה הנה נתחיל רבותיי בדברי רבנו פרק חמישי מהלכות תעניות. הלכה חמישית. ונהגו כל ישראל בזמנים אלו להתענות ב-13 באדר. זכר לתענית שנתענו בימי המן, שנאמר דברי הצומות וזעקתם. ואם חל 13 באדר להיות בשבת, מקדימים ומטענים בחמישי. שהוא אחד עשה. אבל אחד מארבעה צומות שחל להיות בשבת דוחין אותו לאחר השבת. חל להיות בערב שבת מתענין בערב שבת ובכל הצומות האלו וכולי וכולי. הנה רבנו כתב בצחות לשונו ונהגו כל ישראל בזמנים אלו לטענות 13 באדר בזמנים אלו, מה כוונת רבנו בזמנים אלו נהגו לטענות תענית אסתר זו? אין זאת אלא שהוא מתכוון לתקופת הגאונים ותקופתו שלו להבדיל מתקופת המשנה שהדבר פשוט שהמשנה התייחסה לבני כברים שמקדימים את קריאת המגילה ולא התייחסה כלל כלל לתעמית אסתר ב1 וודאי ודאי לא כשהיא מוקדמת וגם המשנה התאחסה לתעניות שחלו בשבת תעניות החורבן שמאחרים ולא מקדימים ולא התייחס כלל אוכלל לתענית אסתר משמע שתענית אסתר זו עד לא לא נהגו אותה בתקופת המשנה. גם לא בתלמודים, לא בבלי ולא ירושלמי, אין לה זכר. זאת אומרת שדברי רבנו שאומר שכתב בזמנים אלו הם דברים מדוקדקים מאוד. כי אנחנו רואים את זכרה של תענית אסתר בספרות הגאונים בתנחומה, שזה ספרות גאונים. בשאילטות זה ספרות גאונים. רב עמרם גאון ספרות גאונים. כלומר כל אלה מדברים על תענית אסתר. לכן צדק רבנו בדיוקו בזמנים אלו שהמנהג הזה הוא מנהג שנתחדש אחרי התלמוד, לא בזמן התלמוד. לאור הדברים האלה. בואו ונראה שה לו שהנהיגו את המנהג הזה כיצד נהגו כשחל 13 באדר ביום שבת האם הקדימו ליום חמישי או ליום שישי כפי שמובא בכמה ראשונים שזה ביום שישי והנה אנחנו מוצאים גם בתנחומה וגם ב וגם בשאילטות שמקדימים יום חמישי לא ליום שישי ולא עוד, אלא שאנחנו מוצאים אותם מתבטאים בהתבטאויות ירורות וחדות. דהיינו נאמר ככה: "ואם חל 14 בשבת, לא 13 בשבת אלא 14 בשבת וכבר אמרנו שזה יכול להיות בזמן שמקדשים על החודש" מחל 14 בשבת. אסור להתענות בערב שבת כי הז 13 זה יום שישי. כלומר אנחנו מדברים כש13 חל בשבת והם מדברים שבעזרת השם לכיתחדש עם בני המקדש ותשוב הסנהדרין ויקדשו על פי הראייה ויחול פורים בשבת אז 13 זה ביום שישי לא ניתן לו דין של עשירי בתבט שחל ביום שישי שצמים אותו לא אלא ואם מחל 14 בשבת אסור לטענות בערב שבת מפני תור שבת שעיקר תענית הזו של תענית אסתר הוא לא אבל הוא לא זכר לחורבן אלא סליחות ורחמים הוא ועלים מנועם את כבוד שבת אוכבות שבת עדיף מאלף תעניות כלומר מאלף תעניות כאלה לכבוד שבת דאורייתא בתענית דרבנן ועד תקבות שבת דאורייתא בדחנית דרבנן אלא מקדימים וטענים בחמיש בשבת שהוא יב ואם חל יד בערב שבת מתעים בחמישי שהוא 13 וכן פירשו במשנה וכולי כלומר הגאונים לא אלו על דעתם לצום ביום שישי את תענית אסתר למרות שהיות אותה מנהג ולא כמו תעניות החורבן היה דבר פשוט להם שכשהנהגו את המנהג הזה מנהיגים אותו רק ביום חמישי, לא ביום שישי. ולכן מורי כתב ב פרק 50 הלכות תעניות הלכה ה אות י ואם