אבלות בפורים
אני בשנת אבלות על אבי זכרנו לברכה. אני עובדת כסייעת בגן וביום שמתחפשים בפורים ביום שלישי זה היום החופשי שלי,האם מותר לי לבוא לגן ולהתחפש ולשמוח עם הילדים?
בית כנסת גדול מוסיף לפרסום הנס, אך אם קול הקורא מגיע רק דרך רמקול — עצם השמיעה אינה מספיקה לפי ההכרעה הנידונה. מכאן נבחנים חיוב הקורא, קריאת נשים, ההבדל בין יציאה ידי חובה לעניית אמן, זמני המגילה והברכות. המטרה היא לשמוע קריאה מלאה ותקינה, תוך הבחנה בין עיקר החיוב, הידור ומנהג.
האזינו לבירור התנאים לקריאת מגילה כראוי — מן השמיעה הישירה ועד זמני הקריאה והברכות.
מצוות המגילה היא קריאה, ואפשר לקיימה גם בשמיעה מכוח שומע כעונה. השומע מפי קורא המחויב במצווה נחשב כקורא בעצמו. לכן אין די בכך שטקסט המגילה נשמע: צריך לשמוע ממי שיש עליו חיוב מתאים. קטן, שחיובו הוא בחינוך ואינו כחיוב הגדול, ושוטה הפטור מן המצוות אינם מוציאים את השומע ידי חובתו.
לפי ההכרעה הנידונה, שמיעה מהקלטה, משידור חי ברדיו או מרמקול בלבד אינה מוציאה ידי חובת מקרא מגילה. ההסבר הוא שקול הקורא מומר לאותות חשמליים ומופק מחדש במכשיר, והשומע אינו שומע בכך את קול האדם המחויב. גם ראיית הקורא מולו אינה מתקנת את החיסרון אם בלי ההגברה אין הוא יכול לשמוע אותו.
יש ערך מיוחד לקריאת המגילה ברוב עם משום פרסום הנס. בגמרא נזכרו מי שיצאו מבית מדרשם לבית הכנסת הגדול לשם כך, אף שהיו יכולים לקרוא בעשרה במקומם. אולם יתרון זה תלוי בכך שהציבור אכן שומע את הקורא. כשהשמיעה אינה טובה, עדיף להתחלק לציבורים קטנים יותר מלסמוך על רמקול.
גם הפרעות ורעש באמצע הקריאה עלולים לפגוע בה. הביקורת על הכאה בהזכרת המן מכוונת לשיבוש הקריאה ולכבוד בית הכנסת. קריאה נקייה מהפרעות, מבטא מתאים ומגילה שכשרותה מבוררת הם שיקולים יסודיים יותר מן הניסיון להגדיל את מספר המשתתפים. הובעה אף העדפה לקריאה ביחיד על פני מקום שבו הרעש משבש את השמיעה. אין ללמוד מכאן ביטול כללי של מעלת הציבור, אלא את סדר העדיפויות כאשר התנאים מתנגשים.
נשים חייבות במקרא מגילה. לכן, לפי הרמב״ם ולפי הדעה העיקרית שהובאה בשולחן ערוך, השומע מאישה יוצא ידי חובה, שכן היא מחויבת במצווה. נזכרה גם דעה חולקת, ואין להעלים אותה.
בשם הרב עובדיה הובאה האפשרות שבמקום שאין גבר הבקי בקריאה ואישה בקיאה בה, היא יכולה להוציא גם רבים שאינם בני ביתה. בהקשר המצווה הנידון אין חוששים לקול אישה, גם כשהקריאה נעשית בטעמים. המנגינה כשלעצמה אינה מעכבת את הקריאה, אך יש לקרוא בפיסוק נכון. שאלות של טעות בנוסח ודיוק הקריאה אינן נפתרות רק מכך שהמנגינה אינה מעכבת.
