תכנים לקריאה נוספת
ערב יום הכפורים התשס"ט-לפני ה' תטהרו, כיצד?
מהו המשקל של ההתפייסות בין אדם לחברו בתהליך הטהרה?
הלכה היא: ש"צ לא מוציא ידי חובה את שיודע חוץ מראש השנה. האם דין זה גם בוידוי הש"צ והרי לא ניתן למנות שליח לוידוי האישי?
עיטוף בטלית מבעוד יום להקבלת היום הקדוש, האם חייב בברכה ומה עם עיטוף דומה לקדושת השבת?
סירוב פקודה
לק"י
לכבוד הרב רצון הי"ו
בשלום רב
ברצוני להתייחס כתלמיד לפני רב לתשובתך על סירוב פקודה.
כמובן שכולנו משרתים בצה"ל, כמו כן כמובן שכולנו נגד סירוב פקודה, דאל"כ הצבא יתפרק[כלשונך בתשובה].
אולם רבנו הרמב"ם פסק בהלכות מלכים ומלחמות[פ"ג ה"י] "ואין צריך לומר אם גזר המלך לבטל מצווה שאין שומעין לו" וכי רבנו לא חשש שצבא המלך יתפרק?
מהו המענה שמציעה ההלכה להתמודדות מול המושג המשובש הקרוי "המתת חסד"?
מהם הסיכונים הנוטלת חברה שכמעט ומתירה לכל יחיד "לגאול" את האחר מיסוריו בדרך של "המתת חסד" או "רצח מתוך רחמים"?
מי הם שיקבעו את הגבולות של פעולת "המתת חסד", האם זה כולל גם מי שנולד בעל מום או ממזר ועוד?
הישנן נסיבות שגם ההלכה תתמוך בדרך מסוימת של איזון בין הצורך לגאול החולה מייסוריו לבין האיסור החמור של "לא תרצח"
התערבות ה' במעשי האדם
לכבוד הרב שלום. אודה לרב אם יענה לי על שאלותי
1. כיצד בדיוק מנע ה' מירבעם את תנועת ידו. לכאורה קל יותר להבין, כיצד ה' גורם למניעה/אי התעוררות רצון האדם כמו בעניין התשובה. שהרי כפי שכותב הרמב"ם שתנועת הגלגל על ידי השתוקקותו לה' ובגלל זה הוא נע - וזה כוונת הדברים שה' מניע הגלגל, מובן שהרצון נוצר מתוך מחשבותיו של האדם ואם אינו חושב כלל על ה' ואף רחוק ממנו מרחק רב קשה מאוד שיתעורר רצון לתשובה. אך מניעת תנועת היד לכאורה אינה קשורה בשום מושג אלהי, אז כיצד מונע זאת ה'?
שלש עשרה מידות
לכבוד הרב,
שלום וברכה.
לאחר עיון, העלתי שלרבנו זה סדר שלש - עשרה מדות רחמים: ויעבר ה' על פניו - ה' לא נתן למשה את השגת פניו ונתן לו השגת תיאוריו (יסו"ת א י - יא, מו"נ א, כא) ויקרא ה' (שו"ת רבנו רסז, רס"ג כאן, רב ניסים גאון שהובא בתוס' ר"ה יז