שלום לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, המשנה במסכת כלים פרק א' מלמדת "ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות", האם נכון להבין שגם שאר הארצות בכדור הארץ הן גם מקודשות אלא שארץ ישראל מקודשת מהן? בברכת שבוע טוב, אליעזר
לכבוד הרב שלום,
מה שכתב רבנו שאסור לילד גויה משום דרכי שלום, האם הוא דוקא אם היא עובדת עבודה זרה ורק שם שייך הטעם שנאמר בגמרא "שמגדל בן לעבודה זרה" או שכל גוי מועד לעבוד עבודה זרה ואין האם מצילה את בנה?
ילמדנו רבנו ושכרו כפול
1) האם מותר לומר ישו או ישוע שהרי הרמב"ם בהל' ע"ז פ"ה ה"י כתוב "אפילו להזכיר שם עבודת כוכבים שלא דרך שבועה אסור שנאמר לא תזכירו". א"כ איך הרמב"ם בהל' מלכים כותב "אף ישוע הנוצרי שדימה שיהיה משיח ונהרג בבית דין" והרי אסור להזכיר שם עבודה זרה ואת ישוע עשו אלהים או שמא יש חילוק בין אם אני אומר ישו או ישוע?
שלום רב אני נולדתי לאמא גויה ולאבא יהודי ככה שיוצא שאני גוי גמור... למרות שאינני יהודי אני רוכש כבוד רב ליהדות, מקיים את 7 מצוות בני נוח בהם אני מחוייב ומאמין באמונה שלמה בקדוש ברוך הוא בנוסף לכך אני נוהג לנשק את המזוזה מידי פעם כשאני נכנס או יוצא ממקום כדי להראות את אהבתי לבורא עולם. עכשיו רציתי לשאול אם זה בסדר שאני מנשק את המזוזה מידי פעם או שאני צריך להפסיק לנשק אותה מכיוון שאני לא יהודי? שאלה נוספת היא האם מותר לי לצום ביום כיפור וללכת לבית הכנסת כדי לבקש מחילה מכל האנשים שפגעתי בהם השנה? יש לציין כי אני משתדל גם ככה לצום ביום כיפור כדי לכבד את הסובבים אותי אשמח לקבל תשובה על כך
שלום לכבוד הרב, לפני זמן מסוים ניהלתי דיון עם בחור שאינו שומר תורה ומצוות, והוא שאל אותי שאלה על ביקורת המקרא שלא ידעתי להשיב עליה תשובה מלאה ולכן אמרתי לו שאם הוא איש אמת יבוא איתי פעם אחת להרצאה ובסופה ישאל את הרב. אני עצמי איני הולך עם כיפה, אך בזמן האחרון התחלתי לפעמים ללכת לשיעורים של כב' הרב זמיר כהן וחשבתי שבסופה נוכל לגשת לרב ולשאול אותו. הבעיה היא ששמעתי שיחה מקוטעת בינו לבין מפקדי (ואיני בטוח בדיוק מה שמעתי) על כך שלא מכירים בו עדין שהוא יהודי (הוא עולה מרוסיה). יש לציין כי לא צוטטתי חלילה לשיחה שהתנהלה בחדר, השיחה התנהלה בחוץ ובמקרה שמעתי רק כמה מילים ממנה. בכל מקרה,
שלום לכבוד הרב, בהלכות מלכים, פ"י, ה"ט כותב הרמב"ם שאסור לעכו"ם לקיים אף מצווה. הגמ' בסנהדרין נ"ט מדברת רק על שבת ולימוד תורה. לא מצאתי בנושאי הכלים את מקורו של הרמב"ם. אודה לרב אם יוכל לעזור לי. כמו כן הרדב"ז מבין שהרמב"ם אוסר דווקא שביתה לשם מצווה, ולא שביתה מקרית. כיצד מסתדר פירוש זה עם דברי רבינא בגמ' "אפילו ביום שני", וכפירוש רש"י, שלא רק הקובע יום למנוחה, אלא גם מי ששבת במקרה חייב מיתה.