חס 13 באדר גם זה פשוט והטעם שאי אפשר לחרו עד יום ראשון לפי שהוא פורים וכן אין מתענים בערב שבת מפני שהוא כבוד שבת ואף על פי שנפסקה הלכה בתענית שחל להיות בערב שבת מתענה ומשלים כל אמר כמו עשירים טבט כמו שהתבאר בסמוך דווקא כשבא זמנו קבוע לו בערב שבת אבל כשהוא נדחם מזמנו אין קורעים אותו בערב שבת וכן מפורש בתשובת הגאונים כלומר מורי אומר דברים פשוטים שתענית אסתר שחל להיות ביום שבת ומקדימים יום חמישי אין לעלות על הדעת לקיים אותו ביום שישי בגם כבוד שבת אין לעלות על הדעת ואינו דומה לדין של תעניות על החורבן שחל בערב שבת כמו עשירי ותבת שאז זה מכוח תקנה שאז הוא מקיים את התענית ומשלים אבל זה כל הורתו ולידתו של הצום הזה הוא סליחות והכנאה לפני השם יתברך להתפלל לתשועתנו מפני אויבנו לא לסמך רק על כוחנו ומלחמותנו בגויים שזה דבר נחוץ אלא משה וחור ואהרון וכל הקהל חנה זועקים ומטענים מתפללים במלחמת עמלק ויהושע עם הבחורים נלחמים מלחמת חירוף נגד נגד ה נגד העמלק עם שמו כי כך דרכם של היהודים בחיל ברוח ובכוח ולא בכוח בלבד ואם כן הועיל וזה כך אז אם חל ב-13 בשבת או אפילו 13 ביום שישי רק ביום חמישי כי הטענית הזו שהיא סודה במנהג בשום פנים ואופן לא ינהיגו אותה על חשבון כבוד השבת ההכנות לקראת שבת מסובר בתנחומה שפעם א היו אומרים סליחות ביום שישי בתענית את צום אסתר ביום שישי גמרו אלה המתפללים מסכנים לא מצאו בשוק כלום כי כבר חטו להם לקחו להם אז איפה כבוד השבת אומרת הנחומה זאת אומרת רואים שדאגו לכבודה של שבת ולא עלה לדעת שצום כזה שיסודו במנהג יפגע במשהו מלמשהו מהכנות לקראת שבת וכל שכן שיכנס כשהוא מעונה לשבת. לפי זה אין דבר פשוט מכך שלפי רבנו בוודאי וודאי שהיום הנטאו יחידים או יחיד ואכלו ימשכו לצום כדין כל תענית ולא יצימו מחר בגל כבוד השבת אלא אפילו גם לשאר ראשונים מבחינת אם לתין יש תשובה מן הראוי היה שאכן באמת נחשוב ונאמר מי הם אלה אשר הרוב ילדו את הצום הזה גאווני בבל ואם הם הרוילדו ואם הם אמרו שגם אם חל 13 בשבת או ביום שישי כדבריהם לעולם מקדימים רק לחמישי ולא ליום שישי מהם נעשה כי הם ידעו את הורתו ולתתו של המנהג ולא נחדש לנו חידושים שאם יחיד או יחידים טעו ואכלו ביום ביום צום זה שהוא מוקדם שיצאו ביום שישי חברים אמורים הועיל בבית יוסף סימן תרפו הביא כתוב בשבו להלקת מצאתי בשם ראשי מעשה היה וה פורים ואחד בשבת וקדמו הציבור להתענות בחמישי זה כמו בדיוק השנה שפורים חל ביום ראשון ואז אי אפשר לצום ביום שבת וקדמו הציבור להתענות בחמישי כמנהג זאת אומרת ראשי מודה שהמנהג הוא בחמישי לא בשישי כמו שמצאנו לכממה ראשונים ובת אישה אחת שהייתה צריכה לרכוב אצל השלטון כלומר הייתה צריכה לסוע ול בפני השלטונות ואז קשה לה היה לצום ביום חמישי ושאלה לרבנו כך מייחסים את העניין הזה לרשי אם היא יכולה לטענות למחר ולאכול היום מפני תורח הדרך ואמר רבנו כלומר כך לכאורה בשבול הלקת מביא בשם ראשי ואמר רבנו תענית זה אינו לא דברי