לא יעלה על הדעת שיהודי יעדיף לחיות יחידי עם גויים בארץ טומאת העמים בניגוד לכוונתה של תורת ישראל

היה מי שתמה עליי, על כי יצאתי בביקורת נגד הזקן היהודי מתימן יחיא בן יוסף ז"ל, במיוחד לאחר מותו.

 

ועל כך אני משיב, אין אני מכיר אותו אישי, אבל במקרה ראיתי שפרסמו באחד מאתרי המרשתת החרדיים את הכותרת 'החכם' וכולי תארים כאלה שנתנו לו. משום כך מצאתי לנכון, בלי להכיר אותו, להעמיד דברים על נכונותם.

 

לא יעלה על הדעת שיהודי יעדיף לחיות בארץ טומאת העמים, יחיד ובודד, מוקף גויים ותרבות בחיים גויים וכנראה בידידות מרובה. וראינו את הגמילות חסדים שעשו עימו שהביאו אותו לקבורה. אבל יהודי אשר שואף להיות חיים יהודים יהדותיים אמיתיים צריך לעלות לארץ הקודש. במיוחד כשנתנו להם את האפשרויות לעלייה. הייתי מבין אלו שנבחרו על ידי ראש הממשלה לשעבר שמיר, אני והאלוף מימון ז"ל ויבדל לחיים ארוכים תת אלוף אביגדור קהלני שפעלנו ללא ליאות להציל את אחינו שארית הפליטה מציפורני האויבים שכבר חדרו שם בזמנו ערפאת וכיוצא בזה. ולמרות הכל, היו מי שהעדיפו את חיי הגלות האלה מאשר לעלות לארץ. לחיות כך לבד בודד איפה הצדיקות בזה? איפה התפילה? איפה החיים של שבת? עם מי יש לו את השיח והשיג רק עם גויים. יהודי צריך לחיות חיים יהודים יהדותיים. לא שחס וחלילה אני מטיל ספק בישרותו בתמותו, אין לי מושג. אבל לא לתאר אותו כצדיק חכם כי זו לא הדוגמא והמופת.

 

אסור לנו להתפעל מהזקן ומהפיאות ועל ידי כך לומר הנה 'זה צדיק זה חכם'. כי מן הרגע שאופן החיים שלו אינם מצביעים על חכמה או חסידות, במיוחד כשביקשו ממנו והציעו לו לעלות לארץ, אלא בחרו להישאר שם  ולחיות בודד ולשמור על יהדות. הדבר מאוד מאוד תמוה בלשון המעטה.

 

אין לי עניין אישי איתו כי איני מכיר אותו, אבל אסור לנו שהפרסום התקשורתי של פטירתו וקבורתו ואורח חייו  יגרמו לתובנות לא נכונות בקרב מי מאיתנו מי מצעירינו להבין שהנה יכול אדם לחיות בארץ טומאת העמים לבד ויכול הוא להיקרא צדיק וחכם גדול מאוד מאוד. לא כך, אלא ליהדות יש כללים. ליהדות יש הלכות, ועל בסיס ההלכות נקבעות הדרגות של הצדיקות והחכמה ולא על בסיס הנראות. הנראות זה דבר בפני עצמה ואילו היהדות נקבעת על בסיס חיים יהודים יהדותיים אמיתיים. 

 

כאן המקום להעיר דבר מאוד חשוב שראינו איך הגויים הובילו אותו לקבורה עטוף בטלית כמנהגנו. כנראה שהוא אמר להם את הדבר הזה. שנית נשאו את המיטה על כתף, כפי שזה הוא מנהג אבותינו לשאת המיטה על כתף ולא לשאת אותה ביד אלא בכתף יישאו. אז כך שלפחות מבחינה זו עוד ראינו משהו יהודי יהדותי מבצבץ בשעה שהביאו אותו לקבורה, שהקפידו על העניין הזה. שהקדוש ברוך הוא יסייענו במעשה רצונו וינחנו כיצד להתנהל כבניו על בסיס תורתנו הקדושה, ולא על בסיס איזה שהם הרגשות בצורות חיים כאלה שנראות כיהדותיות ואינן בדיוק מבוססות מבחינה הלכתית.