מורה הנבוכים - שיעור 076-עמ רעה הקדמה-עמ רפ השיג תחילה בנהר כבר

לגבי השאלה אם הנשמה חלק אלוה ממעל, כבוד הרב השיב כך:

א. הקב"ה הוא מקומו של עולם, ואין העולם מקומו ומלוא כל הארץ כבודו.

ב. אולם אין לו גוףו אין לו דמות הגוף, ולכן הוא לא תופס מקום גשמי.

נשאלת השאלה, אם הוא לא תופס מקום גשמי, אז החלק הגשמי בעולם הוא ללא אלהים? האם יש מקום ללא מציאות אלהים חלילה?

האם יש ענין להשתמש באגרות קודש?והאם מותר להשתמש באמצעים אלו?
האם יש בזה אמת כמו שחסידי חב"ד אומרים? ואם כן איך יכול להיות ששאלתי שאלה וענו לי באגרות קודש תשובה שהיא לא נכונה לגבי בכלל?
ובכלל האם זה לא סותר את הענין של "תמים תהיה עם ה' אלוקיך"?
אשמח מאוד אם הרב יפרט לגבי ענין זה ,תודה רבה.

לק"י. שלום לכבוד הרב ולתורתו. שמתי לב שיש קצת חילוקים בדעת האנשים לגבי מהו או מיהו משיח. יש כאלה שאומרים שהוא אמור להיות קדוש בעל רוח הקודש, מפיל רשעים בהבל פיו, תלמיד חכם, קרוב למשה רבנו בנבואה, ויתיר את כל הספקות ויהיה חכם יותר משלמה, י"א שמשה רבינו יהיה המשיח וכו' דהיינו דמות רוחנית. ויש אומרים שמשיח הוא דמות פוליטית. דהיינו שאם עכשיו ראש הממשלה יחזור בתשובה, ידע תורה שבכתב ושבע"פ ויבנה המקדש וכו' אזי יהיה בחזקת משיח. האם משיח הוא רב צדיק? האם דמות פוליטית? האם הוא קודם צדיק ואז דמות פוליטית או להפך? האם משיח אמור להיות גדול דור או שמא אמור להיות ראש ממשלה דתי בלי קדושה יתרה?

ל"קי לכבוד מורנו ורבנו. "אין לפניו לא עוולה ולא שכחה ולא משוא, צדיק הוא בכל דרכיו " ברצוני לדעת באמת ובתמים, בהתחשב בזרמים הרבים הקיימים ביהדות, ובהתחשב באימרה לעייל, יוצא שהאמונה התמימה בלב האדם, היא שקובעת לפניו יתברך, ולא ההשגה השכלית .(וכי מה אשם אותו אחד שאינו יכול להכיר את בוראו בשכלו, מסיבות רבות, חברה, הורים וכו) כל השאלה הזו היא על ההנחה שהרמב"ם נתן משקל רב לשכל ולא, ללב האדם.

לכבוד הרב,
מצינו בזמן הגלות גדולי ישראל שזכו לדרגות גבוהות של רוה"ק ונקראו "נביאים". כגון רבי עזרא הנביא שהוא אחד מבעלי התוספות ומוזכר למשל בתוספות גיטין פח, א ובתוספות שבועות כה: וכן קלונימוס שהוא אחד מבעלי התוספות ומוזכר במסכת מנחות וכן לפני כ200 שנה התפרסם החוזה מלובלין שהיה צופה מסוף העולם ועד סופו. השאלה: האם לצדיקים כאלה שזכו לדרגות גבוהות של רוח הקודש יש גם גדר של נביא על פי ההלכה? האם יש חיוב לציית לדבריהם מדין "אליו תשמעון"?

שלום עליכם רבי,
1. האם כל דיני השבועות שכתב רבינו הן דווקא בהזכרת השם המיוחד / הכינויין / קללה, ואם לא הזכיר אין שבועה?
לדוג': אמר: 'הריני נשבע שלא אוכל היום', מותר לאכול באותו היום או לא?

2. מה לגבי שבועות שנערים אומרים בשטף דיבורם, שהם נשבעים על כל מיני מקרים כדי להוכיח אמיתתם לחבריהם?(כמובן ללא הזכרת השם המיוחד / הכינויין / קללה)