תורה ולא מדברי סופרים אלא מנהג בעלמה שהרי תענית אסתר ומרדכי היו מביאים מהפסח וזה נכון ואם נפש אדם לומר דברי הצומות וזעקתם מה שכתוב במגילת אסתר אין זה פירושו אלא כך פירש על דבר הצומות והצעקות שעברו עליהם בימי המן קיבלו עליהם ממי הפורים לזכר להם לדורות הנס לדורות הנס ואף עלי כיכן אסור לו לאדם לפרוש מניציבור משום לא תתגודדו כלומר מה שמובא בשם ראשי בשבור להלקת מן ההגיון אפשר באמת שאותה אישה תעצום ביום שישי כי כל התענית הזו היא סודה במנהג אז בכוח סברהם מלחם מלעתם אף על פי כן רשי נרכמר מה שנחסים לראשי אין לפרוש מהציבור משום לא תתגודדו ויש מהפרושים שמתע נים עם הציבור יום חמישי וחוזרים ומתענים יום שישי כדי לסמוך התענית לפורים כלומר שבולל עק מביא אנשים שנקראו פרושים שאמרו הועל ב-13 ועדר חל בשבת נקדים ליום חמישי אבל נחזור ונצום גם ביום שישי כדי שנסמיך כל מה שיותר את תענית אסתר אל הפורים אבל רבותיי על זה אומר השיבול לקת ורבי כלומר מורו ורבו של שיבולקת קרא עליהם על הפרושים האלה הכסיל בחושך הולך בכל עצמו של תענית אינו אלא מנהג הוא מחמיר זה במקומו כאילו קבוע מן התורה ואחרי בקשת המחילה מה זה כאילו קבוע מן התורה אין לנו צום יותר מאשר יום הכיפורים שהוא מן התורה ואין לנו מן התורה צום זה ואין בו שני יום הכיפור ורים בגלל ספקת דיומה אפילו שיש לנו יום טוב שני של גלויות אין לנו דבר כזה ש שני שני תעניות אחת אחרי השנייה על אחת כמה וכמה תקנה על אחת כמה וכמה מנהג כן לכל עצמו עצמו של תעמיד אינו אלא מנהג הוא מחמיר זה במקומו כאילו קבוע מן התורה וכיוון שנהגו רבים טענות בחמישי דיינו בכך עד כאן לשונו וכל זה כתוב גם כן באורחות חיים עכשיו אחרי שראינו את הדברים האלה שרק מכוח הסברה נטו לומר שאם טעה יאמר ביום שישי ונרתעו ואמרו לא תתגודדו וכולי אם כן אין יותר חזק מאשר התשובה האומרת במקרים כאלה שאנחנו רואים מנהג לך אל מקורותיו של המנהג לך אל אלו שהרו וילדו את המנהג ותראה איך הנהיגו את המנהג תלך אחרי סברות ומקום שיש לך קבלה ויש לך מה שנקרא איך נהגו אל תבעיל את הסברות אם לדים יש תשובה אבל אם קבלה נקבל והרב נג הזה הוא קבלה ממהגונים ואין לנו אלא כפי שקיבלו אותו כפי שניגו אותו ולא מעבר לזה משום כך לענו דעתנו אפילו לשיטתם כל שכן לשיטת רבנו אין מקום אחרי בקשתחילה להוראה שאם יחיד או יחידים טעו ולא צמו ביום ביום חמישי, יצאו ביום שישי. במיוחד שמזה יהיה שרחה. לא רק לחבות שבת, כמו שאמרנו, פגיעה בהכנות לכבוד שבת, חשש שמה יכנס לשבת כשהוא עונה, אלא יגיד ביום ביום התענית הזה איזה יום זה? זה לא של ישראל, זה של יחידים. איך יגיד ענינו ביום כזה? ולא עוד מחר מחרתם יגידו לפתוח ספר תורה ממע 10ה כאלה שטעו ואכלו ביום חמישי צום ביום שישי יפתחו ספר תורה והנהגות חדשות שיכולות לגרום שיבושים לכן בענייני מנהגים צריכים להיות מאוד מאוד זעירים לא להענהג הנהגות חדשות שהם הדברים האלה יגרמו חלילה לשיבושים רבי חנינו אומר