תכנים לקריאה נוספת
האם מותר בשבת לשלוף כיסוי מולחם של פחית משקה?
לדעת הפוסקים שישנו איסור מלאכה של "מכה בפטיש" בפתיחת בית הצואר כיצד יסבירו היתר פתיחת מגופת החבית?
כיצד מסביר מהרי"ק את ההבדלים בדין פתיחת בית הצואר לדין פתיחת מגופת החבית על בסיס המציאות?
לאור גריסתם של הפחיות לשימוש חוזר במתכת, היכן הוא חשש עשיית כלי לשיטת האוסרים פתיחת הקופסאות?
הרשאית אשה להתעטף בטלית?
אשה שמקיימת מצות עשה שהזמן גרמא, האם רשאית לעשותה עם ברכה?
האם יש לחשוש במקרה דנן לאיסור התורה "לא יהיה כלי גבר על אשה"?
האם השאלה באה מכיוון הדעות שמערערות את עיקרי האמונה היהודית ונלחמים כביכול על מה שהם מכנים "מעמד האשה"?
תחיית המתים
רס"ג במאמר שביעי של אמונות ודעות דן בתחיית המתים. מעלה שאלה על משמעת ומרי אצל אותם הקמים. תשובתו היא: כן, יהי אז עניין של משמעת או מרי, כי אחרת למה להם גופות, ויהי גמול על משמעם, ויהי יכולת למרי, אך לא יהי מרי בפועל כי לא יחי ה' אלא מי שידע הוא, כי לא ימרה. רס"ג לא מעלה שאלה לשם מה בכלל כל המהלך הזה של תחיית המתים. לעומתו רמב"ם עושה הפוך. הוא שואל מה מטרה של תחיית המתים. ועונה - זה מופת. וממילא לא מתייחס לשאלת משמעת או מרי באותו זמן, כי הרי אם זה מופת, כל ערכו כלפי חוץ, תוכו יכול להיות אף תפאורה, בספו של דבר. אין זה מופת בשום פנים. שלוש סיבות:
מי רשאי ומוסמך, עפ"י משנת הרמב"ם, להתקין בימינו יום טוב?
האם אחד המבחנים לאמירת ההלל ביום העצמאות הינו על בסיס השקפה אידיולוגית או תלוי ביחס המדינה לעולם התורה? מדוע לא תהיה לחכמי דורינו סמכות לקבוע יו"ט והרי הרמב"ם קובע שבי"ד שלאחר התלמוד מוסמכים גם לתקן תקנות לבני קהילתן? כ
יצד, אם כן, ומהו המתכון להודאה לה' ע"י ציבור שנעשו לו ניסים גדולים באופן שלא יראה כתוספת על התורה?
ירדו גשמים בשמחת תורה, האם הם חלילה גשמים שאינם של ברכה?
מדוע אין שואלין על הגשמים כבר מתחילת תשרי או לפחות מיו"ט ראשון של סוכות אם אכן מדובר בעונת הגשמים?
רבינו הרמב"ם בפירושו על המשנה אומר: "וירידת הגשם בתחילת סוכות מורה שאין פעולתם רצויה לפני ה' ", מה משמעות דבריו?
מה הקשר בין העיתוי של הזכרת גשמים במוסף של שמחת תורה ושאילתן במרחשוון עם חובת הערבות ההדדית של עם ישראל?
פניה לצדיק בקברי צדיקים
לכבוד הרב בהמשך לשאלה על פניה לצדיק בקברי צדיקים, שידוע שיש מחלוקת האם מותר לפנות לצדיק עצמו או לא. נניח שהלכה כפוסקים שכן מותר או שאין בזה לכל הפחות איסור. מבלי להכנס לשאלת היתא הפניה למת, האם לפי הרמב"ם יש בכלל ממשות בפניה כזאת? כלומר האם לפי הרמב"ם הצדיק באמת יכול לשמוע את תפילתו של הפונה אליו בעולם האמת ובאמת יכול לעזור לו מעולם האמת? כי הרי לפי הההגיון זה לא ברור. הצדיק כבר נפטר והוא כבר בעולם האמת.... ולמעשה איננו יודעים בדיוק איפה הוא עכשיו, אם הוא בגן עדן, אם הוא חזר בגלגול, ועוד הרבה אפשרויות. ולא ברור כיצד הצדיק שומע את מי שמתפלל בציון שלו.