הדיון במענה אמן לשידור חי הוא דיון אחר. יש דעה המאפשרת לענות כשידוע שהמברך מברך כעת, גם אם אין שומעים את קולו הישיר. הובאה בהקשר זה הסוגיה על הנפת הסודרים באלכסנדריה, ולצדה פירוש אחר שלפיו ההנפה נועדה להשתיק את הציבור כדי שישמע את חתימת הברכה.
גם לפי הדרך המתירה מענה אמן אין בכך היתר לצאת ידי חובת מגילה באמצעות המכשיר. נזכר עוד שיש להתחשב בהשהיית השידור: שידור בלוויין או באמצעים שיש בהם עיכוב אינו זהה לקול הנשמע בזמן הברכה. אין להסיק מן הכינוי שידור חי שהמענה נעשה בהכרח בזמן הנדרש, ואין להפוך את המחלוקת בעניית אמן להיתר בקריאת מגילה.
צריך לשמוע את המגילה כולה ולקרוא בלילה וביום. לשון מצווה שבהלכות מגילה וחנוכה, פרק א אינה מוצגת כאן כהמלצה בלבד: מדובר בחיוב, וקריאת המגילה בשלמותה מעכבת. האפשרות שהקריאה ביום היא עיקר התקנה הקדומה ושקריאת הלילה נוספה בתקופה מאוחרת הועלתה כהסבר היסטורי אפשרי, ולא כוודאות או כפטור מן הלילה.
זמן קריאת הלילה הוא מצאת הכוכבים עד עלות השחר, אף שראוי להזדרז. קריאת היום לכתחילה מהנץ החמה ועד השקיעה. בשעת הדוחק אפשר להקדים את קריאת היום מעלות השחר ולברך, משום שזהו יום. הדוגמאות שניתנו הן חייל היוצא למשימה ואחות שצפויה לעבוד כל היום בלי אפשרות לשמוע את הקריאה.
אין להשוות זאת לזמן שלאחר שקיעת החמה: בין השמשות הוא ספק יום ספק לילה. מי שנאנס ולא קרא ביום קורא בזמן הספק שנידון בלי ברכה. ההבחנה היא בין יום ודאי שלפני הנץ לבין ספק שלאחר השקיעה, ולא היתר להעביר את קריאת היום לכל שעה בלילה.
לפני קריאת הלילה מברכים על מקרא מגילה, שעשה ניסים ושהחיינו. לפי הרמב״ם אין חוזרים על שהחיינו ביום לאחר שכבר קראו בלילה. לעומת זאת, הוזכר מנהג אשכנז לברך שהחיינו גם ביום מפני חשיבותה של קריאת היום. מן הלשון אינו חוזר ומברך נלמד שאם לא קרא בלילה, יברך שהחיינו בקריאת היום.
יש להבדיל בין ברכת המצווה, ברכת השבח ושהחיינו הבאה על מצווה מזמן לזמן. שעשה ניסים היא ברכת שבח והודיה, ולא ברכת מצווה על סעודת הפורים. על שאר מצוות היום לא תיקנו ברכה נפרדת. הסעודה, משלוח המנות ומתנות לאביונים נידונו בהקשר של שמחת היום והסעודה.
נמתחה ביקורת על העתקת ההנחיה לכוון בשהחיינו של היום גם על שאר מצוות היום אל מנהג שבו מברכים שהחיינו רק בלילה. לפי הבירור כאן, מצוות סעודת הפורים ומצוות היום אינן מתקיימות בלילה, ואין להעביר אל ברכת הלילה הוראה שנכתבה ביחס לברכת היום. אין לערבב בין המנהגים כדי ליצור נוסח אחיד לכאורה.
נוסח על מקרא מגילה, לעומת נוסחים אחרים של ברכות מצווה, נידון כחריג הדורש עיון. המנהג נשמר, ולא הוצעה הכרעה לשנותו מכוח שאלה עקרונית על הנוסח. הברכות שלפני הקריאה הן חובה אף שאינן מעכבות את עצם הקריאה.
ברכת האל הרב את ריבנו שלאחר המגילה תלויה במנהג המקום, כפי הלשון מקום שנהגו לברך. אין זו מחלוקת אם מותר בכלל לברך במקום שחכמים תלו זאת במנהג. הובחן בין בחירה במנהג שחכמים השאירו פתוח לבין מחלוקת שבה צד אחד רואה את הברכה כברכה לבטלה.
