תורת חובות הלבבות 79 - שער הפרישות, פתיחה-ב1

לרב רצון שלום וברכה.
בעבר שאלתי את הרב שאלה בנושא הנבואה והרב הזכיר אז שישנו הבדל בין נביא המתנבא לעצמו לבין המתנבא לכלל.
הרב אמר אז שהמתנבא לכלל זהו עניין ניסי מיוחד ואילו המתנבא לעצמו זוהי הנבואה הטבעית עליה מדבר הרמב"ם שהיא שלמות אנושית.
אם יוכל הרב, לציין לי את המקור במורה נבוכים ממנו נלמד דבר זה. שלכאורה ההבדל בין המתנבא לעצמו למתנבא לכלל, הינו באופיו של הנביא וגדלותו וכמו שהרמב"ם אומר שיש אדם שלימודו מספיק לעצמו וישנם כאלו שמתעוררים ללמד אחרים וזוהי הסיבה הראשונה לכתיבת הספרים. או שמא זו הייתה כוונתו של כבוד הרב, שכיון שהדבר תלוי באופיו של הנביא זהו גופא הנס המדובר.

שלום כבוד הרב,
הר"מ כותב שאדם שלא מאמין ומחכה לביאתו של המשיח "לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבינו" – ולכאורה קשה, שהרי לפי הר"מ אין הבדל, שכן שלושתם עיקרי אמונה: נבואה, תורה ונבואת משה. והכופר בעיקר אחד ככופר בכל? ומדוע פירט וחילק?
בתודה מראש,

שלום לרב, מה לדעתך צריך לענות לנער ששואל שאלות באמונה כמו מניין לנו אמיתת התורה, אמיתת קריעת ים סוף וכו'? מניין לנו שהתורה לא הומצאה בידי בני אדם?
תודה על התייחסות הרב