יש פוסקים הסוברים שלא נהגו לברך ברכה זו אלא בעשרה. לעומתם, לפי ההכרעה שנמסרה כאן אין חילוק כזה בדברי הרמב״ם, וגם הקורא בבית לאשתו יכול לברך את הברכה האחרונה אף שאין עשרה, במקום שנוהגים בה. לא נטען שזו דעת כל הפוסקים.
הברכה שלאחר המגילה הושוותה לברכה שלאחר ההלל, שהרי קריאת המגילה עצמה היא הלל של פורים. נידונה גם ההבחנה בין הלל שאפשר לומר בעל פה לבין קריאה מתוך ספר: חשיבותו של הספר יוצרת הפסק לעניין נוסח הברכה שאחריו, ולכן היא פותחת בברוך וגם חותמת בברוך.
בסוף השיעור נפתחת ההלכה המחלקת בין עיר פרוזה לכרך שהיה מוקף חומה מימות יהושע. הקובע הוא המצב בתקופה ההיא, גם אם החומה אינה קיימת היום או נבנתה רק מאוחר יותר. הטעם לקביעת ימי יהושע נשאר לשיעור הבא, העוסק בכבודה של ארץ ישראל ובתקנת ימי הכניסה.
מסקנת הדברים: מעלת פרסום הנס אינה באה במקום תנאי הקריאה. צריך לשמוע קריאה שלמה ממי שמחויב בה, ולהעדיף שמיעה תקינה על ציבור גדול שאינו שומע היטב. את זמני הלילה והיום, שהחיינו והברכה האחרונה יש לקיים תוך הבחנה בין ההכרעה שנמסרה, מנהגי קהילות ודעות חולקות, בלי להסיק היתר יציאה ידי חובה ממחלוקת על עניית אמן.
האם שמיעת מגילה מהקלטה או מרמקול בלבד מוציאה ידי חובה?
לפי ההכרעה שנמסרה כאן, שמיעת הקלטה, רדיו או רמקול בלבד אינה מוציאה ידי חובת מקרא מגילה. צריך לשמוע את קול הקורא המחויב במצווה. גם ראייתו אינה מספיקה כשהשומע אינו יכול לשמוע אותו בלי ההגברה.
האם ציבור גדול עדיף כשהקריאה נשמעת בו בקושי?
רוב עם חשוב לפרסום הנס, אך אינו מחליף שמיעה תקינה. כשהציבור אינו שומע את הקורא היטב עדיף להתחלק לציבורים קטנים יותר מלסמוך על רמקול. גם הפרעות באמצע הקריאה וכשרות המגילה הן שיקולים יסודיים לפני הגדלת מספר המשתתפים.
האם אישה יכולה להוציא אחרים בקריאת המגילה?
לפי הרמב״ם ולפי הדעה העיקרית שהובאה בשולחן ערוך, אישה המחויבת במגילה יכולה להוציא אחרים. נזכרה גם דעה חולקת. בשם הרב עובדיה הובא שבמקום שאין גבר הבקי בקריאה, אישה בקיאה יכולה להוציא גם רבים שאינם בני ביתה.
האם אפשר להסיק מהיתר עניית אמן לרדיו שמותר לשמוע כך מגילה?
עניית אמן ויציאה ידי חובה הן שאלות שונות. גם לפי הדעה המאפשרת לענות אמן כשידוע שהמברך מברך כעת, אין יוצאים בכך ידי חובת מגילה. לעניית אמן עצמה נידונה גם השהיית השידור, ולכן שידור המכונה חי אינו מספיק לבדו לבירור הזמן.
עד מתי קוראים מגילה בלילה וביום?
קריאת הלילה היא מצאת הכוכבים עד עלות השחר. קריאת היום לכתחילה מהנץ החמה עד השקיעה. בשעת הדוחק אפשר לקרוא ביום מעלות השחר בברכה; מי שנאנס ולא קרא עד השקיעה קורא בזמן הספק של בין השמשות בלי ברכה.
האם מברכים שהחיינו שוב בקריאת המגילה ביום?
לפי הרמב״ם אין חוזרים על שהחיינו ביום אם כבר קראו בלילה. אם לא קראו בלילה, נלמד שמברכים שהחיינו ביום. לעומת זאת הוזכר מנהג אשכנז לברך שהחיינו גם ביום; אין לערבב בין המנהגים.
האם מכוונים בשהחיינו של הלילה על סעודת הפורים ושאר מצוות היום?
לפי הבירור שנמסר כאן אין להעתיק לברכת שהחיינו של הלילה הוראה שנכתבה על שהחיינו של הבוקר במנהג אשכנז. סעודת הפורים ומצוות היום אינן מתקיימות בלילה, ואין לכוון כאילו זמן קיומן כבר הגיע.
האם אפשר לברך את הברכה שלאחר המגילה כשאין עשרה?
יש פוסקים שהגבילו את מנהג ברכת האל הרב את ריבנו לעשרה. לפי ההכרעה שנמסרה כאן, הרמב״ם אינו מחלק כך, וגם הקורא בבית לאשתו יכול לברך במקום שנוהגים בברכה זו אף בלי עשרה. הדעה החולקת נשמרת ואין זו הכרעה מוסכמת על כולם.
האם מנגינת טעמי המגילה מעכבת את הקריאה?
המנגינה כשלעצמה אינה מעכבת, אך יש לקרוא בפיסוק נכון. אין להסיק מכך שכל טעות בנוסח מותרת או ששמיעת חלק מן המגילה מספיקה: בשיעור הודגש הצורך בקריאת המגילה כולה.
אני בשנת אבלות על אבי זכרנו לברכה. אני עובדת כסייעת בגן וביום שמתחפשים בפורים ביום שלישי זה היום החופשי שלי,האם מותר לי לבוא לגן ולהתחפש ולשמוח עם הילדים?
מקרא מגילה
האם אפשר שבעל קורא יברך ואחר יקרא (חלקית/מלא)?
באם כן,כמה רשאים לעלות ולקרא לאור ברכת בעל קורא?
מי מברך ברכה אחרונה?
האם יש תעדוף .מי ראוי יותר לקרא מגילה?
תודה רבה כבוד הרב
מה הסברה שמשקה לא ייחשב למנה, לפי שית הרמב"ם, ובמיוחד כשמדובר על יין?
שלום לרב
1 האם התימנים נהגו לתפור מקל למגילת אסתר?
2 האם מגילה ללא מקל מעקבת את הקריאה?
תודה
שלום לרב
לפי מורנו הרב יוסף קאפח,
1. האם תמני חייב לשמוע מגילה אסתר בנוסח תימן?
2. האם תמני יכול לעלות לקרוא בספר תורה לא תמני?
3. אישה בהריון חייבת בתענית אסתר?
4. אבלות בפורים, מה מותר ומה אסור ומה חייב?
5. איך מקיימים את מצוות החג בימנו?
תודה וסליחה על האריכות.
לכבוד הרה"ג שליט"א
א. האם בליל פורים יש להעדיף לכתחילה שיקרא את המגילה דווקא מי שהתענה או שמא אין קשר בין הדברים ויכול לקרותה גם מי שלא מתענה?
ב. בהנחה שיש בבית הכנסת חזן הבקי יותר בטעמיה ודקדוקיה וחזן שפחות בקי, אולם עלול להיפגע אם לא יוזמן, האם יש להעדיף להזמין לקריאתה את החזן הפחות בקי "משום דרכי שלום" ומטעם שאין מדקדקין בקריאת המגילה כמו בקריאת התורה?
ג. האם יש ל"ממונה" להזמין לקריאת המגילה חזן ש"הוחזק" מדי שנה לקרוא את המגילה או שיכול לקום ולקרוא כמדי שנה ללא הזמנה מיוחדת?
בבכרכת התורה
אבישי